אלי בר און: עידן הלייזר המיירט המוטס החל!

[בתמונה: להערכתי בעוד כ 3-5 שנים וזה קרוב, נוכל לצפות בארה"ב ולאחר מכן בישראל ובמדינות נוספות, במטוסים מבצעיים חמושים בתותחי לייזר. יהיו אלה תותחי לייזר מעופפים שיירטו טילי שיוט מנמיכי טוס ומזל"טים ובעתיד הרחוק יותר גם טילים בליסטיים... התמונה היא צילום מסך]

[לאוסף המאמרים על מרוץ החימוש בטילים היפרסונים, לחצו כאן]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים

*  *  *

להערכתי בעוד כ 3-5 שנים וזה קרוב, נוכל לצפות בארה"ב ולאחר מכן בישראל ובמדינות נוספות, במטוסים מבצעיים חמושים בתותחי לייזר. יהיו אלה תותחי לייזר מעופפים שיירטו טילי שיוט מנמיכי טוס ומזל"טים ובעתיד הרחוק יותר גם טילים בליסטיים.

תשאלו ובצדק: מדוע רק עכשיו? שהרי, הטכנולוגיה הזו פותחה והצליחה בניסויים כבר לפני 10-15 שנים.

טכנולוגית, היום היינו יכולים להיות מוגנים ע"י מטוסי תובלה נושאי תותח לייזר כימי חזק, מטיפוס הסקייגרד. מערכות שהיו מנטרלות בהצלחה כל איום של החיזבאללה ואיראן על מרכזי האוכלוסייה והאתרים החיוניים שלנו; ומיירטות את מרבית האיומים בשטח האויב.

מעשית, הממסד והתעשייה הביטחונית האמריקאית - והפוליטיקאים שלהם בקונגרס - התנגדו לפרויקט הזה; וכשזה להפתעתם הצליח בניסויים, גנזו אותו מיד. בצדק תשאלו, מדוע? האם מערכת כזו לא הייתה משפרת את מצב הביטחון הלאומי של ארה"ב?

.

ודאי שהייתה משפרת ובגדול, גם לדעתם; אבל, הייתה פוגעת קשות בתעשייה הביטחונית, בתעסוקה וברווחים האדירים. מערכות לייזר מוטס - שמסוגלות ליירט כל איום אווירי, טילים בליסטיים, טילי שיוט, מטוסי קרב מאוישים ושאינם מאוישים וכד' - היו מייתרות את ההשקעה האדירה של עשרות מיליארדי דולר בשנה, בטילים יקרים נגד טילים ובתחזוקת הסוללות היקרות.

לכן, למרות שהפרויקט הצליח והושקעו בפיתוחו מיליארדים רבים, הפוליטיקאים חיסלו אותו מיד לאחר שהמטוס נושא תותח הלייזר חיסל 2 טילי סקאד ממרחק שעולה על 100 ק"מ.

בצדק תשאלו? מה השתנה כעת?

שהרי האינטרסים הכלכליים והפוליטיים של התעשייה והממסד הביטחוני בארה"ב נותרו כשהיו...

נכון, אך הרוסים והסינים פיתחו דור חדש של טילים: טילים היפרסונים וטילי שיוט מהירים אחרים; שכבר היום יכולים, ובקלות, לנטרל את הצי האמריקאי, לרבות את נושאות המטוסים האדירות שלו, שהן מקור עוצמתה הצבאית ועליונותה של ארה"ב בעולם.

מדוע הטילים הנ"ל כל כך עוצמתיים, בנוסף להיותם מדויקים לרמת הנקודה? בגלל מהירותם העצומה ויכולתם לתמרן ולשנות אקראית ובתכיפות רבה את מסלול טיסתם במהלך דרכם אל המטרה.

מעשית - גם לפי הצהרות הפנטגון - סוג הטילים הזה לא ניתן ליירוט באמצעות טילים נגד טילים. לא הטילים המיירטים הקיימים; וגם לא העתידיים. רוסיה וסין מצהירות ומזהירות בחודשים האחרונים את ארה"ב לא לנסות ולאיים על האינטרסים שלהם בים הצהוב ובמקומות אחרים, יען כי ניתן לנטרל את הצי האמריקאי החזק בציי העולם באמצעות טילי השיוט החדשים שמאות מהם כבר בשימוש מבצעי בצי ובחיל האוויר של רוסייה.

[לכתבה המלאה במאקו, לחצו כאן]

איך נתמודד עם הצרה הזו של טילים ארוכי טווח שלא ניתנים ליירוט?

רק לייזר רב עוצמה - שמהירותו מהירות האור, ושיודע לאחוז במטרה עד להשמדתה - יוכל להתמודד עם הסכנה הזו. אז האמריקאים נאלצים כעת לפנות לדרך הלייזר.

תשאלו שוב ובצדק: מדוע לייזר מוטס יקר? התשובה היא שמפתחים גם לייזר קרקעי; אבל, ללייזר המוטס יש את יתרון הגובה והניידות המהירה למרחקים גדולים. הניידות מושגת באמצעות המטוס שטס מהר לאזור עליו הוא נדרש להגן.

והגובה? בגובה רב האוויר דליל; וכך, טווח הלייזר גדול פי כמה מזה של הלייזר היבשתי; כך שניתן להגן על שטח גדול פי כמה מזה של הלייזר הקרקעי; וגם להתמודד ביעילות ביירוט של מטחים שיש להתחיל ליירט אותם רחוק ככול שניתן מיעדם.

איזה לייזר עדיף? הסקייגרד הכימי עדיף ובגדול, בעיקר כי את מה שהשיג לפני 10 שנים, הלייזר החשמלי לא ישיג - גם לדעת כל תומכיו - עוד 10 שנים; ואין לנו זמן לבזבז. הטילים המדוייקים מתרבים ומשתפרים כל יום...

לסיכום

הטכנולוגיה מוצלחת גם עם היא מעוקבת משיקולים אינטרסנטיים בסופו של יום לא ניתן לעצור. היום ארה"ב במצב טכנולוגי קשה מול סין, רוסיה, איראן וצפון קוריאה ולכן אין להם ברירה. חייבים מטוסי לייזר נגד טילים.

ההמלצה היא לפתח במהירות לייזר סקייגרד מוטס ובמקביל לשפר עוד את עוצמת הלייזר החשמלי שיש לו מקום בהגנה מקומית על אתרים נבחרים.

[לאוסף המאמרים על מרוץ החימוש בטילים היפרסונים, לחצו כאן]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *