[בתמונה: הטקסט המקראי הועבר בתחילת הדרך בעל פה, ולאחר שהועלה על הכתב נעשו בו שינויים כאלה ואחרים בכדי להתאימו לסטנדרט המקראי השזור בין פסוקיו והוא - אי פגיעה בכבודו של האל... CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Amber_Avalona לאתר Pixabay]

עודכן ב- 30 ביולי 2024

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

בשנה קלנדרית רגילה על פי הלוח העברי, כלומר שאיננה מעוברת בשני חודשי אדר, פרשות מטות – מסעי נקראות יחד, והפטרת השבת לקוחה מדברי התוכחה של ירמיהו. בדברינו הבאים נתייחס לדבריו אלה של נביא החורבן.

פרק ב' בירמיהו, הינו יחידה ספרותית קוהרנטית בפני עצמה, והוא אחת הנבואות המוקדמות של ירמיהו. אין ספק שנבואה זו קדמה לרפורמה הדתית/פולחנית של יאשיהו [1], כלומר שנת 622 לפני הספירה [2].

לאחר פתיח קצר, מתחילה עיקרה של הנבואה, הנחלקת לארבע חלקי משנה שכל אחת מהן פותחת בשאלה רטורית. עיקרה של הנבואה נסוב על נושא אחד והוא – תוכחה לעם ישראל על עזיבת ה', והליכה אחרי אלוהים אחרים. לפי דברי ירמיהו הדבר החל כבר בימי האבות, ובעצם נמשך מאז ללא הפסקה, כדלקמן:" כֹּה אָמַר יְהוָה, מַה-מָּצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם בִּי עָוֶל--כִּי רָחֲקוּ, מֵעָלָי"; "כִּי מֵעוֹלָם שָׁבַרְתִּי עֻלֵּךְ, נִתַּקְתִּי מוֹסְרוֹתַיִךְ, וַתֹּאמְרִי, לֹא אעבוד (אֶעֱבוֹר):  כִּי עַל-כָּל-גִּבְעָה גְּבֹהָה, וְתַחַת כָּל-עֵץ רַעֲנָן, אַתְּ, צֹעָה זֹנָה"[3]. כלומר – מתחילת היות עם ישראל לעם הוא המיר את כבוד ה' בעבודת אלילים. מציאות שכזאת לא הייתה בנמצא לאחר הרפורמה הדתית של, ואין לה זכר בשאר פרקי ספר ירמיהו, היות ומה שמתואר כאן הינו סטייה של עבודת אלילים המשותפת הן לעם והן למנהיגיו.

[בתמונה: כבודו או כבודי? על תיקוני סופרים במקרא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי wal 172619 לאתר Pixabay]

לא רק שכלל העם נהה אחר עבודת אלילים אלא ירמיהו מזכיר כאן גם את הריגתם של נביאי ה': "אָכְלָה חַרְבְּכֶם נְבִיאֵיכֶם, כְּאַרְיֵה מַשְׁחִית" [4]. ידוע שבממלכת יהודה אירע טבח גדול בנביאי ה' בימיו של מנשה:" וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה, הַרְבֵּה מְאֹד, עַד אֲשֶׁר-מִלֵּא אֶת-יְרוּשָׁלִַם, פֶּה לָפֶה--לְבַד מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת-יְהוּדָה, לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה" [5]. רצח זה של נביאי ה' בא כנראה כתגובה על ההתקוממות כנגד השינויים והמעשים של המלך מנשה. זאת ועוד. אזכורה של אשור, בפעם היחידה בנבואות ירמיהו, בשמה המלא, המהווה גורם רב חשיבות, מראה על זמנה של הנבואה. בזמנו של יאשיהו אשור כבר איננה האימפריה המשפיעה בקדמת אסיה והיא בעצם נמצאת אז בפרפורי הגסיסה שלה.

