[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]
ד"ר אבי ברוכמן שירת במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד מטה והדרכה. בתפקידו האחרון שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי, בדרגת ניצב משנה. הוא עוסק במחקר ייעוץ והוראה בתחומי קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק.
* * *
בחמש השנים האחרונות שילמה משטרת ישראל למעלה מ- 100 מיליון ₪ פיצויים לאזרחים על תביעות נזיקין נגדה- סכום בלתי נתפס!
משטרת ישראל שילמה בשנת 2019 23.4 מיליון ₪ לאזרחים על תביעות נזיקין נגדה. כאשר, באופן טבעי חלק ניכר מהסכומים ששולמו מתייחסים לאירועים שהתרחשו ולתביעות שהוגשו בשנים קודמות (לוין, 2020).
כאשר בוחנים את הנתונים משטרת ישראל שילמה פיצויים לאזרחים בחמש השנים האחרונות סכום בלתי נתפס של למעלה מ- 100 מיליון ₪ במצטבר (סבן, 2019):
.
[לכתבה המלאה של איציק סבן ב'ישראל היום', לחצו כאן]
האירועים המרכזיים שבהם נעשה טיפול לקוי , רשלני, עוולות נגד אזרחים, של המשטרה שבגינם הוגשו תביעות והמשטרה שילמה פיצויים:- שימוש בכוח
- מעצרים
- שימוש בכלי יריה
- ליקויים בחקירה והעמדה לדין
- אחר
משמעויות
מדי שנה "מעמיסה" משטרת ישראל את תוצאות רשלנותה המצטברת על תקציב המדינה, שמממן את הפיצויים, כ- 25 מיליון ₪ בממוצע לשנה. תשלום סכומי פיצויים לאזרחים על טיפול רשלני ועוולות כנגד אזרחים, מלמד, על חוסר מקצועיות, הדרכה לקויה, הנחייה ופיקוח בעייתיים של מפקדים, ותרבות ארגונית קלוקלת.
שיטור זה מקצוע. חייבים ללמוד אותו ולהתעדכן כל העת בחידושים בשיטור, בחוק ובפסיקות של בתי המשפט. נתון מספרי בלתי נתפס זה של פיצויים לאזרחים, מהווה את אחד ההסברים למצב האמון הציבורי ותדמית המשטרה!
לא צריך להיות פרופסור לכלכלה, מומחה בראיית חשבון ואו מומחה במנהל עסקים כדאי לזהות את גודל המחדל. ברשויות מקומיות בהן התגלו פערים גדולים בתקציבן, השר הממונה שר הפנים מינה חשב מלווה מטעמו ובמקרים חריגים ראש רשות ממונה על מנת שיבריא כלכלית את הרשות המקומית. בחברות פרטיות וציבוריות היה נדרש המנכ"ל לתת הסברים ובמקרים רבים היה מודח מתפקידו על אחריותו בניהול כושל. בחברות כאלו יש דירקטוריון שיש לו גם אחריות חוקית למאזני הרווחה, תחום שננסה במאמר זה להקבילו לארגון המשטרה (ברוכמן, 2019).
ארגון המשטרה מוגדר כ "ארגון ממשלי ציבורי שתכלית קיומו הוא להגן על האדם ועל זכויותיו ולפעול למען איכות חיו. (גימשי,2007).
ברם, התקציב שהארגון מקבל מאתנו, מתקציב המדינה, מבוזבז על חוסר מקצועיות, עוולות שנעשות על ידי שוטרים כנגד אזרחים שהם הציבור. במאמרים בעבר התייחסנו לתרבות המשטרתית הקלוקלת. אחד ממאפייניה של תרבות זאת, ניתוק וסגירות בפני הציבור. כאשר אין יחסי גומלין בין המשטרה, נוצר מצב של חוסר אמון וחוסר תמיכה ציבורית.
[להרחבת המושג: 'אמון הציבור במשטרה', לחצו כאן]
'מפעל הזבל' הולך וגדל
'מפעל הזבל של הארגון' הוא כינוי למכלול פעולות הסרק המבוזבזות של ארגון, שאינן מייצרות ערך: כשלים ונפל בפס הייצור; בזבוז בחומר, באנרגיה, בזמן, במקום, ובמאמצים פקידותיים וניהוליים.
ארגונים בריאים נאבקים בתופעה הזו של 'מפעל הזבל' עד חרמה, מפני שהוא עולה הון כסף. ארגונים ממשלתיים לא נאבקים כי מי שמשלם זה אנחנו, וככל שיוציאו יותר, יוכלו לדרוש יותר...
במקרה הזה, 'מפעל הזבל' של משטרת ישראל בתחום הנזיקין הולך וגדל באין עוצר (נציין רק שקיימים 'מפעל הזבל' רבים נוספים במשטרה ואין פוצה פה ומצפצף...).
[להרחבת המושג של: 'מפעל הזבל' ולמפעלי הזבל האחרים במשטרה, לחצו כאן]
זה הפיקוח האזרחי, טמבל!
