אפשר לגחך על השגיאות של המומחים, ומיד אפרט כמה מהתחזיות היותר מוזרות שלהם; אבל, לעג שכזה מחמיץ את המטרה. הם היו מומחים אמיתיים בתחומם; ולכן, ראוי לשאול מה הסיבה לטעויות מרחיקות-הלכת שלהם.

אני מאמין שאפשר לחלק את הסיבות לכמה סוגים שונים, ואפרט מספר תחזיות בכל אחד מהם.

סוג טעויות ראשון: הסתמכות על הלך-רוח חברתי

המומחים של ראנד האמינו שעד 1980 ינחתו כבר בני-אדם על המאדים. זה עדיין לא קרה – למרות שכיום מתחיל מירוץ חדש למאדים, אך גם הוא מתבסס בעיקר על שיגור רובוטים לכוכב-הלכת האדום. אבל – וזה חשוב – הטכנולוגיות להגיע למאדים היו כנראה קיימות כבר ב- 1980. כנראה שהאנשים שהיינו משלחים למאדים היו נשארים שם עד סוף ימיהם (כמה ימים או שבועות לאחר הנחיתה), אבל הם לפחות היו נוחתים על כוכב-הלכת ובכך היו מגשימים את התחזית של ראנד.

הסיבה המרכזית שלא שלחנו עדיין בני-אדם למאדים היא שלא היה בכך צורך. מבצעים עצומים בתחום החלל – כמו הנחיתה על הירח – יצאו לפועל בעיקר מכיוון בגלל "מירוץ החלל". זו הייתה דרכן של שתי מעצמות-העל של התקופה – ארצות הברית וברית המועצות – להפגין את כוחן ולהתחרות ביניהן מחוץ לאולימפיאדה. הן השקיעו הון עתק בתחרות להנחית אדם על הירח, וכל זאת לצרכי מוניטין בלבד, מבלי שיצליחו לתרגם את המבצעים הגרנדיוזיים האלו לרווח ממשי. אין פלא שמירוץ החלל גווע בסופו של דבר, בעיקר כאשר התבססה עליונותה של ארצות הברית בתחום. ואז כבר לא היה אינטרס לאף אחד להגיע למאדים. המומחים חזו נכון את התקדמות הטכנולוגיה, אבל הם שגו בהבנת המצב האסטרטגי והלך-הרוח שהיו אמורים להוביל לשימוש בה.

טעויות נוספות בסגנון זה כללו –

• פיתוחים אחרים בתחום החלל: הקמת בסיס מאויש על הירח בסביבות 1980, ונחיתה מאוישת על אחד מירחי צדק עד 2020 – אותה שנה בה היינו אמורים גם לשלוח בני-אדם לפלוטו, באותו הזמן עוד נחשב לכוכב-לכת.
• הצבעות ישירות של הציבור על החלטות פוליטיות: פיתוח זה היה אמור להתממש בשנת 2000, וטכנולוגיית האינטרנט אכן הייתה אמורה לאפשר אותו. אלא שמסתבר שפוליטיקאים אינם מוכנים לוותר על כוחם במהירות שכזו, כך שהצבעה דרך האינטרנט עדיין מוגבלת למדינות עם ממשל דיגיטלי מפותח כמו אסטוניה.

איזה תחזיות מהיום מסתמכות גם הן על הלך-רוח מסוים – ולפיכך ראוי לחשוד בהן? על אלו נמנות למשל התחזיות לפיהן טכנולוגיות הבלוקצ'יין יביאו לפיתוח "ארגונים מבוזרים אוטונומיים" – כלומר, אלגוריתמים הפועלים בענן מבלי פיקוח אנושי ישיר – כולל מצד הממשל. אלו עשויים להיראות ברורים מאליהם לתרבות המבוססת על חופש הפרט, אבל יש סיכוי שיהיו מוקצים מחמת מיאוס בעיני ממשלות טוטליטריות.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי mmi9 לאתר Pixabay]

סוג טעויות שני: טעויות מתגלגלות כתוצאה מהסתמכות על תחזיות שגויות

המומחים סברו שכבר ב- 1990 נצליח לייצר חומרי הנעה על הירח. האמת היא שאם באמת היה לנו בסיס על הירח בתחילת שנות השמונים, כפי שחזו, הרי שתחזית זו הייתה הגיונית. אלא שכפי שכבר ראינו, התחזיות אודות כיבוש החלל היו שגויות מכיוון שלא הביאו בחשבון את שינויי הלך-הרוח הציבורי והפוליטי, וכתוצאה מכך גם התחזיות שהתבססו על אותן תחזיות לא יצאו לפועל.

יש הרבה מה ללמוד מסוג הטעויות הזה, גם היום. עתידנים רבים – ואני ביניהם – מאמינים שקצב ההתפתחות הטכנולוגי והמדעי יזנק קדימה בעשורים הקרובים כתוצאה מפיתוח בינות מלאכותיות שישתלבו במחקר. נוכל ליהנות, למעשה, ממיליוני 'איינשטיינים' בכל תחום מדעי, שיפתחו עבורנו תיאוריות מדעיות חדשות וימציאו לנו תרופות עם יכולות יוצאות-דופן (למשל, כאלו שיוכלו לעצור את ההזדקנות). אבל מה אם נתקל במהמורה בדרך – במכשול כלשהו שלא יאפשר לבינות המלאכותיות להתפתח במהירות שאנו צופים עבורן? במקרה זה, תחזיות רבות יתעכבו במשך שנים ארוכות.

סוג טעויות שלישי: התמקדות בהתפתחות טכנולוגיה אחת בלבד

מומחי ראנד חזו שעד 2005 נראה כבר עיתונים ומגזינים שיודפסו בבתים פרטיים עבור הקוראים. הדבר המרשים בתחזית הוא שהיא התגשמה ברוחה: העיתונות עברה מהפכה והתגלגלה לאינטרנט, וכולנו נהנים היום מהיכולת לקרוא מאמרים בנוחיות בתינו. אבל איננו צריכים להדפיס אותם, וזאת בשל ההתקדמות המסחררת בטכנולוגיות הדיגיטליות.

המומחים לא היו עיוורים לתחום האוטומציה. הם חזו את קיומם של משרתים רובוטיים בכל בית עד סוף שנות השמונים של המאה האחרונה, למשל. אבל כשהם חזו את הדפסת העיתונים בבתים, הם התעלמו ממגמת מזעור המחשבים שהביאה לכך שבכל בית יהיה מחשב עם מסך. ואם יש מסך – למה בכלל צריך עיתון מודפס?

כיום, אני מאמין שכל מי שמספק תחזיות מבלי שיתייחס להאצה הגדולה בקצב ההתקדמות המדעי והטכנולוגי שיספקו לנו הבינות המלאכותיות, נופל באותה טעות. אבל, כמובן, רק בהנחה שאני לא טועה בעצמי בחיזוי יכולותיהן של הבינות המלאכותיות.

כיום אנחנו מבינים טוב יותר עד כמה מורכב הגוף האנושי, וכמה קשה לשנות תהליכי יסוד בו מבלי להשפיע לרעה על תהליכים אחרים. יידרשו עוד שנים ארוכות – למרות שאולי לא רבות כפי שנדמה לנו – בטרם נצליח להאריך בעשרות שנים את תוחלת החיים האנושית. אנו גם מבינים כיצד חיידקים ונגיפים עוברים אבולוציה בדרכים מורכבות שמקשות עלינו לפתח חיסונים אוניברסליים שיתאימו לכולם. ואחרון חביב: מסתבר שפשוט לא קל לאלף שימפנזים כדי שיעבדו עבורנו. ולמרות שצבא ארצות הברית באמת נעזר בדולפינים מאולפים לאיתור מוקשים תת-ימיים, מדובר בשימוש מאד מוגבל[1].

[להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן]

סוג טעויות חמישי: חוסר-יכולת לחזות טכנולוגיה מהפכנית מסוימת, או את האימוץ הנרחב שלה

המומחים סברו שפיתוח מסוים – ציתות ריכוזי לכל קו טלפון – לא יתממש לעולם. הם צדקו חלקית. עד היום לא הצליחו ממשלות לצותת לקווי טלפון באופן ריכוזי (עד כמה שידוע לנו), אבל קיומה של רשת האינטרנט הביא לכך שאין צורך בכלל לצותת לקווי הטלפון. במקום זאת, הממשלות מסוגלות לגרוף מידע מספקי האינטרנט ומחברות האינטרנט הגדולות (גוגל, פייסבוק ודומותיהן) על מנת לעקוב אחר כל אדם באשר הוא.

