פנחס יחזקאלי: האם תהיינה שביתות שוטרים בארצות הברית?

[התמונה באדיבות אתר NYPD]

[לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף. 

*  *  *

תארו לכם שאתם היום משרתים כשוטרים במשטרה כמו משטרת ניו יורק (NYPD), שסובלים בלי הרף ממה שמכונה: "אקלים אנטי משטרתי" (anti-cop climate):

  • אנשים מציקים לכם ברחובות; ואתם נחשבים לאויבי הציבור.
  • אין לכם יכולת לעצור עבריינים שחורים ובני מיעוטים אחרים שיתחילו ברגע שתתקרבו אליהם לצרוח שהם קרבן לתקיפה גזענית;
  • אתם יכולים להיות בכל רגע קרבן לרצח בידי מטורף שונא שוטרים;
  • מפזרים את יחידותיכם; מקצצים בתקציבכם ובתנאי השכר שלכם...
  • חברים שלכם בורחים מהשירות: הצעירים מאוד מתפטרים; המבוגרים בוחרים בפרישה מוקדמת... יחידות משטרה חשובות נסגרות; והמשטרה מאבדת את השליטה על הרחוב.
  • אתם כל כך מוקצים מחמת מיאוס, עד שאפילו פועלי תעשיית הרכב מסרבים לייצר עבורכם ניידות משטרה;

[לכתבה המלאה ב'דה מרקר', לחצו כאן]

כמה זמן הייתם מחזיקים מעמד? מה הייתם עושים?

אפשר לומר, ששוטרים במדינות רבות, בארצות הברית, בעיקר בערים הגדולות, מצויים 'על הקצה' ממש. הולכים וגוברים הקולות מתוכם, שאם המצב יימשך, הוא יחייב לעשות מעשה. עובדת קיומם של חוקים - המאיימים על עובדי ציבור במאסר ובקנסות אם ישבתו – מנטרלת את יכולת וועדי השוטרים להוביל מאבק. הדרך בעבר הייתה בפעילות 'מתחת לרדאר' בדרך של גרירת השוטרים למה שמכונה "שפעת כחולה" (Blue flu): מעין "התחלות" קולקטיבית.

כך למשל, ביום העצמאות, ב- 4 ביולי היו ניסיונות לארגן בניו יורק שביתת שוטרים או היתחלות המונית כזו. במסר שהועבר בין השוטרים נכתב כי "שוטרי ניו יורק ישבתו ב -4 ביולי, בכדי לאפשר לתושבי העיר את העצמאות הנכספת שהם מבקשים להם משוטרים"... (“NYPD cops will strike on July 4th to let the city have their independence without cops”). אבל, שביתה ממש לא הייתה, בינתיים.

אנו למדים מן הספרות המקצועית, ששביתת שוטרים היא אקט הרסני

לכאורה, שביתת שוטרים היא אירוע מפחיד שהרי מקורותינו לימדו אותנו, שאי אפשר בלי משטרה. בפרק ג', במשנה ב' בפרקי אבות מלמד אותנו רבי חנינה סגן הכוהנים: "הווה מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו".

הרסני הרבה יותר מכל שביתה אחרת בשירותים חיוניים; כי היא מבטלת את המטרה העיקרית שבגינה קיימת משטרה: את סדר החיים הקיים; ומדרדרת אותנו לכאוס. מרגע שאתה חשוף ללא הגנה - חוק המדינה קורס, לכאורה, ואיש איש לנפשו.

על כן, גם במקומות המתירים התאגדות שוטרים; כמו - מדינות מסוימות בארצות הברית, גרמניה, הולנד, צרפת, נורבגיה ושוויץ (בפדרציה) - כל התאגדות כזו חייבת להיות מוגבלת באיסור שביתה, תוך שימוש בכלי של בוררות חובה בכל מקרה של סכסוך.

גם במדינות המתירות שביתות שוטרים, כמו שוויץ (בקנטונים), בלגיה, דנמרק, שוודיה ופינלנד, יש אפשרות בחוק לשלול זכות זו עקב ההשפעה האפשרית של השביתה על החיים החברתיים.

בספרות וגם בתקשורת, אפשר למצוא תיאורי אימה על שביתות שוטרים

תוצאה קשה כזו אירעה רק בפברואר השנה בברזיל, במדינת-המחוז סיארה, שם החליטו השוטרים, בחודש פברואר 2020 - ערב פרוץ הקורונה - לשבות למרות האיסור בחוק, בגין שכר ותנאי שירות ירודים. התוצאה: בתוך 5 ימים נרצחו 147 בני אדם. אלפי חיילים נשלחו לרחובות, עוצר הוטל, חגיגות קרנבל בוטלו... (ynet, 2020).

