[בתמונה: נת"צ בישראל מסומן במעוניים צהובים ותמרור מתאים. האם לחוקר מח"ש יש זכות לנסוע בנתיב זה? התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי רונאלדיניו המלך. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]

עו"ד פנחס (פיני) פישלר הוא קצין משטרה לשעבר ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בימי ניצב בנימין זיגל. משמש כחבר ועדת הביקורת של לשכת עורכי הדין בישראל.

הוא בעל חמישה תארים אקדמיים, שלושה מהם בהצטיינות, ממייסדי תנועת אומץ, הגן בערכאות שונות על שוטרים וקציני משטרה רבים, פעמים רבות בהתנדבות. לוחם בלתי מתפשר למען טוהר המשטרה והאפקטיביות שלה.

מייסד דף הפייסבוק "משטרת לואי דה פינס". מוציא מידי חודש דו"ח מסכם על חריגות במשטרת ישראל, שהפך חומר חובה בידיהם של אנשי אקדמיה ואזרחים שאכפת להם.

[לדף הפייסבוק, משטרת לואי דה פינס, לחצו כאן]

*   *   *

למה בוטל דוח התנועה שניתן לרפ"ק גיל רותם?

ב- 30 ביולי 2020 החליט נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (נת''ם) במשרד המשפטים, כב' השופט דוד רוזן, בתלונתי כלפי עו"ד קרן בר מנחם, מנהלת מח"ש; וסנ"צ שי ג'רסי, קצין אגף מודיעין מרחב יפתח ומ"מ סגן מפקד המרחב.

בתלונה זו ביקשתי את הנציב לחקור את רפ"ק גיל רותם, ראש זרוע חשיפה במח"ש, בעקבות ביטול דו"ח תנועה שנרשם לו בגין עבירת נהיגה בנתיב תחבורה ציבורי ("נת"צ"), בעיר תל אביב, ביום 24.12.2019.

בתלונתי טענתי, כי דו"ח התנועה בוטל במשטרת מחוז תל אביב ללא כל הצדקה, עילה או טעם, בניגוד חמור להחלטת מפקדו של רפ"ק רותם, קצין אגף חקירות ומודיעין, נצ"מ סלמן אבראהים, אשר ביושרו סירב בתוקף לבקשת רפ"ק רותם לבטל את הדו"ח. זאת, שעה שלא דובר בנסיעה "מבצעית".

[תמונתו של הנציב, דוד רוזן, נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי הרשות השופטת של ישראל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

כותב הנציב:

"רפ"ק רותם הינו קצין משטרה שהושאל למח"ש. לרפ"ק רותם נרשם דו"ח תנועה משנמצא נוהג בנת"צ ברכב משטרתי, נושא לוחית צהובה, במהלך שעות עבודתו.

עם קבלת דו"ח התנועה, פנה רפ"ק רותם לממונה עליו, נצ"מ אבראהים, בבקשה שיסייע לו בביטול הדו"ח. נצ"מ אבראהים סירב לעשות כן.

לאחר שהתברר לרפ"ק רותם משיחות חבריות כי עומדת לו הזכות לבקש את ביטולו של הדו"ח, פנה, באמצעות ראש שלוחת ת"א במח"ש, לסנ"צ ג'רסי, שהנחה אותו למלא טופס בקשה מתאים. בהמשך, המליץ סנ"צ ג'רסי על ביטול הדו"ח, וסנ"צ דוד בוהדנה, קצין אגף התנועה במחוז תל אביב, קיבל את המלצתו.

הנושא הובא לטיפולה של עו"ד בר מנחם שהגיעה לכלל מסקנה, כי רפ"ק רותם נהג על פי הנהלים, ולא נפל פגם בנסיעתו בנת"צ ובבקשתו לביטול דו"ח התנועה. הקבו"ד, שמונה על ידי מפקד מחוז תל אביב במשטרה לבדיקת נסיבות האירוע, קבע דברים דומים

למסקנה זו לא אוכל להסכים, ואסביר:

א. יסוד ועיקר לנסיעת רכבי משטרה בנת"צ קבוע בהנחיית מדור תעבורה מס' 1-19 "נסיעת רכבי משטרה בנת"צ" (להלן: "ההנחיה"), שהופצה ביום 2.1.2019 על ידי סנ"צ מאיר בן גל, ראש מדור תעבורה באגף התנועה הארצי.

ב. סעיף 3 להנחיה, קובע כדלהלן: "3. פירוט הרשאים והתנאים בהם ניתן יהיה לנוע בנת"צ: " א. כלי רכב מבצעיים-ייעודיים וכלי רכב משטרתיים הנושאים לוחית רישוי אדומה כשהם בשעות העבודה יהיו רשאים לנוע בנת"צ.

ב. רכבי בילוש בתפקיד, שאינם נושאים לוחית רישוי אדומה, יהיו רשאים אף הם לנוע בנת"צ במסגרת תפקידם. דו"חות שירשמו נגדם יבדקו על ידי קציני האת"ן המחוזיים; ויבוטלו על ידם, אם יימצא כי הנסיעה הייתה בתפקיד" (ההדגשה במקור- ד.ר).