האינטרנט בצורתו הגולמית והראשונית ביותר הומצא לראשונה רק ב- 1969, כשהמחשבים הראשונים חוברו זה לזה באמצעות רשת פרימיטיבית. זה היה פרויקט ממשלתי שהוגבל לשימוש הצבא בלבד, ורק ב- 1981 הורחבה הגישה לאינטרנט (שנקרא ARPANET באותו הזמן) לציבור הרחב… שלא ידע מה לעשות איתה.

רעיון האינטרנט בפני עצמו היה יוצא דופן: רשת המסוגלת אוטומטית 'להחלים' מסיכול ממוקד של אחד ממוקדי התקשורת באמצעות ניתוב מחדש של המידע מסביבו. רעיון מהפכני כל-כך – והמחשבה שיגיע לציבור – בוודאי לא תפס מקום מרכזי במחשבתם של המומחים.

מהן הטכנולוגיות המהפכניות שאנו מתקשים לחזות כיום? אם הייתי יכול לענות על השאלה הזו, הייתי הולך וממציא אותן בעצמי. אבל דוגמאות אפשריות עשויות לכלול הנדסה גנטית בידי ההמונים, הבנת כוח הכבידה וכיצד ניתן להשפיע עליו בדרכים מלאכותיות, או העתקת המוח האנושי למחשב באופן מושלם שישמר את 'הנפש' – תהא זו אשר תהא.

[בתמונה: מהן הטכנולוגיות המהפכניות שאנו מתקשים לחזות כיום? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי FunkyFocus לאתר Pixabay]

סוג טעויות שישי: טעויות המתבססות על חוסר במידע

סוג אחרון של טעויות (לפחות לרשומה זו) הוא זה שמתבסס על חוסר במידע. כזה, למשל, הוא החיזוי לפיו כבר בשנים הקרובות (בין 2020 ל- 2030) נצליח לתקשר עם חוצנים. למרות כל מה שלמדנו מ- "תיקים באפלה", פשוט לא הצלחנו ליצור קשר כזה עדיין. אחת הסיבות לכך היא שאנחנו פשוט לא יודעים כמה ציביליזציות חייזריות נמצאות שם בחלל, וקיים סיכוי ממשי שמספרן אינו גדול – ולכן גם יהיה קשה מאד ליצור עמן קשר במאה הנוכחית. המומחים, כפי הנראה, הסתמכו כאן על ניחוש אופטימי בנוגע למספר הציביליזציות החייזריות ואמצעי התקשורת שברשותן, אבל חוסר המידע שברשותם היה גדול כל-כך שאין פלא שלא הצליחו לחזות נכון את העתיד.

אבל, יש להודות, שנת 2030 טרם הגיעה, ואולי עוד נופתע לטובה.

אל תזלזלו בהצלחות

למרות כל הטעויות האלו, אי אפשר גם לזלזל בהצלחות של המומחים. הם חזו בהצלחה התפתחויות שנראו דמיוניות לחלוטין לרוב בני-זמנם: שימוש בלוויינים במסלול מסביב לכדור-הארץ, נחיתה אנושית על הירח, מעקב אחר כל המטוסים בעולם, חיפוש אוטומטי אחר מידע משפטי, שימוש נרחב במחשבים לצרכי איסוף מס, חיזוי מזג אוויר אמין, הנדסה גנטית לתיקון מחלות מורשות, ועוד ועוד.

המומחים בדו"ח העזו לחלום ולדמיין עתיד שונה מאד מזה שהכירו בזמנם. הם לא הצליחו לחזות היטב את שישים השנים שאחרי המחקר, אבל הם סיפקו לקובעי מדיניות רבים חומר למחשבה ועזרו להם לחשוב מחוץ לקופסא אודות העתיד. הם אולי היו שאפתנים מדי, ואולי ראו רחוק מדי בתחזיותיהם, אבל לפחות הם ניסו ונכשלו חלקית, במקום לעצום עיניים ולהתעלם ממה שעלול לקרות – ובכך היו נכשלים לגמרי בהיערכות לעתיד.

[לסדרת המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

[1] https://www.technologyreview.com/2019/10/24/306/dolphin-echolocation-us-navy-war/

• פנחס יחזקאלי (2018), מומחים, פרשנים ומאחזי עיניים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 26/5/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.