זה מביא אותנו לתרופה העיקרית - הקיימת בידי המדינה לשביתת שוטרים: הכנסת הצבא כתחליף. רק שהצבא מאומן, בדרך כלל להתמודד עם אויבים; ידו קלה על ההדק. אין לו יכולת לקיים מעצרים והליכי חוק באופן המוכר לנו במדינה מתוקנת; ולכן מטבע הדברים, כמות הנפגעים עולה, מוטל עוצר; וסדר החיים לא חוזר לתיקונו; אלא מוחלף בסדר חיים חדש של משטר צבאי, שהוא, במידה רבה, לא דמוקרטי. כך קרה למשל בשנות ה- 60 בארצות הברית שם הובאו יחידות צבא פדרליות לקמפוסים ולרחובות הערים (לא המשמר הלאומי, שיחידותיו מתורגלות בגיבוי המשטרה) והתוצאה הייתה קשה מאוד. זה אגב, מה שמבקש הנשיא טראמפ לעשות גם היום.

[לכתבה המלאה של ynet ו-AP, לחצו כאן]

אבל, בזיכרון הקולקטיבי של שוטרי ניו יורק, שביתה לא התגלתה כאקט מוצלח במיוחד מבחינתם...

ב- 14 בינואר 1971 פרצה בניו יורק שביתת שוטרים ונמשכה כ- 5 ימים, על רקע תסכול גובר של השוטרים, בכך שהואשמו במצב הפשיעה בעיר (אז היא הייתה בשיאה); וגם על רקע כספי. 85% משוטרי העיר עזבו את משמרתם ל- 5 ימים, והשאירו במקומם 6,500 שוטרים בלבד. זו הייתה שביתה שלא אושרה על ידי וועדי השוטרים בגלל החקיקה הקשה האוסרת שביתות כאלה (מה שמכונה wildcat strike) (המקור: McCarthy and Moore, 2020). 

היא בוצעה בטכניקות שונות; שהבולטת ביניהן הייתה "השפעת הכחולה" (blue flu) משמע, היתחלות המונית של שוטרים. מה שחשוב הייתה התוצאה; והיא הייתה טראומטית עבור השוטרים (McCarthy and Moore, 2020):

לא רק שהישגים לא היו, במהלך השביתה בת חמשת הימים לא נרשמה עלייה בפשע ברחבי העיר. לא היה גל פשע; לא היו פקקים מאסיביים; ולא היו התפרעויות... למעשה, ההבדלים האמיתיים היחידים היו גידול במכוניות שחונות שלא כדין; ונהיגה פרועה מצד חלק מהצעירים. יתכן שהיה זה הקור הניו יורקי המקפיא. יתכן שהבעיה הייתה - כפי שטענו רבים אחרי - שהבעיה הייתה בשיטות השיטור העתיקות של המשטרה אז, שלא באמת שינו, אם היו שוטרים ואם לא היו... (McCarthy and Moore, 2020).

אז מה יקרה עכשיו במשטרות ארצות הברית?

רפורמה מתחייבת בשיטור היא אולי כורח השעה; אבל לך תיישם רפורמה כוללת במדינה שבה יש 18,000 יחידות משטרה - שכפופות לגורמים שונים -אין יכולת לכפות סטנדרטים מחייבים לכולם ואין כסף להוציא על רפורמות שעולות הון רב.

כך למשל, מדברים על קיצוץ ענק במשטרת ניו יורק של מיליארד דולר מתוך תקציב של 6 מיליארד דולר; קיצוץ של 10,000 שוטרים ופיזור יחידות מהותיות למלחמה בפשיעה כמו ה- Anti Crime Unit המפורסמת. זאת בתקופה של פשיעה עולה וכאוס בחלק משכונות העיר; וכלכלת קורונה הרוסה.

התוצאה היא חזרה של ניו יורק לתקופות הפשע שלפני הרפורמה המפורסמת של רודולף ג'וליאני והמפכ"ל שלו, ביל ברטון בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת;

הפשע המציף את ניו יורק מלווה בעזיבה המונית של שוטרים. אין רצון להתגייס למשטרה ולמלא את השורות; לא מצד לבנים ולא מצד אחרים, ששונאים את המשטרה; וקיים חוסר תקציב כרוני ובעיית זמן, להכשיר שוטרים חדשים כיאות ומהר, בעידן הקורונה.

אבל, ניתן להתנחם אולי בכך, שמצוקה היא תמיד מדגרה להתהוויות חדשות, מחוץ לקופסה...

דבר אחד בטוח: הולך להיות מעניין!

לשיחה המוקלטת: 

נספח: במפכ"ל לשעבר, ביל ברטון, על מצב השיטור הנוכחי בארצות הברית (אנגלית):

[לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *