עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.

רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.

הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין‏ יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.

.

*  *  *

טלטלה בקואליציה עקב התביעה להפסיק להתעלל בנערים. במליאת הכנסת אושר ב- 22 ביולי 2020, בקריאה טרומית, החוק לאיסור טיפולי המרה, בתמיכת כחול לבן שהצביעה יחד עם האופוזיציה. מטרת הצעת החוק היא למנוע קיום טיפולי המרה בקטינים או הפנייה לטיפולים אלה:

[לכתבה המלאה של אזולאי ונחשוני ב- ynet, לחצו כאן]

טיפולי המרה הם טיפולים הנערכים במטרה לנסות ולשנות נטייה מינית הומוסקסואלית להטרוסקסואלית או לנסות ולשנות זהות מגדרית בכפייה. החוק גם מבקש לאסור על פסיכולוגים לבצע טיפולי המרה במטופלים.

מזה למעלה מעשור נתקלים טיפולי המרה בהתנגדות ברורה וגוברת מצד גופים מקצועיים בתחום הבריאות בכלל ובריאות הנפש בפרט. התנגדות זו הגיעה סוף סוף גם לישראל, כאשר בשנת 2014 פרסם משרד הבריאות אזהרה נגד טיפולי המרה תוך הבעת עמדה ברורה לגבי אי יעילותם וציון כי קיימות עדויות בדבר נזקים אפשריים. אזהרה זו מבוססת על נייר עמדה של הסתדרות הפסיכולוגים, שקבע כי טיפולי המרה אינם יעילים ואפילו מזיקים.

במדינות רבות בעולם חוקקו חוקים שאוסרים על טיפולי המרה. משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם מגדיר את טיפולי ההמרה כבלתי אתיים, כבלתי מדעיים, כבלתי יעילים וכפרקטיקה שעשויה להגיע לכדי התעללות ועינויים.

למרות עמדות מקצועיות ואזהרות אלה, עדיין יש המבקשים לבצע טיפולי המרה בכלל ובקטינים בפרט. כתוצאה מכך, חשופים מקבלי טיפולי ההמרה לנזקים פוטנציאלים, וזאת ללא שום הוכחה ליעילות הטיפול. יתרה מזו, טיפולי המרה מציגים אנשים בעלי נטייה מינית או זהות מגדרית שונה כחריגים שיש "להמיר" אותם לנורמה.

במאבק נגד טיפולי ההמרה קטינים נזקקים להגנה מוגברת, שכן הם נתונים ללחצים רבים מסביבתם, מצוותי חינוך, ממטפלים ומבני משפחותיהם, וזאת בתקופה של בלבול וגיבוש אישיותם. נבירה מסוכנת ומיותרת בנפשו של קטין עשויה להותיר צלקות קשות לכל ימי חייו.

באתר האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה נטען: "אף על פי שהקונצנזוס של ארגוני בריאות ובריאות הנפש הגדולים היא שהטרוסקסואליות והומוסקסואליות כאחת הן ביטויים נורמליים של המיניות האנושית, מאמצים לשינוי הנטייה המינית באמצעות תרפיה אומצו על ידי כמה ארגונים פוליטיים ודתיים ושווקו לציבור באגרסיביות".

עם זאת, מאמצים אלו טומנים בחובם פוטנציאל להזיק לאנשים צעירים מאחר שהם מציגים את ההשקפה שנטייתם המינית של להט"ב היא מחלת נפש או הפרעה נפשית, ולעיתים קרובות הם מציגים את חוסר היכולת לשינוי הנטייה האישית ככישלון אישי ומוסרי."

[לאוסף המאמרים על טיפולי המרה והתבטאויות מיותרות, לחצו כאן]