תקציר: 'חוק היובש' מקרה ייחודי בהיסטוריה של הקרימינולוגיה, שעבירה בודדת עברה קרימינליזציה ו- דה קרימינליזציה בחזרה, תוך 13 שנים בלבד! ביום אחד הפכו, כל אדם ששותה משקאות אלכוהוליים וכל מי שמוכר אותם, לעבריינים; וביום אחד, חדלו שוב להיות כאלה…
[לאוסף המאמרים על 'שלטון החוק ומשמעויותיו, לחצו כאן]
עודכן ב- 11 בנובמבר 2022
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
זהו מאמר שלישי מתוך שלושה על הקשרים המורכבים שבין טרור לפשיעה. למאמרים האחרים לחצו כאן:
* * *
"מאז ומתמיד עמד האלכוהול במרכז החוויה האנושית - הוא נחשב תרופה רבת השפעה, שימש לפולחנים דתיים והאיץ את פיתוחן של טכנולוגיות חדשות. האדם שותה מיום שעמד על דעתו, ולא עושה רושם שבכוונתו להפסיק...
רמז על חשיבות היין בעת העתיקה אפשר למצוא במיתוסים שנרקמו סביב דיוניסוס, אל היין, ובסיפורים הרבים שנרקמו על אודות מסעות ההרס האכזריים שאליהם יצאו הכוהנות שלו לאחר ששתו לשוכרה." (וולוצקי, ללא תאריך) [להרחבת המושג: 'מיתוס', לחצו כאן].
למה שהיוונים הקדישו אל, ניסו חלק מהאמריקנים לעצור בעזרת חוק: ב-16 בינואר 1919 נחקק 'חוק היובש' או התיקון השמונה-עשר לחוקת ארצות הברית. אסר על ייצור, הובלה ומכירה של משקאות חריפים בכל ארצות הברית. [להרצאה המוקלטת: מה לבעיות חברתיות ולחוק הפלילי? לחצו כאן]
עם כניסתו לתוקף שנה מאוחר יותר, ב-16 בינואר 1920, החלה בארצות הברית "תקופת היובש"; וביום אחד הפכו, כל אדם ששותה משקאות אלכוהוליים וכל מי שמוכר אותם, לעבריינים. התהליך הזה של הפיכת תופעה חברתית לפלילית - קרוי קרימינליזציה.
לאחר שנוכחו האמריקנים באווילות החוק ובחוסר היכולת לאכפו, בוטל חוק זה על ידי התיקון ה-21 לחוקת ארצות הברית מ-17 בפברואר 1933, שהתיר מחדש מכירת משקאות אלכוהוליים - מה שמכונה דה קרימינליזציה - וברגע, אותם אנשים לא היו עבריינים עוד...
זהו מקרה ייחודי בהיסטוריה של הקרימינולוגיה, שעבירה בודדת עברה קרימינליזציה ו- דה קרימינליזציה (ראו למטה) בחזרה, תוך 13 שנים בלבד!
קרימינליזציה: המשגה
קרימינליזציה (Criminalization) היא הפיכת מעשים מסוימים לפליליים, מסיבות שונות. למשל:
הסיבה הראשונה היא המניע שעמד מאחורי חוק היובש: נאיוויות, דעות קדומות, שמרנות, צדקנות, פופוליזם וגם הרבה אינטרסים: בגלל האמונה שהחוק קדוש - ושיש בכוחו של החוק לרפא את כל תחלואינו - קיימת נטייה לצבוע בעיות חברתיות ורפואיות; ובעיקר: סמים, זנות; והימורים, כעבירות פליליות (ראו: יחזקאלי, 2020).
הסיבה השנייה היא כשמתגלה נזק ציבורי ממשי, שנוצר מתופעה מסוימת; ויש צורך לבולמה, באמונה - נכונה או שגויה - שהחוק הוא האמצעי לכך. למשל, הקרימינליזציה של עבירות הסמים לסוגיהם בחצי הראשון של המאה העשרים, שקודם לכן היו לגיטימיים ואף נתפסו כסוג של תרופה (עם תופעות לוואי):
סיבה השלישית היא: 'הלבנה': כדי לטשטש את מהותם האמיתית. למשל, הצגת אירועי טרור כמעשים פליליים.
כך למשל הציגה ממשלת המנדט - בפני הציבור הבריטי - טרור ערבי ויהודי כמעשים פליליים, שטופלו על ידי המשטרה ככאלה ונשפטו ככאלה. כל למשל הוצג מפקד לח"י אברהם שטרן, יאיר, כראש כנופיית שודדים; וכך הוצג גם על ידי הנהגת היישוב.
"דבר", ביטאונה של ההסתדרות הכללית, דיווח על מותו של שטרן - בניגוד לדיווחי יתר העיתונים העבריים (ראו למטה) - כך: "אברהם שטרן, ראש הכנופיה שעסקה בזמן האחרון במעשי שוד ורצח ואשר אנשיה גרמו למותם הטראגי של שלושה קצינים בתל אביב, נהרג אתמול ב-11.45 בהתנגשות עם המשטרה... בנסותו להימלט נאלצה המשטרה לירות בו" [ויקיפדיה: אברהם שטרן (יאיר)]
דוגמה נוספת, בהקשר זה, לקרימינליזציה של מעשים הוא פיגוע הירי בדלפק 'אל על' בנמל התעופה של לוס אנג'לס, ב-4 ביולי 2002: בפיגוע נרצחו שני אזרחים ישראלים ונפצעו ארבעה. האירוע הוגדר על ידי רשויות האכיפה לא כפיגוע טרור, אלא כ'פשע שנאה'.
דה-קרימינליזציה: המשגה
המושג ההופכי לקרימינליזציה הוא דה-קרימינליזציה (De-criminalization): מדיניות של אי הפללה בעבירות מסוימות. משמע, על מעשים מסוימים - שנחשבו בעבר לעבירות - תחול מדיניות של אי הפללה, והחוק הפלילי לא יחול עליהם.
כך למשל הורה היועץ המשפטי לממשלה בשנות ה- 50 של המאה הקודמת, חיים כהן, שלא לאכוף את החוק שהגדיר משכב זכר כעבירה פלילית, אם הוא נעשה בהסכמה, כיוון שיצר בעיות רבות; ביניהם הצורך של נאשמים להיות מוצגים בבית המשפט כחולי נפש, שאינם יכולים לשלוט במחלתם, כדי לחסוך מהם הרשעה פלילית.
יש להבדיל דה-קרימינליזציה מלגליזציה שהיא הסדרה חוקית של תופעה מסוימת והפיכתה לנורמטיבית.
הסיבה העיקרית ל- דה-קרימינליזציה היא, שניסינו לפתור בעיה בעזרת החוק, והפתרון 'לא עבד' והתגלה כבעייתי, אבל יש קושי לבטלו בגלל בעיות שונות:
- כאשר ישנם חילוקי דעות בין קבוצות שונות באוכלוסייה לגבי הפליליות שבמעשה;
- שמרנות של מחוקקים;
- צדקנות;
- פופוליזם;
- אמונות מוטעות;
וכדומה.
[בתמונה: לגליזציה הלכה למעשה - עוגיות קנאביס על המדף בסופר בהולנד... הצלמת: אלונה ברוכמן]
לעתים, דה-קרימינליזציה היא שלב בדרך ללגליזציה
כך למשל, קיים וויכוח האם בסוגיית הקנביס יש לנקוט בלגליזציה, ואז להפוך את העיסוק בייצור ובסחר לחוקי (להוציאו מידי הפשע המאורגן ולגבות מסים על העיסוק בו), או לנקוט במדיניות של דה-קרימינליזציה, לא להתמודד עם חלקים בחברה (כמו מוסדות דת למשל) שמתנגדים ללגליזציה, לא לאכוף את העבירה אך להמשיך לתייג אותה כפלילית. כך למשל מצדד כתב העת האקונומיסט בלגליזציה כדי לשבור את המונופול שמחזיקות משפחות הפשע על תעשיית המיליארדים של הסחר בסמים" (The Economist, 2014).
[לאוסף המאמרים על 'שלטון החוק ומשמעויותיו, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- הרצאה מוקלטת: מה לבעיות חברתיות ולחוק הפלילי?;
- הרחבת המושג: 'מיתוס';
- מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'חוקים אינם קדושים וצריך שיקול דעת באכיפתם!'.
- [לאוסף המאמרים על קנביס ולגליזציה;
- הרחבת המושג: 'הלבנת טרור';
- הרחבת המושג: 'לגליזציה'.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2021), חוקים אינם קדושים וצריך שיקול דעת באכיפתם!, ייצור ידע, 23/6/21.
- פנחס יחזקאלי (2020), 'מה לבעיות חברתיות ולחוק הפלילי? הרצאה בחלק אחד', ייצור ידע, 19/7/20.
- פנחס יחזקאלי (2014), המיתוס כמכשיר לעיצוב תודעה, ייצור ידע, 15/7/14.
- גלי וולוצקי (ללא תאריך), אלכוהול: ההיסטוריה השתויה של האנושות, מסע אחר.
- ויקיפדיה: הערך: לגליזציה.
- קנאביס (2016), פרופ' לקרימינולוגיה: "הנזק בסמים הוא שהם לא חוקיים", 27/4/16.
- פנחס יחזקאלי (2016), המשטרה והקנאביס, 27/4/16.
- יניב קובוביץ' (2016), בתמיכת השר ארדן, המשטרה מסרבת להקל באכיפה נגד משתמשים בקנאביס, הארץ, 27/4/16.
- פנחס יחזקאלי (2015), לגליזציה של סמים קלים היא אינטרס משטרתי!, 14/5/15.
- ג'ואל פינקלשטיין (2016), המכורים למלחמה בסמים, אלכסון, 29/8/16.
- ויקיפדיה: אברהם שטרן (יאיר).
- פנחס יחזקאלי (2015), לגליזציה – כשהרוח משנה את כיוונה…, ייצור ידע, 14/5/15.
-
פנחס יחזקאלי: יאללה מלבינים – הלבנת טרור בישראל, יצור ידע, 14/6/22.
- פנחס יחזקאלי (2016), המשטרה והקנאביס, 27/4/16.