[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על 'קרן וקסנר' והשפעתה על תודעת הבכירים בישראל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הדרכה ארגונית, לחצו כאן] [לקובץ מאמרים על בכירות ומשמעויותיה, לחצו כאן]

עודכן ב- 9 בפברואר 2023

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.

*  *  *

אפתח בשני סיפורים ולקח בצידם:

הסיפור הראשון:

בשנת 1951 נשלח שלמה הלל להביא את יהודי עיראק לישראל. תפס אותו לוי אשכול והנחה אותו כך: שמע בחור צעיר. אין לנו בשבילם בתים; גם לא אוהלים; ולא עבודה וגם לא מספיק אוכל. אל תביא את כולם בבת אחת. תביא אותם בהדרגה.

שמע על כך דוד בן גוריון, קרא לו אליו ואמר לו: "שמעתי מה אמר לך אשכול. כל מה שהוא אמר נכון, אבל, תביא את כולם בבת אחת". למה? כי בן גוריון היה מחויב לערך של 'קיבוץ גלויות'; ולא לערך של קליטת הגירה. זה אירוע ייחודי לעם ישראל, שאינו דומה לשום אירוע אחר בעולם!

[בתמונה משמאל: בן גוריון - "תביא את כולם!"... התמונה: לע"ם, שם הצלם אינו מוזכר. מתוך אתר פיקיויקי]

בכינוס עין חרוד - תל יוסף, ב- 7 אפריל 1950, אמר בן גוריון: ״אבל לא ביטחון ולא פיתוח הארץ הם עיקרה של המדינה. הם אינם אלא תנאים חיוניים, מוכרחים לעיקר. כי לא ככל המדינות מדינת ישראל, היא לא קמה כאשר קמו מדינות אחרות - אין דוגמה בהיסטוריה לתקומת מדינת ישראל.

ייחוד תקומתה הוא פרי ייחוד ייעודה. לא תושבי הארץ הקימו המדינה, ולא למענם הוקמה. אלה שישבו בארץ מאות בשנים לא רצו במדינת ישראל ונלחמו בה. מדינה זו הייתה קיימת אלפים בשנה ברוחו, בלבו ובחזונו של העם היהודי: לא בדורנו הודלק החזון - מדורה זו דולקת בנשמת העם היהודי לדורותיו והיא מאירה בנדודיו זה אלפיים שנה בנתיבות הסבל והייסורים... ומתוך חזון עולמים זה חזון גאולתו, שאב העם היהודי כוחו המופלא לעמוד בפני מנדיו ומרדפיו. לא יחידים ובודדים - העם כולו נשא תוחלת הגאולה בלבו והמדינה אינה אלא ראשית בוא התוחלת; וקיבוץ גלויות היא משאתה וייעודה ושליחותה של מדינת ישראל. בלי ייעוד זה היא מתרוקנת מתכנה ההיסטורי ומתכחשת לעם היהודי בימינו, בדורות שקדמו לנו ובדורות שיבואו״ (חזון ודרך כרך שלישי עמ׳ 20)

הסיפור השני עוסק בשלושה פקידי אוצר שהגיעו אלי, בשאלה, למה להמשיך להחזיק את נחל עוז, כשבחישובי עלות תועלת ביטחוניים, זול יותר להעביר אותם משם; וזה יפתור לצה"ל את הבעיה, איך מגנים על נחל עוז מול בית חנון.

האמת, נדהמתי מעצם השאלה; והשבתי להם: "בן גוריון היה מגלגל אתכם מהמדרגות על רעיון כזה!". 

זוהי דוגמה מצוינת למה שאני מכנה: הדנ"א של פקידי ציבור בכירים. כאשר הדנ"א הזה אינו מכויל להקשר הישראלי הספציפי ולאינטרסים החיוניים הלאומיים, קורה לנו מה שקורה לאנשים שעוברים השתלת לב והגוף דוחה אותו. אנחנו יוצרים פער רלוונטיות עם המציאות!

[להרחבה בנושא אינטרסים לאומיים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן] 

הלקח הוא, שבמערכת מורכבת כמו מדינה, דברים רלוונטיים רק כשהם בהקשר!

לכן יש מכללה לביטחון לאומי בכל מדינה,שתפקידה להדגיש את ההיבטים הלאומיים הייחודיים של המדינה; והיא בונה, לא רק את הקבוצה הבכירה במערכות הביטחון; אלא בכלל שירותי המדינה; ומי שחתום על תכנית הלימודים - במדינות רבות - הוא נשיא המדינה. כך למשל, נשיא ארצות הברית חתום על תכנית הלימודים של המכללה לביטחון לאומי בארצות הברית (אצלנו זה לא קיים מסיבות שאינן רלוונטיות לענייננו).

איך נוצר דנ"א זר לפקידי ממשל בכירים בישראל?

