[בתמונה: ... כדי למנוע בכייה לדורות. חייב כל בר/ת דעה, לוודא את המשך פרויקט "הסקייגארד"; כנגזר מהסכם שעליו חתמו, הנשיא קלינטון יבדל"א ושמעון פרס ז"ל... צילום: סער יעקב, לע"מ]

[לקובץ המאמרים העוסקים ב'דוקטרינה', לחצו כאן]

תת אלוף אמציה חן (פצי) היה מפקד אוגדה. לאחר שחרורו ב- 1991, מונה במילואים כאחראי על הפקת לקחים בצה"ל.

*  *  *

לעת שירותי בקבע, לאחר שדרשתי וקבלתי מנדט מרמטכ"ל (דן שומרון ז"ל) – להכין תכניות לשדרוג הצבא הירוק והמטכ"ל, ממליצית חובבים לצבא של ממש.

בעוד הצוות שקבלתי לסיוע (סא"ל ורס"ן מכל אגף במטכ"ל), ממוקד בתרגום הרעיונות לתכניות עבודה, בחנתי כיצד נערך הצבא הירוק, אל מול פניו של "שדה הקרב העתידי"; כשברקע, הבדיקה בולטת מזה מאת שנים, חסרונה של "קפיצת מדרגה" בשדה הקרב. זאת, למרות התאוצה הטכנולוגית אך במידה רבה בגללה; משום שמצד אחד, העמיד המו"פ אמל"ח כ"מכפיל כוח", בד בבד לפיתוח אמצעי נגד לקיזוז יתרונותיו.

סיבה נוספת כנגזרת מקודמתה, גולמה בשעבוד אמל"ח מתקדם - לתורת לחימה קיימת. על כך עמדנו במלחמת של"ג, שם חטיבת הנ"ט הוצמדה לאוגדת שריון; עד שהתנתקה מהאוגדה, ועברה - יומיים לפני סיום המלחמה - ת"פ "כוח יוסי פלד"; ואז, הפכו הישגיה ביבשה, למרשימים מכל.

זה מלמד כי "קפיצת מדרגה חלקית" ניתנת להשגה, ובלבד שמערכות המו"פ / ואו הרכש הנם מכווני תורת לחימה איכותית, המותנית בהכשרה נאותה ובתחזוקה.

מאחר ובצבא הירוק נמנעים מהפקת לקחים, ברמת/במדרג הזרוע; נסתרה ערכה של תורת הלחימה (תו"ל; דוקטרינה), לרבות חיזוי מקצועי וההערכות נאותה, לקראת שדה הקרב העתידי, מה שהפך את המנהלת למחקר ופיתוח אמצעי לחימה (מפא"ת), לגורם מתווך ולכספר עבור צרכניה (החיילות והזרועות). בעוד שבנין הכוח ותורת הפעלתו כמכלול, לא עלה אי פעם על שולחן המנהלת.

רק ההכרה בשליטת הרדידות, מאפשרת להבין את פשר ההנחיה שנתנה ל"וועדת נגל", להשוות אמל"ח (הלייזר) "שלא מהעולם הזה", לטיל נגד טיל; שלאחריה באה ההמלצה לפתח את "כיפת ברזל"; ובליית דעת, למחיקתו - במכוון ואו באקראי - של פרויקט ה"סקייגארד" (תותח לייזר).

[מקור התמונה: הייצרן]

אינני מערער על נימוקי הוועדה, מה גם שלצורך הדיון. אקבל את כל החסרונות של תותח הלייזר, שהעלו ומעלים עד היום אוהדי כ"ב. כל שכן, אהיה מוכן להעניק לחברי הוועדה מחילה, על כיפופי החוק והנוהל, כעולה מדו"ח מבקר המדינה; מה גם שלדידי, אין באותם ליקויים, כדי להמעיט מהצלחתם המרשימה. של הוגי ומפתחי "כיפת ברזל". הראויים ובצדק לשבח ולהלל.

על אף זאת, לעולם תעמודנה השאלות:

• איך פרויקט שבו השקיעה ישראל סכומי עתק - שהיה אמור לשלש במעמדה האסטרטגי? - נגוז כלא היה?
• בהיסמך על מה ולמה, הושמטו 24 שנות מו"פ לשימושי הלייזר? כאלה, שללא ספק, היו מעמידים את צה"ל, כצבא מוביל בשדה הקרב העתידי?
• כיצד ההינה מערכת הביטחון, להתעלם מהצעתה של חברת "נורטרופ גורמן", להציב על חשבונה בעיר שדרות, מערכת (אומנם ראשונית) ליירוט טילי החמאס?

לפיכך כדי למנוע בכייה לדורות. חייב כל בר/ת דעה, לוודא את המשך פרויקט "הסקאיגארד"; כנגזר מהסכם שעליו חתמו, הנשיא קלינטון יבדל"א ושמעון פרס ז"ל.

אין ספק שלאחר השלמת המו"פ וכתיבת תו"ל, יזכה צה"ל בעוצמה אדירה. שתאפשר לראשונה מזה 38 שנים להשיג ניצחון במלחמה, וכבונוס: הרכשת יכולת, להכרעה בקרב על השלום.

[לקובץ המאמרים העוסקים ב'דוקטרינה', לחצו כאן]