ג. לגישת הקבו"ד, ההנחיה אינה אוסרת על כלי רכב משטרתי, הנושא לוחית רישוי צהובה, לעשות שימוש בנת"צ במהלך שעות עבודתו. לדידו, נסיעתו של רפ"ק רותם תואמת את הגדרות סעיף 3(ב) להנחיה, היינו כי דובר בנסיעה של רכב בילוש בתפקיד, כשהוא אינו נושא לוחית רישוי אדומה. זאת, גם אם דובר, כאמור, בנסיעה ברכב משטרתי בשעות העבודה. לשיטתו של הקבו"ד, נהיגתו של רפ"ק רותם באותן נסיבות אינה שונה מנסיעה של קצין חקירות או בילוש, המבצע משימותיו.

ד. הגם שלשון ההנחיה אינה ברורה, עדיין מוחוור כי זו מבחינה בין רכב משטרתי, הנושא לוחית אדומה הרשאי לנוע בנת"צ בשעות העבודה, לבין רכב בילוש, שאינו נושא לוחית אדומה ורשאי לנוע בנת"צ בתפקיד.

ה. רפ"ק רותם נהג ברכב משטרתי, שאינו נושא לוחית אדומה.

ו. במצב נתון זה נשאלת השאלה האם נהג ב"רכב בילוש בתפקיד"?

ז. רפ"ק רותם ציין בפני מפורשות, כי לא היה בנסיבות אותו יום בנסיעה מבצעית, מרדף או משימת בילוש.

ח. היוצא מכל האמור, לדידי, כי רפ"ק רותם לא היה רשאי לנהוג בנת"צ על פי ההנחיה.

אוסיף ואומר, כי התכלית העולה מסעיף 2 להנחיה הינה לשמר נוכחות של רכבי משטרה בנתיבי התחבורה הציבורית על מנת להרתיע אזרחים מעשיית שימוש בלתי חוקי בנתיבים אלו, ולא על מנת לקצר את משך נסיעת רכבי המשטרה באותם, נתיבים ולהקל על הנוהגים בהם. תכלית זו מתבטאת גם בעובדה שהנחיה 1-20 שיצאה בראשית שנת 2020 , צמצמה מפורשות הנחיה 1-19 וקבעה, כי רק כלי רכב משטרתיים, הנושאים לוחית רישוי אדומה, יורשו לנסוע בנת"צ.

יתרה מכך, מח"ש הינה גוף עצמאי ונפרד ממשטרת ישראל, אשר הוקם מכוח סעיף 49 ט(א) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א - 1971 , הקובע כי "חקירה של עבירה כמשמעותה בתוספת הראשונה, אשר בביצועה חשוד שוטר, לא תערך בידי משטרת ישראל, אלא בידי המחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים".

מהנחיית פרקליט המדינה 2.18 "מדיניות התביעה בתיקי חקירה בהם חשוד בביצוע עבירה כלפי שוטר מתלונן על שימוש בכוח מצד שוטר" עולה, כי מח"ש הינה "גורם מקצועי חיצוני בפרקליטות המדינה". לאמור, מח"ש הינה גוף במשרד המשפטים, חלק מפרקליטות המדינה, שאינו כפוף היררכית, מנהלית, ובוודאי מקצועית למשטרה. קצין משטרה, המושאל למח"ש, שומר על תנאי משרתו במשטרה, כמו פנסיה, רכב ושכר. ברם, בענייניו המקצועיים הינו כפוף לפרקליטות ולמנהליה.

קיימת חשיבות רבה בשמירה על עצמאות מח"ש ובהפרדתה מהמשטרה. סמכויות השוטרים המושאלים למח"ש ניתנות להם בכוחם ובתפקידם כאנשי מח"ש. למשל, שוטר המושאל למח"ש מוסמך לחקור עדים וחשודים לא מתוקף היותו שוטר, אלא מתוקף הסמכתו כחוקר מח"ש. בבירור התלונה עלה, כי גדר ההפרדה בין שוטר שהושאל למח"ש לבין המשטרה היה, כלא היה. לא ניתן להסכין עם מצב דברים, בו שוטר שהושאל למח"ש יבקש היתר או זכות הניתנת לשוטרים, שלא באמצעות הנהלת מח"ש. למותר לציין, כי פניה שכזו נצבעת בגוון כהה של חשד לניגוד עניינים, הואיל והשוטרים במשטרת ישראל סרים, על פי חוק, לבדיקת ובחינת התנהגותם על ידי אנשי מח"ש.

נוכח כל האמור, המלצתי על פי סמכותי בסעיף 19 (א) לחוק הנציבות ליועץ המשפטי לממשלה בתפקידו כמ"מ פרקליט המדינה, לשקול הסדרת הקשרים בין שוטרים המושאלים למח"ש לבין מח"ש בהנחיות היוצאות מטעם הפרקליטות.

באלה הדברים, הנני לסיים טיפולי בתלונתך, לא מבלי להודות לך על תשומת ליבך, שהנני תקווה כי תתרום לטיוב ושיפור עבודת מח"ש והמשטרה".

[התמונה היא נחלת הכלל]

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]