[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]
[מאמר זה ראה אור במקור באתר של אודי מנור, 366] [לקובץ המאמרים על שקרים, לחצו כאן]
פרופסור אודי מנור (ראו תמונה משמאל) הוא היסטוריון של העם היהודי בעת החדשה, במכללת אורנים. היה חבר במפלגת העבודה. מחבר הספר: 'יגאל אלון - ביוגרפיה פוליטית 1980-1949'.
* * *
366 מלים על טכניקה שימושית ליצירת ספק שמטרתו לא לקדם עולם טוב יותר אלא לשמר בעיות מסובכות.
מלה טובה קודם כל על יצירת הספק.
ספק הוא עניין חיוני שאי אפשר להגזים בחשיבותו. בעולם מתוקן לא היינו אמורים להתפעל ממנו יותר משאנו מתפעלים מהיכולת האנושית (המאפיינת את עולם החי בכללותו) לנשום.
כי ספק – כמו נשימה, אם כי באופן מורכב בהרבה – הוא תנאי לקיום. נשימה היא אוטומטית ולכן לא תלויה לא ברצון טוב ולא בערכים ולא בנרטיבים ולא בשום אינטרס פוליטי.
היפוכו של דבר לגבי הספק. הוא תנאי לקיום מכיוון שמבחינה אבולוציונית הוא שייך למנגנונים שתפקידם להבחין בין עמית לטורף, בין איום לכלום, בין סיכון לסיכוי. אם כך, מדוע ואיך הפך הספק לדבר שיש להטיל לגביו ספק? וחמור מכך: כיצד נוצרה טכניקה מיוחדת במינה, 'פוסט-מודרנית' על פי מיקומה על ציר הזמן, שעושה שימוש בספק במטרה הפוכה מזו שלשמה הוא נוצר: להבטיח את הקיום האנושי ולשפר אותו.
הטלת הספק בספק קשורה ישירות למצב האנושי החברתי-תרבותי, כלומר העל-טבעי או הלא-טבעי כלומר המלאכותי (במובן הפשוט ואפילו הטוב של המלה). כי הטלת ספק לא הופכת את המטיל ספק לצודק ואת זה שמטילים בו ספק לטועה. להפך. הטלת הספק מצד 'בעלי תריסים' כפי שקראו להם חזל"ינו, היא צעד ראשון החוזר על עצמו שוב ושוב, שמטרתו לחתור אל האמת. אמת טכנית, אמת כלכלית, אמת של צדק, אמת מטאפיזית.
[התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]ובכן, על יסוד אלפי שנות התפתחות של הטלות ספק שהתבססו על נקודות מוצא שונות, לא פעם מנוגדות ('בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ' למשל, מול 'היקום נכתב בשפת המתמטיקה'), התפתחה בדורות האחרונים טכניקה מיוחדת החותרת כנגד כל המבנה התרבותי העצום והפורה הזה. הטכניקה היא ליצור דיון מעגלי, ליצור מצג שווא של ביקורת עניינית-לכאורה אך נטולת בסיס מוסכם לדיון, בלעדיו אין וללא יתכן דיון המביא לתיקון.
לדוגמה: הביקורת על מערכת החוק והמשפט
האם היא חפה מביקורת? האם אין להטיל בה ספק? שאלות רטוריות. אדרבא, היא הרי בנויה על הטלת ספק וביקורת אחרת לא הייתה מסוגלת לחתור אל האמת.
אבל לטעון שהואיל ומערכת החוק נגועה בשחיתות אין לקבל את פסיקותיה, זה ליצור ספק לשם הספק ולא לשם התיקון.
השאלה פשוטה: האם תתכן דמוקרטיה מודרנית ללא מערכת חוק ומשפט. שאלה רטורית. כל מי שמבקר את מערכת החוק, לא יכול שלא לומר תוך כדי, שאין בלתה ושכל עוד היא קיימת יש לקבל את מרותה למרות פגמיה. אחרת אין דמוקרטיה.
[הכרזה: ייצור ידע]
[לקובץ המאמרים על שקרים, לחצו כאן]
