[התמונה היא צילום מסך מכתבת חדשות וואלה]

[לאוסף המאמרים על פסיכופתים ופסיכופתיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התעללות בילדים, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף. 

*  *  *

יש משהו נוגע ללב בתגובה הציבורית לתופעות ההתעללות בפעוטונים ובגנים:

ההורים סידרו להם ססמת מאבק: "מפסיקים לשתוק!" ויצרו סדרת הפגנות, במחאה על מה שהם מגדירים "אוזלת היד שמגלים מוסדות המדינה האמונים על פתרון הנושא". כאילו מדינה מודרנית היא משהו כמו הג'יני של אלדין, שאם רק רוצים פותרים כל בעיה חברתית.

אז כדאי לומר: שום הסדרה ביורוקרטית  כמו שנות לימוד, תעודת יושר וכדומה לא תמנע פסיכופת מלהתעלל בילדנו, בהורינו הקשישים וכדומה.

השיחה הזו מוקדשת להם, לפסיכופתים שבינינו וליכולתנו המוגבלת להתגונן מפניהם!

[למאמר: '(כמעט) הכל על פסיכופתים', לחצו כאן]

.

פסיכופתים הם סוג של טורפים חברתיים החיים בתוכנו. הסיכויים של הביורוקרטיה המדינתית למנוע מאיתנו להיטרף דומה לסיכוי שלה למנוע מאיתנו להיות מוכשים על ידי נחש. אם לא ניזהר בעונה הרלוונטית, ולא נדחוף את ידינו ורגלינו למקומות המחיה שלהם, הביורוקרטיה תוכל לבוא לעזרתנו, רק אחרי.

הפסיכופתים מהווים 3-1 אחוזים מהאוכלוסייה. בין כל 100 אנשים נמצא בין אחד לשלושה פסיכופתים; אבל זו חלוקה מטעה:

חלוקתם באוכלוסייה אינה שווה: הם נוטים לעבוד במקצועות מסוימים; ולהימשך לאנשים מסוג מסוים, שמתאים ונוח להם להשגת מטרותיהם. לכן בתחומי עיסוק מסוימים נמצא רבים מאוד מהם; ובאחרים לא.

הפסיכופת הוא סוג של חולה נפש שבין היתר, מפיק הנאה מסטיות חברתיות. הוא חסר מצפון ואמפתיה לחלוטין, ולוקח באנוכיות כל מה שהוא רוצה, תוך הפרת נורמות חברתיות וציפיות, ללא שמץ של אשמה או חרטה.

מבחינתו, סיפוק הרצונות והדחפים שלו הם ערך עליון, וכל הסובבים הם רק כלים להשיג את המטרה.

רק שבניגוד לחולה נפש רגיל שמאופיין בניתוק מהמציאות, הפסיכופת הוא פיקח, ערמוני וניחן בתפיסת מציאות ריאלית. הוא יודע להוליך אותנו שולל בהתנהגותו; ואם הוא מצליח לעבוד עלינו, שום מערכת ביורוקרטית אינה חסינה בפניו.

התכונה הזו הופכת אותו ל'טורף' מושלם; ומקנה לו את היכולת להגשים את סטיותיו.

בעולם העבודה, הפסיכופתים מחפשים את אותם תפקידים שיקנו להם עוצמה שתאפשר להם לכפות את רצונם על קורבנותיהם; על פי הסטיות החברתיות שבהם הם לוקים.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Pexels לאתר Pixabay]

לכן נמצא אותם, באחוזים גדולים במשרות המבטאות עוצמה: בניהול, בעסקים, הרבה בפוליטיקה, ובוודאי בתפקידים ספציפיים במסגרות כוחניות, כמו: צבא, משטרה וכוחות ביטחון אחרים; וגם בתפקידים המקנים להם שליטה על חלשים מהם כמו סיעוד, הוראה וגננות.

בעבר, אחוז הפסיכופתים בין המורים היה גבוה יחסית. כיום, המעורבות הגוברת של הורים בבתי הספר אינה מאפשרת יותר פעולה חופשית במוסדות אלה.

הפעוטונים והגנים היו משך תקופה ארוכה טריטוריה נוחה לפעילות, בשל חוסר המודעות של הורים לתופעה.

התפתחות הטכנולוגיה יצרה גם ביטחון מזויף אצל הורים; שקיבלו מהגן תמונות אידיליות; בעוד שהמתעללים מתמרנים בהצלחה את הטכנולוגיה להשגת מטרותיהם.

בואו נפסיק להיות תמימים. המדינה לא תפתור עבורנו בעיות חברתיות; בטח לא בעיות של סטיה חברתית.

אם אשה תתחתן עם פסיכופת, שום משטרה לא תצילנה מידיו; אם בחרנו מטפל פסיכופת להורינו, אבוד לנו; ואם מנהלת הפעוטון שלנו ו/או הסייעות פסיכופתים, אם אנחנו לא נקיים היזון חוזר בזמן אמת, סופנו ש'נאכל קש'.

[בתמונה: אם בחרנו מטפל פסיכופת להורינו, אבוד לנו... לכתבה המלאה של אפרת פורשר ב'ישראל היום', לחצו כאן]

הפתרון איננו הפגנות ולא הסדרה ביורוקרטית.

מעורבותם הגוברת של הורים בפעוטונים ובגנים – כפי שהיה בבתי הספר - תביא פסיכופתים בהכרח להבנה, שגן העדן הזה נגמר; ועליהם לחפש להם שטחי ציד אחרים.

וחשוב לכולנו ללמוד את סימני ההיכר של פסיכופתים; להכיר ולאבחן אותם: להיות מודע ולחפש תכונות מזהות.

זה לא יקרה כשהם מודעים ופועלים להקסים אותנו ולהוליך אותנו שולל. הם הרי שחקנים מעולים. אבל אנחנו יכולים לחפש סימנים מעידים ביחסם לתופעות ולאנשים אחרים, כשהם פועלים בהיסח הדעת. עלינו לחפש:

פעולות חיוביות רבות מידי שנועדו לרכוש את אמוננו;

שימוש במניפולציות שונות, כמו: שימוש ברגשות אשם ובמצפון;

היעדר אמפתיה וחמלה;

הערכה עצמית גבוהה מידי;

נטייה לעשות שימוש בשקרים לסוגיהם;

היעדר תגובות אמוציונליות לאירועים שאמורים לגרום לתחושת רגש עמוקה בקרב אנשים אחרים.

חוסר יכולת להביע תחושות אשם.

היכולת לחדור לחייהם של אחרים במהירות ובקלות, ולעיתים קרובות הם ישתמשו בקרובים אליהם כדי להשיג לעצמם כוח ומשאבים;

התעלמות מאנשים שהם חסרי ערך בעבורם;

אז שימרו על עצמכם. בחרו בקפידה את אלה שמספקים לנו שירות; וגם אז, המשיכו לפקח עליהם בעשר עיניים.

ואל תהיו תמימים. תסתכלו בשלומיאליות שהמדינה מטפלת בתחומים הקריטיים ביותר, כמו קורונה, בריאות בכלל ביטחון, חינוך ועוד. היא לא תעשה עבודה טובה יותר בהסדרה. רק תבזבז עוד כספים ומשרות פיקוח לשווא.

לשיחה המוקלטת:

[לאוסף המאמרים על פסיכופתים ופסיכופתיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התעללות בילדים, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), (כמעט) הכל על פסיכופתים, ייצור ידע, 15/4/17.