אולם יתכן שחלקה של הנבואה האמורה מכוונת גם למלכות ישראל בצפון, ולא רק למלכות יהודה. זאת על פי הפתיח הבא: "שִׁמְעוּ דְבַר-יְהוָה, בֵּית יַעֲקֹב, וְכָל-מִשְׁפְּחוֹת, בֵּית יִשְׂרָאֵל" [6], שהם שמות הולמים למלכות ישראל הצפונית. וכן – הרג נביאי ה', התרחש גם בממלכת הצפון בימיהם של אחאב ואיזבל: "וַיְהִי בְּהַכְרִית אִיזֶבֶל, אֵת נְבִיאֵי יְהוָה; וַיִּקַּח עֹבַדְיָהוּ מֵאָה נְבִיאִים, וַיַּחְבִּיאֵם חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה, וְכִלְכְּלָם, לֶחֶם וָמָיִם" [7].  אשר על כן, יתכן שירמיהו השתמש כאן בנבואה קודמת שהרקע האמיתי שלה היה בעת שקיעתה של מלכות אפרים לאחר שממלכת אשור צרה עליה, עד תקופתו של הושע בן אלה, האחרון במלכי מלכות הצפון, ומה שנותר בידיו נתח אחד אחרון ממלכתו והיא העיר שומרון.

נחזור לדברי הנבואה של ירמיהו בפרק ב'. באחד הפסוקים טוענים המפרשים כי הוא שונה בגלל החשש לפגיעה בכבוד האל. המדובר בפסוק הבא:" הַהֵימִיר גּוֹי אֱלֹהִים, וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים; וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדוֹ, בְּלוֹא יוֹעִיל" [8]. חז"ל [9] מעירים על הפסוק כי המילה המקורית הייתה אמורה להיות כבודי, שהרי שהדובר בפסוק הוא ה', והכבוד הוא כבודו, כבוד ה', והתיקון מכבודי לכבודו נעשה בכתוב בשל החשש האמור לפגיעה בכבוד האלוהים.

בספרות חז"ל ישנן רשימות שונות שבהם שינו סופרים מדעתם את הכתוב, כדי לשמור על כבוד ה'. הרשימות אינן שוות במידותיהן ואף לא בכינויה של התופעה. הכינוי השכיח שלה, תיקון סופרים, מופיע במדרש על ספר בראשית [10], בעוד שבמדרש אחר, נמצא לתופעה האמורה שם אחר: תיקון סופרים של אנשי הכנסת הגדולה [11]. במקור השני מצויה הרשימה הארוכה ביותר בספרות חז"ל של תיקונים כאלה, שישה-עשר במספר, שנעשו בידי מעתיקי המקרא הקדומים, או של סופרי המקרא המאוחרים. בסך הכל מצויים במקרא שמונה עשרה תיקוני סופרים ששניים מהם קרובים לנאמר בטקסט שעסקנו בו מספר ירמיהו.

[בתמונה: כבודו או כבודי? על תיקוני סופרים במקרא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי KELLEPICS לאתר Pixabay]

הראשון - דברי הנביא הושע בשם ה' כדלקמן:" כְּרֻבָּם, כֵּן חָטְאוּ-לִי; כְּבוֹדָם, בְּקָלוֹן אָמִי כְּרֻבָּם, כֵּן חָטְאוּ-לִי; כְּבוֹדָם, בְּקָלוֹן אָמִיר"[12]. בראשונה גרס הכתוב: כבודי בקלון המירו. הצורה המירו משתקפת בשני תרגומים לפסוק, התרגום הארמי, תרגום יונתן, והתרגום הסורי, הפשיטא. תיקון הסופרים משווה לנאמר בפסוק משמעות חדשה לחלוטין והיא - אין מדובר עוד בפגיעה של עם ישראל בכבוד ה', אלא בפגיעתו שלו בכבודם על שום שחטאו לו.

