[בתמונה: וינצ'נזו קאמוצ'יני, "מותו של קיסר", 1798. התמונה היא נחלת הכלל]

 [לאוסף המאמרים אודות אודות שינוי ארגוני והשלכותיו, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 8 בספטמבר 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף. 

*  *  *

כשמנהלים ו/או יועצים ארגוניים מדברים איתי, ברצינות תהומית, על שינוי אסטרטגי, אני בדרך כלל מחייך מבחוץ ומתגלגל מצחוק מבפנים.

כי שינוי אסטרטגי הוא אחת הרמאויות המוצלחות ביותר של עולם הניהול, שרב בו השקר על האמת; כי רמאים מתרכזים איפה שהכסף הגדול מצוי, כשם שקרציות מצטופפות במקומות שבהם זרימת הדם מרובה ביותר; ועולם הניהול הוא גן עדן לשרלטנים ולרמאים לסוגיהם; שבמקרה הטוב עובדים עליו ובמקרה הרע, עובדים גם על עצמם...

[להרחבת המושג: 'שינוי ארגוני', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן]

[בתמונה: דוגמיות מהספרים שעוסקים בבולשיט בניהול... אנו מאמינים שאנו עושים בתמונות שימוש הוגן]

יותר משהצלחתי לשכנע לקוחות לוותר על שינויים אסטרטגיים; הייתי צריך לעזור להם להיחלץ מ'בורות'; שדחפו אותם אליהם יועצים ארגוניים פזיזים, שוחרי שינויי.

המגזין פורבס טען ב- 2012, כי 70% מהתכניות האסטרטגיות נכשלות! ואני אטען שתשעים וחמישה אחוזים מהן נכשלות; ויתר חמשת האחוזים של השינויים מצליחים במידה רבה, מהסיבות הלא נכונות. רוב שינויים אסטרטגיים ה'מוצלחים' קרויים בעגה מקצועית שינויים בדיעבד. משמע, התהווה בארגון תהליך שהצליח; ובדיעבד חיברנו אותו לאגדה, שהכל פרי תכנון חכם, שבוצע במיומנות ניהולית...

[להרחבת המושג: 'תכנון', לחצו כאן]

[למאמר המלא בפורבס, לחצו כאן]

עכשיו, מן הסתם, אצטרך לשכנע אתכם שאני צודק. אז בואו נעבור על קצת תיאוריה; ואז נגיע למקרה הבוחן שלנו, לרצח יוליוס קיסר:

שינוי אסטרטגי אמור להיות התוצאה של התכנון האסטרטגי. נגדיר אותו כתהליך של פירוק מבצרי העוצמה בארגון וחלוקתה מחדש. הכלי לכך הוא שינוי במבנה הארגוני, בתפקידים (משמע, בסמכות ובאחריות) ובתהליכי העבודה. כיוון שאין ארוחות חינם, שינוי מתממש תוך כדי מאבק, כחלק מהמתח שמאפיין יחסים בין גורמים שונים בארגון...

• הנה הגענו לצרות: אף אחד לא מתנדב להיפרד מעוצמה. זה בסיס ההתנגדות לשינוי.
• בנוסף, אנחנו מחליטים על השינוי ומתכננים אותו בהווה; אבל לתוצאות נתוודע רק בעתיד. משמע, אנחנו תלויים ב אי הוודאות.

משמע, תכנון אסטרטגי הוא הימור, שמרכיב המזל גדול בו מיכולת התכנון והשליטה שלנו.

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'מבנה ארגוני', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'תהליכי עבודה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'התנגדות לשינוי', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי whekevi לאתר Pixabay]

ועתה ברשותכם, כמה מושגים מתחום תורת המערכות המורכבות:

אנחנו חיים את חיינו הארגוניים – כמו הפרטיים - בתוך שגרה של אילוצים. מעין מסדרון עם קירות המוליך אותנו לכיוון מסוים. את מסדרון האילוצים והמגבלות הזה, נכנה 'מושך'

כשאנחנו מבקשים לבצע שינוי אסטרטגי, אנחנו בעצם מבקשים לעבור ממושך אחד – הנוכחי; למושך אחר, המתוכנן. האקט הזה של שינוי – מעבר ממושך למושך – מכונה דחיפה (Perturbation).

