תקציר: הקשר, שבין ציפיותיהם של אנשים מעצמם לבין ביצועיהם, היה ידוע מקדמת דנא, וניתן לאתר אותו גם לאתר כבר ספרות של יוון ושל הודו העתיקות… אבל מי שהעניק לתופעה הזו את שמה המדעי, היה רוברט קינג מרטון (2003-1910): אחד מהחוקרים הנודעים בסוציולוגיה באוניברסיטאות הארווארד וקולומביה. הוא זה שטבע את המושג נבואה שמגשימה את עצמה…

[לאוסף המאמרים על יכולות קוגניטיביות והבדלים בינאישיים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'אפקט ההילה' והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תפיסת העוצמה, לחצו כאן]

עודכן ב- 29 במרץ 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

הקשר שבין ציפיותיהם של אנשים מעצמם לביצועיהם. היה ידוע מקדמת דנא, וניתן לאתר אותו גם לאתר כבר ספרות של יוון ושל הודו העתיקות...

המשורר הרומאי הקדום אובידיוס, מספר על הפסל הקפריסאי פיגמליון, שמצא פגמים רבים כל כך בנשים; עד כי גמר אומר שלא לשאת אישה. הוא התאהב באלת האהבה והיופי, באפרודיטה, ובכישרונו הרב יצר פסל יפהפה משנהב בדמותה, דמות אישה מושלמת, וקרא לה "גלתיאה" (ויקיפדיה: פיגמליון).

הדמות שיצר הייתה כה מושלמת עד כי נדמה היה שהיא חיה ונושמת. פיגמליון התאהב בה, הלביש אותה, העניק לה מתנות ואף הושיב אותה על ספה יקרת ערך, כנסיכה (ויקיפדיה: פיגמליון).

בעת הילולת אפרודיטה, לאחר שקיים את כל גינוני הטקס הנדרשים, התפלל פיגמליון לפני המזבח וביקש מאפרודיטה כי "גלתיאה" - דמות פסל השנהב שנעשה בדמותה - תינתן לו לאישה.

אפרודיטה שמעה את תפילתו ונענתה לה. כששב פיגמליון לביתו ונשק לפסל נדהם לגלות כי היא פוקחת את עיניה ומתעוררת לחיים. אפרודיטה נתנה את ברכתה לנישואיהם של פיגמליון וגלתיאה. בנם שנולד נקרא פאפוס, ועל שמו נקראת העיר פאפוס, המקודשת לאפרודיטה... (ויקיפדיה: פיגמליון).

הסופר והמחזאי ג'ורג' ברנרד שו התבסס על סיפור זה כאשר כתב את המחזה "פיגמליון" בשנת 1913 (לאחר מכן עובד המחזה למחזמר ולסרט "גבירתי הנאווה"). סיפורם של פיגמליון וגלתיאה משמש עד היום כמשל לנבואה המגשימה את עצמה (ויקיפדיה: פיגמליון).

הפילוסוף קרל פופר קרא לתופעה "נבואת אלוהים"....

אבל מי שהעניק לתופעה הזו את שמה המדעי, היה רוברט קינג מרטון (2003-1910): אחד מהחוקרים הנודעים בסוציולוגיה באוניברסיטאות הארווארד וקולומביה (ראו תמונה משמאל). הוא זה שטבע את המושג נבואה שמגשימה את עצמה.

נבואה שמגשימה את עצמה - המשגה

המושג: נבואה חיובית שמגשימה את עצמה (self maintaining expectations; SME או self-fulfilling prophecy) הוא מודל שבוחן אישיות. נגדיר אותו כתופעה פסיכולוגית לפיה תפיסה בתודעתו של האדם עשויה לשנות את המציאות. זוהי ציפייה או חיזוי מצד אלה האחראים על העצמתו של אדם, שמשפיעים על התנהגותו; מעלים את מסוגלותו העצמית; וגורמים באופן עקיף להתממשות הציפיות הללו [להרחבת המושג: 'הבדלי אישיות', לחצו כאן].

המושג ההופכי הוא אפקט הגולם. קרי, נבואה שלילית שמגשימה את עצמה:

תופעת הנבואה שמגשימה את עצמה, לחיוב ולשלילה, מוכרת היטב לפסיכולוגים חברתיים מאז שנות ה-40 של המאה הקודמת, והיא נחקרה מאז הרבה

מרטון הוכיח כי חוקרים משפיעים באופן בלתי מודע על תוצאות המחקרים שלהם בהתאם לציפיות שלהם. במחקר יש הבחנה בין נבואה המגשימה את עצמה - בעקבות ציפייה מדומה או מושתלת - לבין ציפיות מציאותיות המחזקות את עצמן.

אפקט הנבואה שמגשימה את עצמה הוכח בניסוי מפורסם שביצעו החוקרים רוזנטל וג'יקובסון: מורים שקיבלו מידע והאמינו לו - על כך שכמה תלמידים אקראיים בכתתם הם בעלי בעלי פוטנציאל לימודי גבוה והם צפויים להתקדם - יצרו בהתנהגותם כלפי תלמידים אלו שיפור משמעותי בהישגי התלמידים הללו [להרחבה על 'מסוגלות עצמית', לחצו כאן].

הרעיון של 'נבואה שמגשימה את עצמה' מוכר גם בשמות רבים נוספים:

• 'אפקט פיגמליון', על שם פסל מהמיתולוגיה היוונית שהתאהב בפסל שהוא יצר;
• 'אפקט רוזנטל' (על שם על שם החוקר המרכזי בניסוי המפורסם, שהשפיע מאד על עולם ההוראה (ראו בהמשך);
• אפקט גלתיאה (Galatea effect);
• וגם צדדים מסוימים ב- 'אפקט ההילה' (halo effect).

ניסוי התלמידים המפורסם של רוזנטל וג'ייקובסון

"אפקט פיגמליון" הוכח בניסוי מפורסם שביצעו החוקרים רוזנטל וג'יקובסון ב- 1968: מורים שקיבלו מידע והאמינו לו - על כך שכמה תלמידים אקראיים בכתתם הם בעלי בעלי פוטנציאל לימודי גבוה והם צפויים להתקדם - יצרו בהתנהגותם כלפי תלמידים אלו שיפור משמעותי בהישגי התלמידים הללו, לאחר 8 חודשים.

מה ארגונים יכולים ללמוד מכך?

שיש קשר ישיר בין ציפיות המנהלים לביצועי עובדיהם. עובדים שיקבלו ממנהלים מסר של אמונה ביכולותיהם, ישפרו בהכרח את מסוגלותם העצמית; ואת הישגיהם בעבודה, בהתאמה.

טכניקות שניתן לשלב הן: 

• למידה מודרכת;
• חשיפה למודלים חיוביים;
• העלאה הדרגתית של קושי המשימות;
• וכאמור, הדגמת ציפיות גבוהות וביטחון ביכולת העובדים.

[לאוסף המאמרים על יכולות קוגניטיביות והבדלים בינאישיים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'אפקט ההילה' והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תפיסת העוצמה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על יכולות קוגניטיביות והבדלים בינאישיים.
• אוסף המאמרים על 'אפקט ההילה' והשלכותיו.
• הרחבת המושג: 'הבדלי אישיות'.
• אוסף המאמרים על תפיסת העוצמה.
• הרחבה על 'מסוגלות עצמית'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2017), מסוגלות עצמית, ייצור ידע, 15/11/17.
• פנחס יחזקאלי (2020), הבדלי אישיות: השוני שמעצב את דמותנו…, ייצור ידע, 28/5/20.
• פנחס יחזקאלי (2024), תפיסת העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 29/3/24.