[בתמונה מימין: ח'ליפה בן זאיד אאל נהיאן, נשיא האמירויות. התמונה היא נחלת הכלל. בתמונה משמאל: בנימין נתניהו. התמונה היא צילום מסך]

[לאוסף המאמרים על 'קיר הברזל' של ז'בוטינסקי, לחצו כאן]

ד"ר דורון מצא הוא אנליסט, מרצה, חוקר ומומחה בתחום הסכסוך הפלסטיני- ישראלי, ערביי ישראל והחברה הישראלית.

*  *  *

'הסכם אברהם' בין ישראל לאיחוד האמירויות הוא התפתחות בעלת משמעות היסטורית חשובה. ההסכם אמנם איננו ממש יוצר מציאות של 'יש מאין'. מגמת הידוק היחסים בין ישראל ובין מדינות המפרץ העשירות מתנהלת מזה כעשור, אבל הוא בהחלט מקנה למציאות דה-פקטו תוקף סמלי, ומבחינה זו מתקיימת כאן מציאות מהופכת, שבה המעשה הקדים את האירוע.

שלושה גורמים אחראים לשינוי הדרמטי שחל במעמדה של ישראל בעולם הערבי:

• האחד, איראן - שהפכה גורם המאײם לא רק על ישראל אלא על מדינות המפרץ הפרסי.
• השני, ארה"ב - שנסיגתה ההדרגתית מהמזרח התיכון הפכה את ישראל לבת ברית חלופית וקריטית עבור המפרציות אל מול הגורם האיראני.
• השלישי, הפלסטינים - שסרבנותם המדינית שחררה את המדינות הערביות הפרגמטיות מההתניה שבין הסדרת השאלה הפלסטינית לבין נורמליזציה ביחסים עם ישראל.

על בסיס שלושת אלה נוצקו בעשור האחרון היסודות לשיתוף פעולה מעשי, ביטחוני וכלכלי, בין ישראל ובין מדינות המפרץ.

חזון "המזרח התיכון החדש" של שמעון פרס קרם עור וגידים דווקא תחת שלטון הימין הישראלי, תוך שהוא נטען במשמעות חדשה אשר אינה מבוססת על חתירה לזהות ערכית ואידאולוגית בין הצדדים, אלא על זהות של אינטרסים וראליזם פוליטי.

[תמונתו של שמעון פרס היא תמונה מרוטשת, ששונתה בצורה דיגיטלית מהמקור. Modifications: Noise reduction by Felipe Menegaz. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Elza Fiúza - Agência Brasil (Department of Press and Media. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0]

השלום בין ישראל לבין חלקים מהמרחב האזורי הפך ממושג טקסי לעניין מעשי. את מקומם של האירועים הנוצצים על מדשאות אמריקניות מוריקות ואת מקומו של השיח הרומנטי על חיבור בין העמים ואחווה אנושית, החליפו עסקאות כלכליות ושיתופי פעולה ביטחוניים כמו גם שיח פרקטי אשר מיצב את ישראל שבעה עשורים ויותר מאז כינונה כחלק מהמזרח התיכון.

מבחינה זו, ההסכם הנוכחי עם איחוד האמירויות (שמוגדר כ'הסכם שלום') ממסגר את התהליך שהתחולל בעשור האחרון, ובעשותו כך, מייצר פרדיגמה חדשה של הסכמים מדיניים, השונה מזו שאפיינה את אלה שנחתמו על ידי מנחם בגין עם מצרים ויצחק רבין עם ירדן.

בעוד ההסכמים הקודמים נשענו על הקונספט של 'שטחים תמורת שלום' והסוגיה הפלסטינית הייתה מרכיב ישיר או עקיף בהם, הרי שההסכם הנוכחי לא רק שמנתק לחלוטין את ההתניה בין נורמליזציה ובין הסדריות בגזרה הפלסטינית (שהתקיימה למשל ביוזמת השלום הסעודית משנת 2003), אלא גם מייצרת קונספט, שאותו הגדיר בנימין נתניהו כ'שלום תמורת שלום' המעמיד במרכזו תועלות משותפות.

השלום של נתניהו תפור, אם כן, למסגרת רעיונית חדשה ולמציאות מזרח תיכונית אחרת מזו שהגדירה את מושגי השלום וההסדרה המדיניים. זהו אינו שלום עם המעגל הראשון של הסכסוך, גם לא שלום המבוסס על לרעיונות הפיוס בין העמים ואפילו לא על החתירה לשינוי האלגוריתמים המגדירים את המזרח התיכון.

זהו אינו שלום התפור למידות הקונספט של הסכם סייקס פיקו שהגדיר את הפוליטיקה האזורית מאז 1916 אם כי של תוכנית טראמפ של 2020. זהו הסכם עם המעגל השני של הסכסוך, המבוסס על תפיסה ראליסטית של יחסים ועל הכרה בכוחות המגדירים את המרחב. ואף על פי כן אין הדבר נואל מההסכם את משמעותו.

בראייה היסטורית מדובר בתמורה של ממש במעמדה של ישראל במזרח התיכון. יש לה שלוש משמעויות קונקרטיות:

• האחת, היא מאפשרת לישראל להעמיק עוד יותר את נוכחותה האזורית בדרך להסכמים דומים עם מדינות נוספות במפרץ הפרסי, כמו למשל בחרין, המבוססת על עוצמתה הכלכלית-ביטחונית של המדינה.
• השנייה, היא גורם חשוב במאמץ הישראלי להמשיך ולכונן את 'קיר הברזל' האסטרטגי מול איראן ושלוחותיה, באופן שגם משרטט בצורה ברורה את הדיכוטומיה האזורית בין הגורמים האקטיביסטים, מערערי היציבות והנחשלים כלכלית, לבין הגורמים המתונים, מחפשי היציבות והמבוססים כלכלית.
• השלישית, היא מהווה מכה קשה לפלסטינים כשהיא מחלישה עוד יותר את משקלה של 'השאלה הפלסטינית' בפוליטיקה המזרח תיכונית. בתנאים הנוכחיים, ובניגוד לפרשנות המקובלת הנוטה להציג את הנרטיב לפיו מחירו של ההסכם הוא ויתור על עניין הסיפוח, הרי שלטווח הבינוני 'הסכם אברהם' סולל את הדרך (בכפוף לתוצאות הבחירות בארה"ב בנובמבר) למימוש מהלך החלת הריבונות הישראלית על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון.

[לאוסף המאמרים על 'קיר הברזל' של ז'בוטינסקי, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!