המפתח נעוץ בהכשרה שמקבלים פקידי ממשל בכירים בישראל, ולפער הזה שבין התחום האוניברסלי לתחום ההקשרי. השירות הציבורי בארץ אמור להיות מופעל על ידי מצפן שיש בו את הקוד של הייחוד של מדינת ישראל, שאיננה דומה לאף מדינה בעולם. רק שההכשרות שמקבלים רוב פקידי הציבור הבכירים הוא בעיקרו אוניברסלי ולא הקשרי. הבכירים מקבלים כלי עבודה מתודולוגיים, שיש בהם מטען תרבותי. ובתוך הכלים הללו שתולה פרדיגמה שאיננה מתאימה לפרדיגמה שלנו.

[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'הקשר', לחצו כאן]

[בתמונה: למה להמשיך להחזיק את נחל עוז, כשבחישובי עלות תועלת ביטחוניים, זול יותר להעביר אותם משם; וזה יפתור לצה"ל את הבעיה, איך מגנים על נחל עוז מול בית חנון... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Ian McKellar from San Francisco, CA, USA. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

בית המקדש של האוניברסליות מצוי לטעמי בבית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הארווארד; והכהן הגדול של האוניברסליות הוא פרופ' רונלד חפץ, מייסד המרכז למנהיגות ציבורית באוניברסיטת הרווארד. השפעתו על התכנים שנלמדים במחלקות המנהל הציבורי של אוניברסיטאות רבות בעולם היא עצומה (ראו לדוגמה את לימודי המינהל הציבורי האוניברסיטה העברית שלנו). כך יוצא שגם האוניברסיטאות שלנו מנחילות תפיסות עולם אוניברסליות.

"הדובדבנים שבקצפת" בכירי הממשל הישראלים נשלחים להארוורד לשנת לימודים, מסגרת קרן ווקסנר. מדינות רבות אחרות שולחות את בכיריהן לשם והם חוזרים למדינותיהם עם אותו קוד אוניברסלי.

צריך לשלוח בכירים ללמוד בהארוורד; לא כדי לדעת לתפקד כבכיר בישראל, אלא כדי ללמוד את אמריקה. כדי לקבל את ההבנה איך עובדת המערכת האמריקאית זה חשוב. אבל לנו יש את העניין המקומי שלפיו אנחנו צריכים לעבוד; והוא שונה מאוד לטעמי. וזו התשתית שעליה צריכה לפעול המערכת ההכשרתית של פקידי המדינה וגם של קציני הצבא.

[בתמונה: בית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הארווארד. By Caleb D. Schwartz]

הגישה האוניברסלית הזו של הארווארד התבייתה לה גם בתכנית מעוז של פקידי הציבור בממשלה, שמחליפה בעצם את השתתפות פקידי המדינה במב"ל; ואיתם יש לי מחלוקת מתודולוגית עמוקה. בתכנית הלימודים שלהם העולם ליניארי. אין חשיבה מערכתית; רמת הלימודים נמוכה יחסית ויש מעט מאוד הסתכלות ביקורתית פנימה. יש בה גם עיוות תכנים כדי שתתאים לאג'נדה הנלמדת. דוגמה בולטת כזו היא העיוות העצום בתפיסת הממלכתיות של דוד בן גוריון. 

צריך להיאבק על הכשרתם של בכירים!

 היו קצינים רבים בחיל האוויר, שקרן ווקסנר הייתה חלק ממסלול הקידום שלהם; והם לא למדו במכללה לביטחון לאומי (מב"ל). מפקד חיל האוויר לשעבר, אמיר אשל, למשל, כן למד. כשהתקיים דיון על מסלול הקידום של עמיקם נורקין - מפקד חיל האוויר הנוכחי - עוד כשהיה אלוף משנה, הלכתי - כמפקד המכללה לביטחון לאומי - אל אליעזר שקדי, מפקד חיל האוויר דאז, ואמרתי לו: "פה המבחן שלך: הוא הולך לווקסנר או למב"ל"; והוא הלך למב"ל; אבל זו מלחמה פרטנית על כל בכיר עתידי; והרוב, זוכים לעיצוב אוניברסלי. לא פרטני. 

לסיכום

השירות הציבורי חייב להחזיק בידו מצפן, שהולם את הייחודיות של מדינת ישראל. היום, פערי הרלוונטיות - בין צרכיה של ישראל לתפיסת הפקידות הבכירה שלה - הולכים ומתרחבים.

[התמונה המקורית היא צילום מסך]

[לראיון של האלוף גרשון הכהן עם אראל סג"ל ברדיו 103FM, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קרן וקסנר' והשפעתה על תודעת הבכירים בישראל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הדרכה ארגונית, לחצו כאן] [לקובץ מאמרים על בכירות ומשמעויותיה, לחצו כאן]

מקורות

• פנחס יחזקאלי (2014), הכל בהקשר: אחת התכונות החשובות של מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), פער רלוונטיות, ייצור ידע, 21/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אינטרסים לאומיים, ייצור ידע, 2/5/14.