תקציר: במאמר זה משליך פרופ' יצחק אדיג'ס את מודל PAEI על סוגיית הכבוד: "לכבוד יש רכיבי PAEI וכולם חשובים; אם אתם באמת רוצים לכבד; ולהיות מכובדים!"…

[למאמר המקורי של פרופ' יצחק אדיג'ס (באנגלית) בבלוג שלו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על כבוד וכבוד-לאומי באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

פרופ' יצחק אדיג'ס הוא מהחשובים במומחי הארגון של סוף המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת, וזהו הבלוג האישי שלו, המתורגם לעברית. [בתמונה משמאל; יצחק אדיג'ס, צלם לא ידוע, מתוך אתר VK)

*  *  *

נתחו את ההצהרה הבאה שקיבלתי בהודעת דוא"ל, ממחבר לא ידוע:

"חונכתי לגלות כבוד. לימדו אותי לדפוק לפני שפתחתי דלת; לומר שלום כשאני נכנס לחדר; לומר בבקשה ותודה; לתת כבוד למבוגרים; לתת את כסאי לזולת, אם הוא זקוק לו; לומר 'כן אדוני' ו'לא אדוני '; ולעזור לאחרים כשהם זקוקים לי; לא רק 'לעמוד על הקווים' ולהסתכל; להחזיק את הדלת לאדם שמאחוריי; לומר 'סליחה' כשצריך; ולאהוב אנשים כפי שהם; ולא על פי מה שאני יכול להשיג מהם; והכי חשוב, להתייחס לאנשים בדיוק כפי שהייתי מבקש שאחרים יטפלו בי. זה נקרא כבוד!".

האמנם?

לטעמי, המשפטים הללו מבטאים הם מרכיבי (A) ו- (I) של כבוד.

הנה, חזרו למודל PAEI שלי (ראו כרזה למטה, המבהירה אותו למי שטרם מכיר):

.

אבל, יש גם את מרכיב (E) שאסור להתעלם ממנו. הפילוסוף עמנואל קאנט (Immanuel Kant) הגדיר את הכבוד כהכרה בריבונותו של האדם האחר לחשוב אחרת.

זה הצורך לכבד את זכותם הבלתי מוטלת בספק של אנשים, לחשוב באופן עצמאי; ולא לקבל את דרך החשיבה שלנו.

[תמונתו של עימנואל קאנט משמאל היא נחלת הכלל]

למה לנו לעשות זאת? מכיוון שאנו למדים דווקא מן המחלוקות, כל עוד הן מוצגות בכבוד; משמע, כשגם האדם האחר מבין את זכותנו לחשוב אחרת.

כשאנחנו חלוקים בכבוד, אנו עשויים ללמוד משהו שלא ידענו לפני שהדיון התקיים. חילוקי דעות הם חילופי מידע שממנו - אם מטפלים בהם בכבוד - מידע חדש וחשוב יעלה.

ויש גם מרכיב (P) של כבוד: מותר לי לפעול בתחום שאני מעורב בו, ללא הפרעות או חסימות.

לכבוד יש רכיבי PAEI וכולם חשובים; אם אתם באמת רוצים לכבד; ולהיות מכובדים!

[לאוסף המאמרים על כבוד וכבוד-לאומי באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!