לצורך הדיון נציג שתי דוגמאות מהעולם האחת מיפן והשנייה מאנגליה.
ביפן, משטרה לאומית אחת (כמו בישראל), הכפופה לראש הממשלה, משטרה זאת מופעלת על ידי ועדה לאומית לביטחון הציבור. ועדה זאת מורכבת משישה חברים בראשות שר בקבינט הממונה על ידי ראש הממשלה. מפקד המשטרה הלאומית מתמנה לתפקידו על ידי אותה ועדה והוא אחראי על ניהול המשטרה.( כלומר...ועדה של הציבור קובעת מי יהיה המפכ"ל).
במבנה הארגוני מתחת לרמה הארצית משטרת יפן נחלקת ל- 47 משטרות מחוזית. הפיקוח על משטרת המחוז נעשה על ידי ועדה אזרחית מחוזית לביטחון הציבור שממנה המושל.
באנגליה, מודל המשטרה מכונה "שיטור משותף" ואו "שיטור מאוזן. המשטרה באנגליה מורכבת מ 43 ארגוני משטרה, הכפופים למשרד הפנים הבריטי, ה- Home office, ולרשויות המקומיות. בעיר לונדון 2 ארגוני משטרה מתוך 43 ארגוני המשטרה. למשרד הפנים סמכויות משמעותיות כלפי ארגוני המשטרה והוא מתקצב 51% מתקציבן, כאשר 49% מהתקציב מגיע מועדות המשטרה האזוריות.
מעל כל ארגון משטרה יש גוף ציבורי, אזרחי, המכונה " רשות משטרה Police authority , אשר מייצג את תושבי האזור. כאשר, בין תפקידיו: תקצוב המשטרה, מינוי מפקד משטרה וסגנו, גודל המשטרה, עדכון לגבי עבירות משמעת של שוטרים, וכן גם טיפול בדיני נזיקין שמוגשים כנגד שוטרים.
הפיקוח על ארגוני המשטרה נעשה ע"י שמונה מפקחים (Inspector of Constabulary) שהיו בעברם מפקדי ארגוני משטרה, והם פועלים מטעמו של שר הפנים.
משתי הדוגמאות ניתן ללמוד שיש מדינות שבהן, יש איזון ומגבלות על ארגון המשטרה על ידי ועדות אזרחיות ציבוריות שמפקחות עליה. (ראו וקראו הרחבה אצל יחזקאלי, 2014, 2015).
הערות והארות
אנו חוזרים ומדגישים שאחת הבעיות המרכזיות שיש למשטרה היא חוסר מקצועיות ולקויים במערך ההדרכה בארגון.
אנו חוזרים ומדגישים שיש לנו שוטרים טובים במשטרת ישראל, מחויב פיקוד שינחה, יפקח ויבקר אותם בצמידות לעבודתם.
ברוב המקרים השוטרים הגורמים נזק שבעטיו משולמים הפיצויים אינם משלמים פיצוי כלשהו מכיסם. גם באם הנזק נעשה ברשלנות או תוך עבירה על החוק ( לוין, 2020).
השר לביטחון הפנים חייב להגדיר למפכ"ל, שיבחר את צמצום הפיצויים והתביעות כנגד המשטרה כיעד ארגוני.
סוף דבר
השר לביטחון הפנים ומשרדו אינם יכולים לייצג נכוחה את רחשי הציבור, ציפיות הציבור מהמשטרה, ולפקח פיקוח אמיתי על המשטרה. לטעמנו יש לאזור אומץ ציבורי, ולפתח מודל פיקוח על המשטרה, שילוב ועדה אזרחית , מעיין דירקטוריון, זאת על מנת לצמצם ככל האפשר את הכשלים והנזק כפי שבאים לידי ביטוי בסכומים האסטרונומים שמושלמים כפיצויים על נזיקין של השוטרים. המשטרה היא של הציבור וקיימת בשביל הציבור.......[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]
מקורות
- פנחס יחזקאלי (2014), אמון הציבור במשטרה, ייצור ידע, 24/6/14.
- פנחס יחזקאלי (2018), תרבות, סטייה, אלימות ושחיתות שוטרים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 14/7/18.
- ברוכמן, א ( 2019) " המשטרה היא של הציבור וקיימת בשביל הציבור" אתר "ייצור ידע".
- גימשי, ד (2007) מערכת הצדק בפלילים.
- יחזקאלי, פ (2014) דירקטוריונים למחוזות המשטרה ולאגפיה. אתר "ייצור ידע"
- יחזקאלי, פ (2015) מועצות מייעצות לגופי משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר. אתר "ייצור ידע".
- לוין א (2020) " המשטרה שיחקה בנתוני הפיצוי על נזקים" אתר News 1
- סבן, א (2019) " הנתונים נחשפים : המשטרה שילמה יותר מ 100 מיליון שקלים כפיצויים על רשלנות בחמש שנים. "ישראל היום" 19.8.2019