השני – במזמור תהילים נאמר כך: "יַעֲשׂוּ-עֵגֶל בְּחֹרֵב; וַיִּשְׁתַּחֲווּ, לְמַסֵּכָה.  וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם; בְּתַבְנִית שׁוֹר, אֹכֵל עֵשֶׂב" [13]. הפסוק האמור במזמור תהילים זה מדבר על פשעי ישראל הגומלים לה' רעה תחת הטובה והחסד שעשה עמם, ומזכיר גם את חטא העגל. לדעת חז"ל המילה המקורית בפסוק הייתה כבודי, ולא כבודם [14] כפי שכתוב בפסוק האמור.

אחרית דבר

הפטרת פרשות מטות – מסעי, הינה פרק ב' בנביא ירמיהו. פרק זה מהווה יחידה ספרותית בפני עצמה ונחשבת לאחת הנבואות המוקדמות ביותר של ירמיהו. מסתמן שנבואה זו נאמרה קודם הרפורמה הדתית של שנתו השמונה עשרה של יאשיהו, כלומר 622 לפני הספירה. כל עיקרה של נבואה זו נסוב על נושא אחד והוא – תוכחה קשה לישראל על שעזבו את ה', והלכו אחרי אלוהים אחרים.

הפרק נחלק לארבע יחידות משנה שכל אחת מהן פותחת בשאלה רטורית, מדוע ישראל עזבו את ה' ונהו אחרי עבודה זרה. בפסוק אחד בפרק האמור נאמרה המילה כבודו במקום כבודי, וחז"ל מעירים על כך שהמדובר בתיקון סופרים, שמשמעותו – תיקון טקסט שנעשה בשל החשש לפגיעה בכבוד האלוהים. בהמשך דברינו הראנו כי יש במקרא 18 מקומות שכאלה שתוקנו מפאת החשש לכבוד ה'. הדבר בא ללמד אותנו שהטקסט המקראי הועבר בתחילת הדרך בעל פה, ולאחר שהועלה על הכתב נעשו בו שינויים כאלה ואחרים בכדי להתאימו לסטנדרט המקראי השזור בין פסוקיו והוא - אי פגיעה בכבודו של האל [15].

[בתמונה: כבודו או כבודי? על תיקוני סופרים במקרא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים בנושא 'פרשת מטות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא 'פרשת מסעי', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'פרשת מטות'.
• אוסף המאמרים בנושא 'פרשת מסעי'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), 'פרשת מטות' באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת מסעי באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 28/7/23.

[1] אבי הראל, מתי נכתב ספר דברים, ייצור ידע, יולי 2018.

[2] עולם התנ"ך, ירמיה, הוצאת דברי הימים, ת"א, 1999, עמודים: 27 – 33.

[3] ירמיהו, פרק ב', פסוקים – ה' וכ' בהתאמה.

[4] שם, פסוק ל'.

[5] מלכים ב', פרק כ"א, פסוק ט"ז.

[6] ירמיהו, פרק ב', פסוק ד'.

[7] מלכים א', פרק י"ח, פסוק ד'.

[8] ירמיהו, פרק ב', פסוק י"א.

[9] ספרי זוטא, י"ב. ראה גם - כבוד ה' ותיקוני סופרים, לאה מזור, על מקרא, הוראה וחינוך, יולי 2011.

[10] בראשית רבה, מ"ט, ז'.

[11] תנחומא, שמות, ט"ו, ז'.

[12] הושע, פרק ד', פסוק ז'.

[13] תהילים, פרק ק"ו, פסוקים: י"ט – כ'.

[14] יתכן כי הקריאה המקדמית כבודי איננה שייכת את הקשר הפסוק, שהרי האל אינו הדובר בפסוק, ואפשר כי הגרסה המקורית היתה כבוד ה', ראה הערה 9.

[15] ראה גם – אבי הראל, המלחמה במלך הכנעני מערד והשאלה מי כתב את המקרא, ייצור ידע, יוני 2018.