[תמונת ה- GIF שמשמאל היא תמונה חופשית שהועלתה מאתר GIFER. שם היוצר אינו מוזכר]
[לקובץ המאמרים על תרבות ארגונית ו'תרבות של שקר' בצה"ל, לחצו כאן]
האלוף במילואים יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן מעל עשור שנים כנציב קבילות חיילים. בשנת 2018 יצא בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, ונאבק באומץ, בהתנגדות צה"ל לביקורת זו.
* * *
האם אנחנו נמצאים בחלום בלהות? אבדן דרך, ערכים, אמינות, מנהיגות ואמונה בצדקת הדרך? האם אנחנו דוהרים במהירות אל התהום??
יש לנו מנהיגות השבויה עמוק בתוך קונספציה, אינטרסים צרים, חוסר ראייה ותכנון לטווח הארוך, חוסר רציפות והמשכיות של תהליכים. אלו מרכיבים מרכזיים בהחלטותיהם. מנהיגות מנותקת!
אם תסתכלו על הניהול הכושל של מגפת הקורונה ע״י הממשלה, ותכפילו את ההתנהלות הכושלת הזו בעשרות מונים תקבלו מה יקרה פה במלחמה הבאה, אלא שהקטסטרופה תהיה עשרות מונים גדולה יותר מאשר נזקיי מגפת הקורונה, גם במספר האבדות וגם בתחום תשתיות לאומיות, הכלכלה והחברה, נחזור 30 שנה אחורה!! אם אין אני לי מי לי ואם לא עכשיו אימתי? השאננות של הציבור היא אם כל חטאת.
[לקובץ המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]
מודעות הציבור ומעורבותו בהעלאת הרכבת על הפסים מחדש, היא קריטית לעצם קיומנו במדינת ישראל, אשר חזרנו אליה אחרי אלפיים שנות גלות!
האיראנים מרדימים אותנו, ואנחנו ישנים
ב- 14 ביולי 2020, פרסמתי מאמר בשם זה בעיתון 'הארץ'. כתבתי כי זה כעשור שוקדים האיראנים להקים מערך עצום של טילים ורקטות בגרורות של איראן סביב מדינת ישראל (חיזבאללה בלבנון, חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה, החות'ים בתימן ומיליציות שיעיות בתימן, בסוריה ובעיראק). כיום יותר מ–200 אלף (!) רקטות וטילים, גדולים וקטנים, מכוונים אל מרכזי האוכלוסייה בישראל, אל מטרות אסטרטגיות, ואל תשתיות ביטחוניות ואזרחיות חיוניות (כגון משק האנרגיה, משאבי הטבע: חשמל, דלק, גז ומים, התקשורת, התחבורה, בריאות הציבור ובטיחותו).
[לכתבה המלאה של האלוף יצחק בריק בעיתון הארץ (למנויים בלבד), לחצו כאן]
האיום של טילים אלו הופך את ישראל למדינה המאוימת בעולם. בעשור שבו נבנה מערך אימתני זה סביבנו, נפלה על המנהיגות הביטחונית והמדינית של ישראל תרדמה עמוקה. היא לא הכינה את הצבא ולא את המדינה לאיום המתפתח לנגד עינינו, לא מבחינת היכולת ההתקפית ולא מבחינת יכולות ההגנה על העורף והכנת העורף לספיגת אלפי טילים מדי יום.
בשנים אלו ועד עצם היום הזה העדיפה מנהיגות זו לעסוק במערכה שבין המלחמות (מב"מ), המתבטאת בהתקפות אוויריות על מטרות בסוריה כדי לעצור את התבססות האיראנים בה, ולמנוע העברת טילים ורכיבים שהופכים אותם למדויקים דרך סוריה לחיזבאללה בלבנון. תקיפות אוויריות אלו, עם כל חשיבותן, הן טיפה בים ואינן מסוגלות לעצור את אחיזת האיראנים בסוריה ואף לא למנוע את המשך דיוק הטילים של חיזבאללה; הן נותנות לציבור הרגשה שאנו שולטים במצב, ולא היא. רכיבי הדיוק של הטילים עוברים מאיראן דרך היבשה או דרך הים או במטוסים ישירות לידי חיזבאללה.
תחושתי היא, שההיסטוריה חוזרת; שכן, התקיפות בסוריה מזכירות לי קרב אווירי שהתרחש חודש לפני מלחמת יום הכיפורים בגבול בין ישראל לסוריה בגבול סוריה־לבנון. בקרב זה הופלו 12 מיגים סוריים ולנו נפל מטוס אחד בלבד. עם ישראל הריע לניצחוננו האווירי וחש שיש לנו צבא ששום כוח אינו יכול לו. חודש לאחר הקרב הזה פרצה מלחמת יום הכיפורים, ובה שילמנו מחיר כבד מאוד על היהירות ועל זחיחות הדעת.
אני חש שהיום אנו באותו מצב: הפצצותינו בסוריה, שהשפעתן כטיפה בים, מסיטות את המנהיגות הביטחונית והמדינית שלנו מלעסוק בעיקר; הלא הוא, הכנה מסיבית של צה"ל והעורף לאיום הקיומי המתעצם סביבנו. זה שנים רבות צה"ל עוסק בעיקר במערכה שבין המלחמות, ולא בהכנה למלחמה הבאה. תהליך זה משחק לידי האיראנים, שאינם נוהגים להגיב קשה (אם בכלל) על פגיעותינו באנשיהם ובתשתיות שהם בונים בסוריה. מטרתם היא להרדים אותנו כדי לאפשר להם להשלים בשקט את מלאכתם בביסוס מערך הטילים סביבנו, ולהימנע מליצור מתיחות ופיצוץ, בטרם השלימו את מלאכתם. הם מחכים לשעת כושר שתתאים להם, וסבלנותם רבה מאוד.
[לאוסף המאמרים בנושא המערכה שבין המלחמות (מב"ם), לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]
[התמונה מתוך התקשורת האיראנית]
האיראנים כמעט שלא מגיבים על פגיעותינו כי הם רוצים להשלים את מלאכת ביסוס מערך הטילים. הם מחכים לשעת כושר וסבלנותם רבה.
הכרזתו של נפתלי בנט, בהיותו שר הביטחון, כי האיראנים יוצאים מסוריה, מעידה כאלף עדים עד כמה הטקטיקה של האיראנים בהרדמת מנהיגינו יעילה; הם מצפים להכרזות כאלה בדיוק. האיראנים שולטים היום בסוריה שלטון ללא מצרים. המשטר הסורי נהפך למריונטה, בובה על חוט שהאיראנים שולטים בה. סוריה ועיראק היו לגשר של זהב המחבר את איראן לחיזבאללה בלבנון.
[מקור תמונתו של נפתלי בנט: פייסבוק]
רק לאחרונה הכריז מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, כי פרויקט דיוק הטילים תם ונשלם. גם אם הוא מגזים אין ספק שצריך להגיב על דבריו ברצינות יתרה לפני ששיגור אלפי טילים ביום לעבר מטרות אסטרטגיות, ביטחוניות ואזרחיות, ואל מרכזי אוכלוסייה — יחזיר את ישראל עשרות שנים לאחור ויפגע אנושות באוכלוסייתה ובכלכלתה.
מבחינת האיראנים, מכה קונבנציונלית עוצמתית על ישראל מספקת בהחלט, והיא תביא לתוצאות הרצויות להם. הגרעין האיראני, שאליו הם חותרים להגיע, נועד בראייתם ליצור מאזן אימה בין איראן לישראל. מבחינתם, שיגור מסה עצומה של טילים קונבנציונליים לעבר ישראל מכל גרורותיה יסב לישראל נזקים קשים לא פחות מפצצת אטום, רק בלי נשורת גרעינית.
[נסראללה: פרויקט דיוק הטילים תם ונשלם... התמונה מתוך אתר חיזבאללה]
שיגור של מסת טילים כזאת לא תיתפס בעולם כמעשה החורג מהקווים האדומים של המשפט הבינלאומי, האוסרים להשתמש בנשק גרעיני.
