[בתמונה: "אכול אוכל, שתה יין, לבש בגדים נקיים ויפים, הסתרק ושמור על חזות נאה, ומצא אישה טובה שתלווה את חיי ההבל שלך..." הבורגנים... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי C-Monster לאתר flickr]

[לאוסף פרקי מגילת קהלת, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

עודכן ב- 29 בספטמבר 2023

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

*  *  *

קהלת מקטין את האדם. הכל וכולם ביד האלוהים: א כִּ֣י אֶת־כָּל־זֶ֞ה נָתַ֤תִּי אֶל־לִבִּי֙ וְלָב֣וּר אֶת־כָּל־זֶ֔ה אֲשֶׁ֨ר הַצַּדִּיקִ֧ים וְהַחֲכָמִ֛ים וַעֲבָדֵיהֶ֖ם בְּיַ֣ד הָאֱלֹהִ֑ים גַּֽם־אַהֲבָ֣ה גַם־שִׂנְאָ֗ה אֵ֤ין יוֹדֵ֨עַ֙ הָֽאָדָ֔ם הַכֹּ֖ל לִפְנֵיהֶֽם ׃

ממשיך קהלת ואומר, שכולם מסיימים את חייהם באופן שווה, שהרי כולם מתים, או בלשונו "לכולם מקרה אחד": ב הַכֹּ֞ל כַּאֲשֶׁ֣ר לַכֹּ֗ל מִקְרֶ֨ה אֶחָ֜ד לַצַּדִּ֤יק וְלָרָשָׁע֙ לַטּוֹב֙ וְלַטָּה֣וֹר וְלַטָּמֵ֔א וְלַזֹּבֵ֔חַ וְלַאֲשֶׁ֖ר אֵינֶ֣נּוּ זֹבֵ֑חַ כַּטּוֹב֙ כַּֽחֹטֶ֔א הַנִּשְׁבָּ֕ע כַּאֲשֶׁ֖ר שְׁבוּעָ֥ה יָרֵֽא ׃ ג זֶ֣ה׀ רָ֗ע בְּכֹ֤ל אֲשֶֽׁר־נַעֲשָׂה֙ תַּ֣חַת הַשֶּׁ֔מֶשׁ כִּֽי־מִקְרֶ֥ה אֶחָ֖ד לַכֹּ֑ל וְגַ֣ם לֵ֣ב בְּֽנֵי־הָאָדָם מָלֵא־רָ֨ע וְהוֹלֵל֤וֹת בִּלְבָבָם֙ בְּחַיֵּיהֶ֔ם וְאַחֲרָ֖יו אֶל־הַמֵּתִֽים׃

 טובים, רעים, צדיקים, רשעים  -  כולם לכאורה שווים או חסרי ערך, כי בסוף כולם מתים.

קהלת מציב את המשוואה הבאה:

• טובים בסוף מתים.
• רעים בסוף מתים.
• ולכן, רעים שווים לטובים.

במתמטיקה זה נקרא ערך משולש. עם A שווה ל B ו B שווה ל C; אז A שווה ל C. השאלה היא האם חיי אדם הם מתמטיקה?

אני חושב שלא. העובדה שבסוף כולם מתים אינה מייתרת את תקופת החיים והופכת אותם לחסרי חשיבות. להיפך, הסופיות של החיים, הזמן הקצוב והלא ידוע שלהם, מחייבים את האדם למצות מהם כל הזמן ובכל רגע את המיטב, לא רק עבור עצמו שזמנו קצר וקצוב, אלא כל שניתן גם עבור סביבתו ועתיד משפחתו, העסק שלו, עמו ולמעשה האנושות והעולם כולו.

זה נשמע יומרני, ואולי מנותק מהבלי העולם היומיומיים, אבל אני מאמין בכל ליבי שזו מהות החיים. כלומר, מהות החיים היא מה שהאדם עושה בהם מתוך ידיעה שזמנו קצוב. תובנה כזו טומנת בחובה תסכול רב מאוד משום שמעטים לדעתי האנשים (ואני לא ברשימה) שבאמת מצליחים לחיות חיים כה מלאי משמעות.

קהלת מקל עלינו אם כי בנימה מעט מזלזלת, בבואו לתאר את חיי העולם הזה המקובלים

כל מה שאדם עושה, ממילא יישכח לכשימות. אהבות, שנאות, קנאות  -  כולן נעלמות עם מותו של האדם.

