[בתמונה: וינצ'נזו קאמוצ'יני, "מותו של קיסר", 1798. התמונה היא נחלת הכלל]
[לאוסף המאמרים: "הכל על הפרויקטור, רוני גמזו, ומלחמתו בקורונה", לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף.
* * *
אחד הבלופים הגדולים של סוף הקיץ הוא תפקיד הפרויקטור שלנו לענייני קורונה, פרופ' רוני גמזו. הוא יודע שזה בלוף; הפוליטיקאים יודעים שזה בלוף; כל מי שניסו לדחוף לתפקיד הזה, ונמלט, יודע שהוא בלוף; ורק הציבור איננו יודע.
אז הנה אתם יודעים כי אני מספר לכם. אבל איך אני יודע? כמו שכל מי שמבין משהו בניהול יודע.
יש כללים ברורים במינוי מנהל מערכתי – או Case Manager - לטיפול בתופעה. כיוון שאף אחד מהם לא התממש ולא היה סיכוי שיתממש אין לנו מנהל מערכתי. יש לנו "פרויקטור" שתפקידו לשמש אליבי לפוליטיקאים.
[למאמר: 'מנהל מערכתי (Case Manager): משליט הסדר בכאוס הביורוקרטי בימי משבר', לחצו כאן]
[בתמונה: רוני גמזו. הוא יודע שזה בלוף... התמונה היא צילום מסך]
איך עובד האליבי הזה?
ממנים מישהו שלא יכול להזיז כלום ומקווים לטוב; כי הזמן מרפא הכל ומה שעולה יורד. כמו שאנחנו הולכים לקופת חולים. לא ברור מה יש לנו אז נותנים לנו אקמול, ואומרים לנו לשכב ולשתות הרבה וזה יעבור. ואם לא עבר, תחזרו... בדיוק ככה זה עובד: אם הקורונה תרד בזמן, תהיה תהילה לכולם. אם המצב ממשיך להיות בטטה, אז יש לנו ביד שעיר לעזזאל קלאסי.
מנהל מערכתי לענייני קורונה הוא דיקטטור; הוא בעל הבית. הוא אומר לכולם מה לעשות. לכן, יש לו היכולת לקבל אחריות מערכתית על מכלול הבעיות הקשורות לאותה סוגיה, ולאלץ את כל הגורמים האחרים לשתף פעולה ולבצע - בלי חכמות, משחק אגו ומשיכת זמן ביורוקרטית. אותו גורם יחזיק סביבו בשולחן עגול את הסמנכ"לים של כל הגורמים הרלוונטיים לפתרון הבעיה, על פי המודל המוכר כבר של כוח משימה בין משרדי.
אז מי יכול לעשות את זה, ולכפות על האחרים את רצונו?
- בראש ובראשונה, ראש הממשלה. אבל הוא עסוק מאוד במיליון בעיות חוץ מהקורונה + יש לו בעיות פוליטיות ומדיניות על הראש אז הוא לא מתאים...
- אחריו מנכ"ל דומיננטי של משרד ראש ממשלה שיעזוב הכל ויתמסר לקורונה. אבל אין דמות דומיננטית כזו.
- מה עם שר הבריאות או מנכ"ל משרד הבריאות? מה פתאום... זהו משרד קטן, חלש ולא מפותח. גם הסיכוי שצה"ל למשל יישמע למנכ"ל משרד הבריאות הוא מצחיק.
אז מי בעל העוצמה שיכול לכפות את רצונו על אחרים? כשמתחילה קטסטרופה, יש רק גוף אחד שיכול לתפוס שליטה: צה"ל. אז הפרוייקטור צריך להיות מישהו כמו סגן הרמטכ"ל, שמגובה ישירות ע"י ראש הממשלה; ואוי למי שאיננו נשמע לו!
מתוך התיאורים אתם כבר מבינים שגמזו הוא לא, כי אף אחד באמת לא שואל אותו. את זה הבינו היטב האישים שניסו לדחוף לתפקיד שוויתרו.
[בתמונה: סגן הרמטכ"ל, האלוף אייל זמיר. הוא למשל יכול להיות פרויקטור, אם יגובה ישירות על ידי ראש הממשלה... צילום: דובר צה"ל]
אז מה, גמזו פרייר? הוא לא מבין? עבדו עליו?
ממש לא. רוני גמזו איש פיקח וחכם מאוד. הוא הלך לתפקיד מאותן סיבות שאנשים מוכנים ללכת לתוכניות ריאליטי. התפקיד הופך אותו לסלב בקנה מידה ענק, ומכניס אותו לכל בית.
גם הוא – כמו אלה שמינו אותו - הוא מבין שמה שעולה יורד; ויש סיכוי שזה ייפתר מהסיבות הלא נכונות; ואז כמו הזוכה בריאליטי הוא ייקח את המיליון ויהפוך למנהל האפקטיבי של כל הזמנים.
ואם לא יזכה, עדיין יישאר סלב; ובפיקחות שלו יוכל לנצל את הרוח הגבית התקשורתית שיקבל בטווח הקצר לשדרג את עצמו.
ומה איתנו – הפריירים שמאמינים שמישהו למעלה פועל למען רווחתנו?
טוב, את זה אתם כבר יודעים לבד.
