ד"ר יוסף זהר, הינו עמית בפרויקט מחקר יישוב הסכסוכים השיפוטי, בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן; ועמית הוראה בחוג לקרימינולוגיה, אקדמית גליל מערבי. מחקרו לתואר שלישי, "משפט פלילי בצל המיקוח – השפעת עסקאות הטיעון על המשפט הפלילי", נערך במסלול הרב-תחומי של אוניברסיטת חיפה, בהנחייתם של הפרופסורים ישראל אומן, אורן גזל-אייל ואלון הראל.
מחבר הספר 'הקבצן השביעי - רשימות מבית המעצר'
* * *
אביגדור פלדמן מבקש ברשימה "די ביבי, די", הארץ 28.05.20, לשכנע אותנו שהוא - כמי שהאשים "את פרקליטת המחוז לשעבר רות דוד, ואת פרקליט המדינה משה לדור, כי רצחו את ידידי הטוב עו"ד דיוויד וינר,... ", וכמי שכתב על פרשת זדורוב תיאר "את הפרקליטים כזאבים טורפים...", ואשר תיאר "את האופן המזעזע שבו ניסו לחסל נפשית את ד"ר מאיה פורמן רזניק מהמכון הפתולוגי,..." - אמור היה לעמוד "לצידו (של נתניהו), מצטרף לביקורת על הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה".
ואם אין הדבר כך, אזי אפשר להסיק שנכונה מסקנתו מהתעמקותו "בסיקור האוהד של נתניהו", ש"בועת הסבון" אינה "אלא כדור בייסבול מוצק", וב"תיק השוחד של שאול אלוביץ'", "היו צריכים להמציא עבירה מיוחדת לאירוע הזה: השחתת כלי התקשורת על ידי ראש הממשלה".
[לכתבה המלאה של אביגדור פלדמן בעיתון 'הארץ', לחצו כאן]
עם אותו היגיון, אני כמי שלקח לו חמש שנים להוכיח את חפותו מאישום ברצח שלא היה, ועוד כארבע שנים לקבל פיצוי מהמשטרה והפרקליטות, הייתי אמור לעמוד לצידו של פרקליט המדינה שי ניצן כשאמר בכנס לשכת עורכי הדין בשנה שעברה, "דין אחד לכולם. שלטון חוק אחד לכל. ממנהיגי הארץ וראשיה ועד לאחרון האזרחים. לא תהיה אפליה בין גדול לקטן. בין עשיר לדל. בין חזק לחלש".
כאשר זמן קצר לאחר מכן, נחשף האופן בו נחקרו ראש הממשלה ועדי המדינה, כוונתו של ניצן ב"דין אחד" קיבלה משמעות נוספת עבורי, שכן אני אותו אחד שהוא ובני משפחתו עברו חקירות קשות, במהלכן איימו החוקרים שיעצרו את אשתו וימסרו את בנותיו למשפחות אומנה, שהציגו לו ולשופטי המעצר מצגים שקריים, ושאת העד נגדו הדיחו באיומים והבטחות ושברו עד שהגיע למצב בו רצה להתאבד.
[לכתבה המלאה של אבישי גרינצוויג במעריב, לחצו כאן. הצילום במעריב: צילום: ליאב פלד]
אני מסכים עם שופט בית המשפט העליון מני מזוז (ראו תמונה משמאל), ש"המציאות בה נאשם בפלילים בעבירות חמורות מתחום טוהר המידות מקים ממשלה ועומד בראשה מעוררת קושי ציבורי-מוסרי שקשה להפריז בעוצמתו". אלא שבניגוד להמשך דבריו, "מציאות כזו משקפת משבר חברתי וכשל מוסרי של החברה ושל המערכת הפוליטית בישראל", האמת היא שמציאות כזו משקפת משבר וכשל מוסרי של מערכת אכיפת החוק והמשפט בישראל.
[הצילום משמאל: Yaelma at he.wikipedia, הבעלים הפך את התמונה לרכוש הציבור]
כשל זה הוא הוא הנוטע ספק בטוהר האשמות נגד ראש הממשלה, מעלה את סבירות הטענות בדבר רדיפה פוליטית ומאפשר הקמת ממשלה שבראשה נאשם בפלילים.
הכלל, “מלך לא דן ולא דנים אותו לא מעיד ולא מעידים אותו”, נקבע על פי המתואר במסכת סנהדרין יט, לאחר אסון שפקד את הדיינים בעקבות העמדתו של ינאי המלך לדין. הגמרא מבקרת את התקרבות מוסדות המלוכה, הכהונה והסנהדרין (בית המשפט) ובמונחי ימינו עוסקת בצורך בהפרדת רשויות.
חבל על דאבדין, חז"ל ששכחנו את משנתם, שכן דבר טוב לא יכול לצאת ממשפט נגד ראש ממשלה במצב דברים זה. לפיכך, ואף שאינני מסכים עם טענתו של פלדמן ש"הרי כולם כבר מסכימים שהוא עבריין", קוסמת הצעתו לשפוט "את אביחי מנדלבליט, לארגן לו שימוע מדומה ומשפט מדומה, למצוא אותו אשם ולבקש מנתניהו שיחון אותו".
על תסריט זה, לו הייתי יכול, הייתי מוסיף שבסוף המשפט יוחזר הכלל, “מלך לא דן ולא דנים אותו לא מעיד ולא מעידים אותו”, שירפא הלוואי את כולנו מפרנוית המשפט הפלילי.
אני מעריכה מאוד את עמדתך האמיצה בעניין בסיס האמון במערכת ובכך שאתה מכיר בתרומה הקשה של המערכת עצמה למשבר בו אנו נמצאים.
לצערנו זו עדיין עמדה שמהססים להשמיע.
אבל אני מקווה שתהיה אפשרות בכל זאת לעשות את התיקון העמוק הנדרש בלי לוותר על המוסדות של אכיפת החוק ושלטון החוק שהם אכן חיוניים לחברה מורכבת ומתפקדת.
יישר כוח וכל טוב
רות
ממש לא קשור לנתניהו.
חחחח
בניגוד לכמה תגובות שקבלתי, הרשימה איננה על ביבי אלא עלינו כחברה.
מעבר לכך ההחלטה להעמיד ראש ממשלה לדין בעייתית תמיד על אחת כמה וכמה כשאופן התנהלות המערכת מעניק לטענת הרדיפה הפוליטית תוקף לא בלתי סביר.
מנדלבליט בהחלט אחראי לכך ולתוצאה האיומה שקורעת את העם ודוחקת את ראש הממשלה להחלטות שלא ניתן לדעת אם היו מתקבלות במצב דברים אחר.
עכשיו נותר רק להתפלל. לעתיד לבוא יש לאמץ את החוק הצרפתי במלואו, כולל הגבלת כהונה של ראש ממשלה.
מסכים לגמרי; וזה ממש לא קשור לנתניהו!