קהלת ממליץ לאדם לחיות חיים "בורגניים". אכול אוכל, שתה יין, לבש בגדים נקיים ויפים, הסתרק ושמור על חזות נאה, ומצא אישה טובה שתלווה את חיי ההבל שלך: ז לֵ֣ךְ אֱכֹ֤ל בְּשִׂמְחָה֙ לַחְמֶ֔ךָ וּֽשֲׁתֵ֥ה בְלֶב־ט֖וֹב יֵינֶ֑ךָ כִּ֣י כְבָ֔ר רָצָ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים אֶֽת־מַעֲשֶֽׂיךָ ׃ ח בְּכָל־עֵ֕ת יִהְי֥וּ בְגָדֶ֖יךָ לְבָנִ֑ים וְשֶׁ֖מֶן עַל־רֹאשְׁךָ֥ אַל־יֶחְסָֽר ׃ ט רְאֵ֨ה חַיִּ֜ים עִם־אִשָּׁ֣ה אֲשֶׁר־אָהַ֗בְתָּ כָּל־יְמֵי֙ חַיֵּ֣י הֶבְלֶ֔ךָ אֲשֶׁ֤ר נָֽתַן־לְךָ֙ תַּ֣חַת הַשֶּׁ֔מֶשׁ כֹּ֖ל יְמֵ֣י הֶבְלֶ֑ךָ כִּ֣י ה֤וּא חֶלְקְךָ֙ בַּֽחַיִּ֔ים וּבַעֲמָ֣לְךָ֔ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה עָמֵ֖ל תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ ׃

.

קהלת מעצבן. מגרה את קצות העצבים. והינה בסוף הפרק הוא מספר על מקרה המעיד דווקא על חשיבות הפרט בחיים:

עיר קטנה עם מעט אנשים מותקפת על ידי מלך גדול המקיף אותה עם צבא חזק. ובתוך העיר, איש אחד חכם ומסכן, המשיא עצה ומציל את העיר מידי המלך החזק. אבל, גם איש זה לא זוכה לעדנה ואיש לא זוכר אותו: טו וּמָ֣צָא בָ֗הּ אִ֤ישׁ מִסְכֵּן֙ חָכָ֔ם וּמִלַּט־ה֥וּא אֶת־הָעִ֖יר בְּחָכְמָת֑וֹ וְאָדָם֙ לֹ֣א זָכַ֔ר אֶת־הָאִ֥ישׁ הַמִּסְכֵּ֖ן הַהֽוּא ׃

ושוב חוזר קהלת ומבלבל את הקורא והמתמטיקאי האנושי: טז וְאָמַ֣רְתִּי אָ֔נִי טוֹבָ֥ה חָכְמָ֖ה מִגְּבוּרָ֑ה וְחָכְמַ֤ת הַמִּסְכֵּן֙ בְּזוּיָ֔ה וּדְבָרָ֖יו אֵינָ֥ם נִשְׁמָעִֽים׃

 אז מה עושים עם הסתירות הפנימיות בדבריו של החכם באדם?

אני חושב שהתשובה טמונה בשני הפסוקים הבאים: יז דִּבְרֵ֣י חֲכָמִ֔ים בְּנַ֖חַת נִשְׁמָעִ֑ים מִזַּעֲקַ֥ת מוֹשֵׁ֖ל בַּכְּסִילִֽים ׃ יח טוֹבָ֥ה חָכְמָ֖ה מִכְּלֵ֣י קְרָ֑ב וְחוֹטֶ֣א אֶחָ֔ד יְאַבֵּ֥ד טוֹבָ֥ה הַרְבֵּֽה׃

 "דברי חכמים בנחת נשמעים". לא כתוב "בנחת נאמרים" וזה חשוב! קהלת היה חכם. דבריו מעצבנים ומעוררים חוסר נחת רבה. כדי להבין ולהפנים את דבריו, אומר לנו קהלת, שמרו על קור רוח. דברי חכמים, גם אם הם מעצבנים, רצוי להקשיב להם בנחת. לנסות ולהבין אותם לעומקם ולא להתעצבן.

ועוד מוסיף קהלת שהחכמה טובה יותר מכוח צבאי.

ואז מגדיל קהלת וקובע, שלעתים אדם אחד יכול לגרום להרס של רבים מאוד, ואולי אפילו של עם שלם.

אז מצד אחד - המוות הוא קו השוויון בין כולם; ומצד שני, חכם אחד מציל עיר שלמה וחוטא אחד מחסל רבים.

והסתירה ניתנת לפתרון רק בהנחה שקהלת בכוונה מעצבן אותנו, כדי להכריח אותנו לחשוב בנחת ובקור רוח על החיים. להבין שהם קצרים מכדי שנחשוב עליהם כבלתי חשובים, ונעשה ככל יכולתנו לערער את המשוואה האנושית ולהגיע לקוו הסיום טובים ככל שניתן.

כל קשר בין הכתוב בפרק זה ובפרשנות שלי אליו, למציאות בישראל 2022, אינו מקרי!

[לאוסף פרקי מגילת קהלת, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]