הניסיון של האיראנים לבנות יכולת גרעינית מטרתו לאותת לישראל: "ראו הוזהרתם, אם תשתמשו נגד איראן בגרעין, תקבלו על הראש גרעין משלנו". במשוואה הזאת יש לישראל בעיה חמורה מאוד, מכיוון שאין לה מענה ל–3,000 טילים גדולים וקטנים, שישוגרו אליה מדי יום, מאות מהם טילים מדויקים בעלי מאות קילוגרמים של חומר נפץ בכל טיל. אם ייפלו הטילים בכל יום על מרכזי האוכלוסייה בגוש דן, במפרץ חיפה, בבאר שבע ובירושלים, ואם הם יפגעו במטרות אסטרטגיות ביטחוניות ואזרחיות (כגון תחנות חשמל, מתקני מים, שדות תעופה, בסיסי היבשה של צה"ל בסיסי זרוע האוויר והחלל) — הם יגרמו לישראל אבדות כבדות מאוד ונזקים שקשה לשער את היקפם.
בראיית האיראנים, מאזן האימה הגרעיני שייווצר בין איראן לישראל ימנע מישראל להשתמש בנשק גרעיני (שמיוחס לה על פי מקורות זרים) ויקנה לאיראנים ולגרורותיהם יתרון עצום על ישראל. מאזן אימה גרעיני כזה יוכל להתקיים גם אם רכשה איראן — או תרכוש בעתיד — כמה פצצות אטום מצפון קוריאה, עוד בטרם השלימה פיתוח פצצה גרעינית בעצמה.
מצב זה מחייב את מקבלי ההחלטות בדרג המדיני והצבאי להיכנס לעובי הקורה, ולפתוח מיד בדיונים, עד שיקבלו החלטות למימוש מיידי, של דרכי הפעולה של ישראל וצה"ל מול איום קיומי זה.
ההחלטות יהיו, בין היתר, על הקמת מועצה בעלת שיניים על פי חוק, שתפקידה יהיה לגבש תורת / תפיסת ביטחון לאומי, ולחשוב על פתרונות בהגנה ובהתקפה מול טילי האויב וכוחותיו היבשתיים. המועצה גם תציע כיצד למגן את האוכלוסייה במקומות קריטיים, ותטפל לעומק במה שצפוי להיות הזירה המרכזית במלחמה הבאה — העורף. הממשלה תהפוך את הפתרונות שיוצעו למיזמים לאומיים, כמו למשל פיתוח לייזר רב־עוצמה.
ההחלטות יכללו, בין היתר, את חיזוק צה"ל ביכולתו להגן על גבולות המדינה וביכולתו לצאת להתקפה במקומות שישפרו את יכולת ההכרעה. מיליארדים רבים של שקלים, היורדים היום לטמיון, אפשר להפנות לנושאים אלו, על ידי התייעלות של הצבא ומשרד הביטחון, בעיקר בתחום הרכש והחוזים בין משרד הביטחון והצבא לחברות אזרחיות (כדוגמת רכש הצוללות, ועוד פרויקטים רבים אחרים).
אבדן של מאות אלפי שקלים ויותר נגרם מהפסקת מיזמים שאין להם המשכיות לאחר שהושקעו בהם מאות מיליונים, בעטיים של מפקדים חדשים הממציאים בכל פעם את הגלגל מחדש, בבחינת וישן מפני חדש תוציאו. יש עוד דוגמאות לרוב על בזבוז כספים, וקצרה היריעה מלתארן.
מבקר המדינה מתעקש משום מה, שלא ליזום ביקורת רחבה במשרד הביטחון ובצה"ל בכל הנוגע לתחום הרכש, החוזים והמיזמים הגדולים. כנראה הוא חושש לפתוח תיבת פנדורה אף על פי שתפקידו לפי החוק, להמליץ על דרכים לשיפור של התנהלות לקויה, כדי לנצל ביעילות את תקציב משרד הביטחון והצבא להעצמת יכולתו של צה"ל.
[להרחבת המושג, תורת/תפיסת הביטחון, לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2017), קונספציה, ייצור ידע, 6/10/17.
- פנחס יחזקאלי (2017), המערכה שבין המלחמות: מרחיקה את המלחמה הבאה; ולעתים, מקרבת אותה…, ייצור ידע, 27/2/17.
- פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
- פנחס יחזקאלי (2014), תורת הביטחון, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