יש רק בעיה אחת: יש לנו שליטה על הדחיפה; אבל לא על המושך החדש המתהווה בעצמו בהתארגנות עצמית.

הוא יכול ללכת לכיוון שאליו ביקשנו להגיע; אבל, הוא גם יכול – מה שבדרך כלל קורה – ללכת לכיוונים אחרים.

[להרחבה על 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מושך', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'התארגנות עצמית', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'התהוות', לחצו כאן]

[בתמונה: דחיפה (Perturbation)... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

עכשיו הגענו למקרה הבוחן שלנו של שינוי אסטרטגי מתוכנן: לסיפור רציחתו של אחד האנשים המפורסמים והמשפיעים ביותר בעולם המערבי, יוליוס קיסר...

קיסר כבש וסיפח את גאליה לרומי, יזם מלחמת אזרחים וניצח בה; מימש את ניצחונו; והיה ברור שהוא מתכוון להישאר שליט יחיד ובלתי מעורער של האימפריה הרומית.

כדי להציל את הרפובליקה, תכננה קבוצת סנטורים להתנקש בחייו. ובאמת, ב- 15 במרץ בשנת 44 לפני הספירה, בעת התכנסות הסינט, הצטופפה קבוצת המתנקשים סביב קיסר, ודקרה אותו 23 פעמים עד שנפח את נשמתו.

[בתמונה משמאל: יוליוס קיסר... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Andrew Bossi. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.5]

נו, אז הנה, השינוי האסטרטגי הצליח. והרפובליקה חזרה? ממש לא. במקום, התלקחה מלחמת אזרחים שבסופה עלה לכס הקיסר בנו המאומץ אוגוסטוס כשליט יחיד של האימפריה הרומית. הקיסרות – ולא הרפובליקה - מוסדה בעצם כתוצאה מהרצח.

כמאמר הפתגם המרוקאי הישן והטוב: ג'ה יקחלה, עמאהה. משמע, ניסה לאפר אותה בעיפרון כחול, והוציא לה את העין עם שפיץ העיפרון.

אז בפעם הבאה שמציעים לכם שינוי אסטרטגי תזכרו את רצח יוליוס קיסר; תבינו שמדובר בהימור; ותחליטו אם זה מתאים לכם.

אז מה, נצטרך לוותר על שינויים אסטרטגיים? לא. אבל נצטרך להבין את מגבלותיהם; ואת הסיכונים הנובעים מהם.

אם החלטנו להמר ולהסתכן עלינו לחפש כל העת היכן מבצבצות הטעויות שלנו; ולתקן בתנועה. קוראים לזה שינוי  דינאמי וזה כבר נושא לשיחה ארוכה אחרת.

[להרחבת המושג 'ניצחון', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן]

לשיחה המוקלטת:

 [לאוסף המאמרים אודות אודות שינוי ארגוני והשלכותיו, לחצו כאן]

העשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), שינוי ארגוני, ייצור ידע, 6/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• יחזקאלי פנחס (2018), תכנון - להקטין את מרווח אי הוודאות, ייצור ידע, 28/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), (כמעט) הכל על מבנה ארגוני, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי, שרית אונגר-משיח (2019), תהליכי עבודה: מחזור הדם של הארגון, ייצור ידע, 9/3/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• יחזקאלי פנחס (2019), התנגדות לשינוי: תגובת הנגד של מערכות, ייצור ידע, 15/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מושך – מערכת האילוצים שבתוכם מתפקדת המערכת, ייצור ידע, 12/4/14.