זהו מאמר חמישי בסדרת המאמרים על מעצרו של תת אלוף במיל' אמיר השכל בהפגנה מול בית ראש הממשלה בסוף יוני 2020. הופיעו בסדרת מאמרים זו:
- פנחס יחזקאלי: הצגת הנפל של משטרת מחוז ירושלים ולקחיה;
- אבי ברוכמן: שיקול דעת משטרתי והתמודדות על תפקיד המפכ”ל;
- אלעד רזניק: בשולי מעצרו של השכל;
- אסא כשר: הערה על פרשת המעצר של אמיר השכל;
- אלעד רזניק: הדמוקרטיה הישראלית מתביישת הערב!
- יאיר רגב: אסור להפוך את המשטרה לכלי במאבק הפוליטי.
* * *
תת אלוף במילואים אמיר השכל הוא דמות מוכרת מדי בעולם המחאה הישראלי. בשנים האחרונות יצא לי לראות אותו עומד לבד - או עם עוד שני אנשים - בצמתים שונים, עם שלט שכתב בעצמו. השכל לא עובר על החוק; ומעולם לא נהג באלימות גם אל מול גילויי אלימות וסתם גועל נפש מולו.
אנשים רשאים לחשוב שהשכל הוא חתיכת נודניק משועמם, עם יותר מדי זמן פנוי ופנסיה צבאית; אבל, במדינה דמוקרטיה גם לכאלה מותר להפגין.
המעצר שלו הערב, ליד בית ראש הממשלה, הוא עדות לכך שהתהליכים בעיצומם ויאיר גולן אכן צדק.
השכל יחד עם אלעזר שטרן הוא אבי פרויקט עדים במדים. אם בעקבות המעצר שלו יבטלו את הביקור ביער לופחופבה; מצידי אפשר להשאיר אותו 200 שנה בכלא (ולהוסיף לו את שטרן).
הכול טוב ויפה
ולגופו של עניין- ההפגנה הייתה מול ביתו של ראש הממשלה כנגד התופעה שנאשם העומד למשפט מכהן כראש הממשלה וזה לגיטימי
אבל לאחר שבג"צ אישר- האם לא ראוי היה שההפגנת המחאה תערך מול משכן בית המשפט?
הדמוקרטיה לא מתבישת, היא מרוגזת מודאגת ומחפשת דרך לתקן את המעוות.
הדלקת משואה ביום עצמאות הבא יהיה צעד מתאים.