גרשון הכהן: הונאת גדר ההפרדה

[בתמונה: "זה נראה כמו גבול, זה מריח כמו גבול, זהו גבול!"...תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Conscience לאתר flickr]

[המאמר ראה אור לראשונה בעיתון 'ישראל היום'. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים העוסק בגדרות הפרדה ובהשלכותיהן, לחצו כאן]

ישראל היום

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

אלפי פלסטינים ואולי רבבות, עברו בשבוע האחרון את גדר ההפרדה והגיעו באוטובוסים אל חופי הים. חציית הגדר התבצעה באזור טול כרם קלקליה, בחלקה דרך הפרצות הרבות בגדר.

האירוע עורר תמיהות על תפקוד הגדר, אולם לגבי הבקיאים בסוגית הגדר והמעברים, התרחשות האירוע אינה צריכה להפתיע. גדר שאינה נשלטת לאורכה בסדר כוחות רחב בפעילות רציפה, אינה יכולה לחסום דרכם של אלה החפצים  לעבור דרכה. לצה"ל ולמשטרת ישראל לא היה אף פעם סדר הכוחות הדרוש לכך. לפני כשנתיים פרסמתי בסוגיה מחקר מקיף; ובו טענתי כי גדר ההפרדה נבנתה בהונאה פוליטית. בניצול חרדת הטרור, ניגשו לפרויקט בשאיפה לקביעה חד צדדית של גבול מדיני.

גדר כמכשול קרקעי, מועילה ללא ספק במכלול המאמץ הטקטי להגנה. השאלה על חיוניות הגדר מתעוררת במקום בו הגדר הופכת מכלי טקטי למגמה אסטרטגית. השאלה הבסיסית ביותר על תפקוד הגדר היא: האם הגדר באמת הכרחית במניעת הטרור? הצלחת פיקוד המרכז והשב"כ בלחימה בטרור מאז "חומת מגן", מלמדת כי את עיקר ההצלחה בסיכול הטרור ראוי לזקוף לזכות הפעילות הרצופה בחיכוך היומי בעומק השטח ולא לפעילות לאורך הגדר. כאן גם ההבדל המשמעותי שהתפתח בין יעילות צה"ל והשב"כ בדיכוי הטרור ביו"ש, לבין פעילות צה"ל לאורך הגדר בגבול רצועת עזה. השלמת תוואי הגדר הראשון בין הכפר סאלם לישוב אלקנה הסתיימה רק בסוף יולי 2003, בחלוף יותר משנה מ"חומת מגן", לאחר שגל הפיגועים שפקד את ישראל במרץ 2002, כבר החל לדעוך.

לא הגדר הייתה הגורם העיקרי להצלחה בסיכול הטרור, אלא מכלול של תנאים מבצעיים ואסטרטגים שהשתנו, בהם גם החלטה מודעת של אבו מאזן שזיהה כי מגמת טרור המתאבדים מיצתה את עצמה ומתחילה להסב לפלסטינים נזק.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Richard Squire לאתר flickr]

הדיון סביב שאלת הגדר, הוא לא רק דיון ביטחוני, במיוחד כשתוואי הגדר חופף בחלקו הגדול לקו הירוק. ביטוי כן לכך נתן דניס רוס, בימים בהם החלה בניית הגדר, סייר רוס על התוואי ההולך ונבנה, בליווי תא"ל עיבל גלעדי, במהלך הסיור עצר רוס, הביט על התוואי בסיפוק ואמר: "זה נראה כמו גבול, זה מריח כמו גבול, זהו גבול!".

הרעיון לבנות גדר ביטחון, החל להבשיל עם פרוץ גל פיגועי ההתאבדות שהחל לאחר הסכם אוסלו. הייתה זו ממשלת רבין, שהחלה בשנת 1995 לגלגל את הרעיון. הבנת ראש הממשלה יצחק רבין כי בניית הגדר תגרור עמה משמעויות מדיניות ארוכות טווח שיקבעו, הלכה למעשה גבול, היא זו שגרמה לרבין לדחות את הרעיון. אלא שבניגוד לרבין, היו בסביבתו מי שראו בבעיה הביטחונית פתרון לקידום מהלך אחר - כדרך פשוטה, זריזה ויעילה, לביסוס ההיפרדות מהפלסטינים ולמסירת יהודה ושומרון בקביעת מגמה בשטח, ללא תלות בדיון ציבורי ישראלי וללא תלות בהסכם ומו"מ.

[דניס רוס: "זה נראה כמו גבול, זה מריח כמו גבול, זהו גבול!"... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Nrbelex. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.5]

במחלוקת הישראלית המרכזית ביותר, בין הציפייה לנסיגה אל הקו הירוק, לבין מגמת החלת הריבונות במרחבי יו"ש, ההכרעה לבניית הגדר הייתה תפנית רבת משמעות להטיית המציאות לכיוון הנסיגה. מקימי הגדר קיוו לפתרון דו-שלבי: בשלב א' בנו גדר כאשר צה"ל פועל משני צדיה, מתוך כוונה לעבור במהרה לשלב ב' שבו ייערך צה"ל 'על הגדר' וכך ייווצר קו גבול דה-פקטו.

פרויקט הגדר הוא מהפרויקטים הממושכים והיקרים ביותר שביצעה מדינת ישראל. עלותו מוערכת עד כה כעולה על 15 מיליארד שקל. השלכותיו השליליות על גבולות מדינת ישראל לעתיד רבות משמעות. חציית הגדר ההמונית היא הזדמנות להבנת הציבור את הגדר כהונאה פוליטית מסוכנת, במסווה ביטחוני.

[לאוסף המאמרים העוסק בגדרות הפרדה ובהשלכותיהן, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *