פנחס יחזקאלי: הזדהות ואמפתיה כדרך להחזיר אמון במשטרה

[בתמונה: שוטרים כורעים ברך לאות הזדהות ואמפתיה עם המפגינים. כך מחזירים אמון... התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: שוטרים כורעים ברך לאות הזדהות ואמפתיה עם המפגינים. כך מחזירים אמון... התמונה היא צילום מסך]

טבח כפר קאסם: מה היה קורה, אילו היו השוטרים הפועלים במגזר הערבי נושאים על דש חולצתם או על שרוולם סרט שחור לאות הזדהות? מה היה קורה אם היו מודבקות על הניידות באותו יום כרזות הזדהות?

[לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משטרה בדמוקרטיה, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

עודכן ב- 6 ביולי 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף. 

זהו מאמר שלישי מתוך שלושה, על טבח כפר קאסם והשלכותיו. המאמרים האחרים:

*  *  *

את הרעיון למאמר הזה אני חייב לתת ניצב יפעת שקלר, ראש מחלקת ההדרכה במשטרה; ולשעבר, ראש היחידה לשוויון מגדרי וגיוון תרבותי; שטוענת, במשך שנים, שאחת הדרכים לבנות אמון בקרב קבוצות מיעוט הוא הבעת הזדהות ואמפתיה דווקא במקרים קשים, שמחייבים התערבות משטרתית.

כיוון שהלגיטימציה של משטרה בחברה דמוקרטית נבנית מתוך האמון הציבורי – בניגוד לדיקטטורה ששם שואבת המשטרה את הלגיטימציה שלה מן השלטון – תרוויח המשטרה הרבה אם תדע להזדהות עם המפגינים ברגעים קשים.

[להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משטרה בדמוקרטיה, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'לגיטימציה משטרתית', לחצו כאן]

[בתמונה: תת ניצב יפעת שקלר: "אחת הדרכים לבנות אמון בקרב קבוצות מיעוט הוא הבעת הזדהות ואמפתיה דווקא במקרים קשים, שמחייבים התערבות משטרתית"... התמונה: פייסבוק]

[בתמונה: תת ניצב יפעת שקלר: "אחת הדרכים לבנות אמון בקרב קבוצות מיעוט הוא הבעת הזדהות ואמפתיה דווקא במקרים קשים, שמחייבים התערבות משטרתית"... התמונה: פייסבוק]

צורת המחאה המוכרת ביותר של תנועת BLM – black lives matter בארצות הברית, למען שוויון הזכויות לשחורים, היא הכריעה. שחורים – עניים כעשירים - כורכים על ברך אחת לאות הזדהות ומחאה על היחס לשחורים בארצות הברית. את אקט המחאה הזה החל ב- 2016, קולין קפרניק, הקוורטרבק של קבוצת סן-פרנסיסקו בליגת הפוטבול האמריקני הפופולרי, ה-NFL. קפרניק כרע ברך במחאה נגד האלימות המשטרתית כלפי שחורים בארה"ב, בעת השמעת ההמנון; ורבים מחבריו – שחורים ולבנים כאחד, הצטרפו אליו במשך הזמן מה שהפך את האקט הזה לאקט לאומי היה דווקא תגובת הנגד של בעלי הקבוצות – לבנים ברובם המכריע, שהחליטו להעביר חוק חדש בתקנון הליגה שאוסר על השחקנים למחות בדרך זו בעת השמעת ההמנון. ליאור ברטל ב'דבר': ליגת הפוטבול האמריקנית / מנהלת ליגת ה-NFL מנסה לאסור על השחקנים לכרוע ברך במחאה בזמן ההמנון לפני שנתיים כרע קולין קפרניק, הקוורטרבק של סן-פרנסיסקו, ברך במחאה נגד האלימות המשטרתית כלפי שחורים בארה"ב | עכשיו מנהלת הליגה מאיימת בקנסות כבדים על קבוצות ששחקניהן ייקחו חלק במחאה המתרחבת  

[לכתבה המלאה של ליאור ברטל ב'דבר', לחצו כאן]

הם השיגו את ההיפך הגמור, וכך, הפך אקט המחאה הזה לאקט מחאה כלל אמריקני.

במהומות ג'ורג' פלויד, אחת מקריאות התגר שמפגיני ארצות הברית קוראים לעבר השוטרים הוא: "כרעו ברך" או באנגלית "take a knee". כבר בהלווייתו של ג'ורג' פלויד, שוטרים שהוצבו במסלול השיירה - כולל מפקד משטרת מיניאפוליס - כרעו ברך באופן ספונטני להצדעה, בעת שחלף רכב נושא הארון על פניהם.

שוטרים חכמים ביניהם מפקדי משטרה רבים – זיהו באקט הזה דרך ליצור אמפתיה ולהשיב אמון. הם יוצאים אל המפגינים; כאקט של הזדהות; כורעים ברך, ובתמורה זוכים לתשואות ולחיבוקים מצד מפגינים.

הנה לשם המחשה סרט שבו מקניטים המפגינים את שוטרי לוס אנג'לס LAPD, וקוראים להם לכרוע ברך. מפקד שחור נעתר לאתגר, וסוחף איתו את אנשיו, ואת המפגינים... הנה (יש צורך להקרין אותו ביו-טיוב, ולא דרך האתר. לחצו על "לצפייה ביוטיוב"...):

.

תת ניצב שקלר צודקת. אמפתיה היא כלי אפקטיבי מאוד לבניית אמון; אם הוא מבוצע נכון ומוך כוונה ראויה. כך למשל, מעורבת משטרת ישראל בשני אירועים טראומטיים שעברו על הציבור הערבי: טבח כפר קאסם והירי באזרחים ערבים במהלך מהומות אוקטובר 2000. למרות זאת, אין נוכחות משטרתית בטקסי הזיכרון להרוגים; אין כל אקט של אבל ואמפתיה למגזר הערבי מצד המשטרה, כגוף, בימי הזיכרון הללו.

מה היה קורה, אילו היו השוטרים הפועלים במגזר הערבי נושאים על דש חולצתם או על שרוולם סרט שחור לאות הזדהות? מה היה קורה אם היו מודבקות על הניידות באותו יום כרזות הזדהות?

[להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן]

ד"ר פנחס יחזקאלי: מה היה קורה, אילו היו השוטרים הפועלים במגזר הערבי נושאים על דש חולצתם או על שרוולם סרט שחור לאות הזדהות? מה היה קורה אם היו מודבקות על הניידות באותו יום כרזות הזדהות? הכרזה: ייצור ידע

[הכרזה: ייצור ידע]

יפה דקה אחת קודם!

לשיחה המוקלטת:

[לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משטרה בדמוקרטיה, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

One thought on “פנחס יחזקאלי: הזדהות ואמפתיה כדרך להחזיר אמון במשטרה

  1. Pingback: התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע | ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *