[בתמונה: תת ניצב סיגל בר צבי בראיון - בית ספר לדוברות משטרתית... התמונה היא צילום מסך]

[לקובץ המאמרים על הדוברות המשטרתית, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים אודות השתלבות נשים בארגונים צבאיים, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף. 

*  *  *

מזלה הטוב של המשטרה הם אותם קצינים נלווים – שאינם שייכים לגוף הביורוקרטי, הבעייתי והמיותר הזה, דוברות המשטרה – שמתארחים, דרך קבע, באולפנים ועושים בשביל המשטרה את העבודה.

היום אני רוצה לנתח ביחד אתכם את אחת ההופעות של אחת המתגברות הללו, תת ניצב סיגל בר צבי, שהפכה אורחת קבועה על המסכים מאז תחילת ימי הקורונה.

בר צבי צמחה בשטח. היא פילסה את דרכה בארגון גברי שובניסטי בתפקידי פיקוד – שאין בהם יום ואין בהם לילה – בתקופה שבה לא היה מי שייתן רוח גבית לאשה בתפקידים כאלה ויכלה להם.

כיום, היא האשה היחידה, בינתיים, שקרובה לפיקוד על מחוז; אבל דולקות אחריה – כבר הרבה מפקדות טובות - וגם פחות טובות בדרג התחנה - וטיפה למעלה.

בסבב הקודם, לא מונתה לתפקיד שטח; אבל לטעמי, היא רק הרוויחה מזה. תפקיד המטה שאליו נשלחה נתן לה עומק ופרספקטיבה, והשעות הרבות שבלתה באולפנים הם רק חלק מזה;

אם היא תתמנה עתה למפקדת מחוז (אתם יודעים, במשטרה אין לדעת, דברים טובים קורים רק מהסיבות הלא נכונות...); אבל אם תתמנה, הרי שבטווח של ארבע עד שש שנים, יש לנו סוף סוף מועמדת טובה לתפקיד המפכ"ל.

[מקור תמונתה של תנ"ץ סיגל בר צבי משמאל: דוברות המשטרה]

ובניתוח של חבורת הניצבים לדורותיה, לא רק שאינה נופלת מהם; ניתן לראות בה איכויות; שאינם תמיד נחלת עמיתיה הגברים.

ואחרי שהצגנו את הדוברת, נחזור לענייננו: מעשה הדוברות עצמו

בדרך כלל טעות היא לשלוח קצינים בכירים לאולפן - וכבר עסקנו בכך, לא פעם - כי אנשים נאחזים בדבריהם ומחפשים לעצמם כמה דקות מול מיקרופון ומצלמה, במענה להם; וכך בעיות צוברות תאוצה.

אבל הכלל הזה לא עובד כשמדובר בנשים. עובדה. היא עוברת היטב את המצלמה – וגם את המראיינים. יתרה מכך. משחק לה יתרון הביתיות. היא אורחת קבועה באולפן; ומראיינים אינם נוהגים לתקוף באגרסיביות יתר משתתפים קבועים...

תת ניצב סיגל בר צבי התייצבה באולפן בשבוע מאוד לא נוח למשטרה; עמדה מול שלוש התקלות משמעותיות; התמודדה עימן במקצועיות:

• התקלה אחת היא הניסיון לגרור אותה לומר מילה על הנחיות פוליטיות ו/או רצון משטרתי לצמצם את ההפגנות.
• התקלה שנייה הייתה התהייה אם מידת השליטה של המשטרה באירועים מתערערת; לאור הגדלת מפלס השימוש המשטרתי בכוח.
• והשלישית היה הצורך להסביר את הפארסה המשטרתית המיותרת עם אותה קשישה, שמצאה לה מקום שקט לשתות בו קפה עד שהגיעו השוטרים. לאירוע הזה, אגב, התייחסתי בשיחה נפרדת. עכשיו, בואו נראה איך היא מטפלת בהתקלות הללו (הראיון הוא משהו כמו 5 דקות נטו; וננתח אותו אחרי):

לשיחה המוקלטת עם הראיון: 

יופי של עבודת דוברות; בר צבי משתמשת בטיעוניו של השואל ופשוט הופכת אותם:

רצון של המשטרה והפוליטיקאים להקטין את אש ההפגנות – לא רק שהמשטרה אינה מבקשת להקטין את ההפגנות; ולא רק שלא קיבלה ולא תקבל הנחיה כזו; היא אף מבקשת לעודד את האזרחים לעשות שימוש בזכות הזו...

חוסר שליטה בהפגנות המתבטא בשימוש במכת"ז – אותה משאית יורקת מים לפיזור הפגנות: דווקא השימוש במכת"ז מבטא שליטה גמורה באירועים; כשהמשטרה ממזערת כך את תוצאות השימוש בכוח; וכשיש חיכוך יש נפגעים; אבל פחות ביחס לחיכוך ישיר עם השוטרים;

אפילו האירוע שלא ניתן להסבירו עם הקשישה שימש בידי בר צבי כלי להעברת מסר, לגבי אלה המסרבים להזדהות וממנפים את האירוע, מחשש שיחטפו דו"ח.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי makamuki0 לאתר Pixabay]

היו פה כל התבשילים הנכונים של ראיון מקצועי ואפקטיבי:

זה נעשה ברהיטות, ללא התחנפויות, וללא פלירטוטים מיותרים עם המצלמה נוסח מירב לפידות הדוברת מהימים שלא כל כך זכורים לטוב של המפכ"ל הקודם אלשייך. עם הבנה עמוקה של תפקיד המשטרה בדמוקרטיה; מה נכון לה שתעשה ומה אסור לה לעשות; ועם טכניקת דוברות נכונה של היפוך טיעונים; שבה משתמשים בכוח התנופה של המראיין כדי למנף את המסרים שלך.

ככה דוברת משטרה, נכון, בתקשורת!

[לקובץ המאמרים על הדוברות המשטרתית, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים אודות השתלבות נשים בארגונים צבאיים, לחצו כאן]