[התמונה היא צילום מסך מתוך: סרטון היו-טיוב: "נעצר לעיני שלושת נכדיו": מעצר קצין לשעבר בהפגנה נגד נתניהו עורר סערה]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
זהו מאמר ראשון בסדרת המאמרים על מעצרו של תת אלוף במיל' אמיר השכל בהפגנה מול בית ראש הממשלה בסוף יוני 2020. הופיעו בסדרת מאמרים זו:- פנחס יחזקאלי: הצגת הנפל של משטרת מחוז ירושלים ולקחיה;
- אבי ברוכמן: שיקול דעת משטרתי והתמודדות על תפקיד המפכ”ל;
- אלעד רזניק: בשולי מעצרו של השכל;
- אסא כשר: הערה על פרשת המעצר של אמיר השכל;
- אלעד רזניק: הדמוקרטיה הישראלית מתביישת הערב!
- יאיר רגב: אסור להפוך את המשטרה לכלי במאבק הפוליטי.
פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף.
* * *
בעיצומם של ימי הקורונה דיברתי בטלפון עם אחד הבכירים בארגון, שהוא 'ארגון שכן' למשטרה. יש למשטרה בעיה בירושלים. אמר לי. הפיקוד שם משחק יותר מידי בגפרורים. בסוף הוא יצית אש...
והוא הצית אש במאה שערים ובמזרח ירושלים; וזה עבר, יחסית, בשקט. שהרי, מה אכפת לרוב הציבור מחרדים? מערביי מזרח ירושלים? אבל היה ברור שהשעון מתקתק; ובסוף זה יבוא...
והנה זה בא: הנה הגיעה הצגת הנפל של משטרת מחוז ירושלים, והפיאסקו של מעצר תת אלוף אמיר השכל, השפלתו באזיקים, לקיחתו לבית המשפט, והדרישה של תנאי שחרור, כשהיה ברור שלא יהיו תנאים מגבילים ו'לא גרביים'...
[בתמונה: מפקד מחוז ירושלים: לא תנאים מגבילים ו'לא גרביים'... התמונה היא צילום מסך]
כל אלה מאפשרים לנו גם מבט על שיקול הדעת של מפקדים; כמו גם שרשרת האחריות המשטרתית וחסרונותיה
לא המפכ"ל מינה את מפקד מחוז ירושלים; שהוא השחקן הראשי שלו. אבל מרגע שהתמנה הוא נדרש כל העת להסביר את התנהגותו: במגזר החרדי; בירושלים המזרחית; ועתה – ליד בית ראש הממשלה. אחרי שהמפכ"ל הקודם, רוני אלשיך, הטביע את המשטרה במי הביבים של הפוליטיקה, צמח לנו ניצב במחוז ירושלים, שמקבל החלטות שנראות לפחות לכאורה, פוליטיות מובהקות.
ואדגיש. אין זה משנה למה התכוון מפקד המחוז כשהורה על המעצר. אדם במעמדו חייב שתהיה לו היכולת להבין את השלכות מעשה כגון זה; שהרי חוסר מעורבות פוליטית של המשטרה, יותר משהוא צריך להיעשות, הוא צריך להיראות!
מרגע שהובערה הבערה נסוג המצית למדרון אחורי, והמפכ"ל, מוטי כהן, נאלץ לספוג את הריקושטים...
כיוון שמעצר שווא של תת אלוף בצה"ל אינו דבר שהלגיטימציה הציבורית סובלת, נאלץ ניצב כהן לצאת – בניגוד למנהגו – אל התקשורת. בניגוד לקודמו, ובניגוד למפקד המחוז שלו, ניכר בו ששיקול דעת יש גם יש לו. הוא מבין את הרגע ואת הסיטואציה: הטון שלו מרגיע. הוא אינו מחפש תגרות. הוא מרגיע אותן.
"תפקידה של המשטרה הוא לאפשר את חופש הביטוי והמחאה לכל אדם ולשמור על שלום הציבור וביטחונו. המשטרה תפיק לקחים מאירוע זה כפי שעשתה בעבר". אף מילה רעה על פקודיו – אפילו לא על אלו שמאכילים אותו מרורים; אף מילה רעה על השר שלו, שכדרכם של שרים לביטחון הפנים - נחפז אתמול לטעות בתגובתו; ואף מילה רעה על בית המשפט.
אבל היה שם גם רמז ללענה שהניצב הירושלמי מאכיל אותו: "עם זאת" – אמר – "אין תחליף לשיקול דעת מפקדים". צודק. אין תחליף לשיקול דעת מפקדים. למשטרה יש מעמד מיוחד ושיקול דעת יוצא דופן: היא יכולה לבחור מה לאכוף ומה לא; ובידה לאכוף או לוותר... הכל בנסיבות העניין.
השופט אהרן ברק היטיב להתייחס לנקודה זו:
"כשעלי לומר לסטודנטים באוניברסיטה מיהו בעל שיקול הדעת הגדול ביותר, התשובה היא השוטר ברחוב. לא רק שהשוטר הוא בעל שיקול הדעת הגדול ביותר, אלא שגם היכולת להתערב בהחלטתו היא הקטנה ביותר, הן בגלל סופיות החלטותיו והן בגלל הפעלת שיקול הדעת... על מנת שנקיים את הדמוקרטיה, יש לעיתים לערוך איזון בין פגיעה והגנה על זכויות האדם, איזון אשר מחייב שיקול דעת...
אני בעד לאפשר לשוטרים שיקול דעת... אבל הנה הקטץ: ומה קורה כשאין להם את המבנה הנפשי והמקצועי, על מנת שיוכלו לשקול את השיקולים השונים, הערכיים, כדי שברגע העימות, יקבלו את ההחלטה הנכונה"?
אז בלית ברירה, צריך מפקדים אמיצים כמו מוטי כהן; שיחשפו חזה, יקבלו אחריות ויכבו את האש.
וכדאי שהשר הממנה מפקדי מחוזות ילמד את הלקח. גם כשאתה אוהב את דעותיו של ניצב זה או אחר, כדאי שתבדוק היטב לפני המינוי שהוא יודע לקבל הנחיות מהמפכ"ל – שבערבו של יום ייאלץ לנקות אחריו – ושהוא לא מחזיק קופסת גפרורים מוכנה לשימוש בכיס.