תקציר: לאחר ההתנתקות בקיץ 2005, נבנו מחדש מפקדות אוגדת עזה וחטיבותיה. ההיגיון הצבאי חייב את מיקום מפקדות החטיבות רחוק ממפקדת האוגדה, על מנת להקנות להן יתירות, שתגביר את חוסנן. בעת מבחן. אבל, בשם היעילות הכלכלית והניהולית, מוקמו מפקדות החטיבות בצמוד אליה ובסמוך לגבול. את המחיר שילמנו כולנו בבוקר ה- 7 באוקטובר 2023, עת נכבשו מפקדות האוגדה וחטיבותיה ע"י הכוחות הפלסטיניים (ראו תמונה למעלה), והאוגדה על חטיבותיה, שותקה בפעולת סער מהירה אחת.

[לאוסף המאמרים על 'יתירות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

עודכן ב- 21 באוקטובר 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

לאחר ההתנתקות בקיץ 2005, נבנו מחדש מפקדות אוגדת עזה וחטיבותיה. ההיגיון הצבאי חייב מיקום מפקדות 20 ק"מ לפחות מהגבול, ובניית החטיבות רחוק ממפקדת האוגדה, על מנת להקנות להן יתירות, שתגביר את חוסנן.

אולם, הקונספציה שהנחתה את המתכננים, לא הייתה צבאית, אלא כלכלית ופוליטית. השיח השליט באותה עת היה "הפיכת עזה לסינגפור שניה", וכיאה ל"גבול של שלום", מוקמה מפקדת האוגדה 6 ק"מ בלבד מהגבול. יתרה מכך, בשם היעילות הכלכלית והניהולית, מוקמו מפקדות החטיבות בצמוד אליה, בניגוד לחוקי היתירות הצבאית, רק שבחיים אין ארוחות חינם.

את המחיר שילמנו כולנו בבוקר ה- 7 באוקטובר 2023, עת נכבשו מפקדות האוגדה וחטיבותיה ע"י הכוחות הפלסטיניים (ראו תמונה למעלה), והאוגדה על חטיבותיה, שותקה בפעולת סער מהירה אחת. צה"ל שילם ביוקר על מחיר ההחלטה לשלוח את בכיריו ללמוד מינהל עסקים במקום ללמוד מלחמה. בניית הבסיסים ע"פ חוקי היתירות היו מקשים הרבה יותר על הפלסטינים לשתק את אוגדת עזה. רק מי שמקדש יעילות כלכלית ע"פ יתירות צבאית, מסוגלים למקם מפקדות חטיבות ביחד עם מפקדת האוגדה!

זה פרדוקס היתירות במערכת מורכבת. יתירות היא אפקטיבית (Affectiveness) ומקנה חוסן, אבל מאופיינת, בדרך כלל, בחוסר יעילות (Inefficiency) [להרחבת המושג 'יעילות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן].

יתירות מהי?

יתירות (Redundancy) או עתודות משאבים (Resources) מתארים מצב או תכונה של כפילות; עודף בערך מסוים של המערכת; תוספת מעבר לנדרש או הנורמלי. קיום היתירות הכרחי במערכות מורכבות. על כן, מערכת מורכבת (Complex System) מאופיינת, בדרך כלל, בחוסר יעילות (Inefficiency).

תפקידה המדויק של היתירות איננו תמיד ברור. לדוגמה:

• בתוך הדנ"א שלנו קיים 'דנ"א זבל' ('Noncoding DNA'), שאינו מקודד לפונקציה מזוהה, אך גם אינו ניתן להסרה ללא פגיעה בדנ"א המקודד.
• דוגמה נוספת היא העובדה שכ- 93% מתאי המוח שלנו אינם מוכרים כפונקציונאליים, אך גם אינם ניתנים להסרה ללא יצירת פגיעה תפקודית.

אנו רואים כי יתירות היא מושג מתעתע מבחינת 'מבחן הסדר':

• מצד אחד הוספתה מעלה את הסדר כי היא גיבוי לסדר;
• מצד שני, הוספתה מעלה את הכאוס במערכת כי היא מוסיפה סיבוכיות במערכת, צורכת משאבים ומתקיימת 'על חשבון' פונקציות הכרחיות אלטרנטיביות.

בטבע וגם בארגונים, יתירות מבטיחה לעתים אפקטיביות -למרות שהיא מנוגדת ליעילות - ואפילו בקרב יצורים הנחשבים 'חרוצים', קיימת יתירות בהיקף רחב. כך למשל, במחקר שנערך באוניברסיטת אריזונה, למשל, נמצא שרק 3% מן הנמלים בקן אכן פעילות ברציפות. בצילומים, שנערכו במשך שבועיים ללא הפסקה, נמצא שרבע מן הנמלים לא השתתפו בעבודה אפילו פעם אחת, וכשלושה רבעים מהן לא היו פעילות במרוצת יותר מחצי שעות הערות. הן שם רק כדי להבטיח עתודות ברגע של צרה...

למאמר בכלכליסט העוסק במחקר:

יתירות נמוכה פוגעת באפקטיביות

דוגמה לכך שיתירות נמוכה פוגעת באפקטיביות היא משק הגז הישראלי ב- 2017. העובדה - שניתן היה לספק את צורכי המשק בצינור גז אחד מאסדת הקידוח תמר - מלמדת על יעילות, אולם היעדרו של צינור נוסף, אסדת קידוח נוספת או הזרמת גז משדה חלופי הורגשה היטב במקרה של תקלה בהזרמה, וחייבה שריפה של דלקים יקרים ומזהמים הרבה יותר!

גם בהנדסה משמשת יתירות לעתים למניעת כשל או קריסה של מערכת (ויקיפדיה, 2011). במערכות ממוחשבות מדובר על חלק עודף בתוך מערכת ממוחשבת הקיים כדי להבטיח פעולה תקינה של הרשת במקרה של תקלה באחד מרכיבי החומרה.

עיקרון היתירות קובע, כי לגורם קריטי נדרש גיבוי שיהווה לו תחליף, במידה שיפגע. רמת הגיבוי קובעת את רמת הירידה בתפקוד ואת משך ההתאוששות במצב של פגיעה. על הגיבוי להיות שונה ככל שניתן, על מנת להרחיקו מתחום הסיכון שממנו סובל הגורם הראשון. רמות הגיבוי (מספר הגיבויים הבלתי תלויים) קובעות את רמת החוסן של הארגון, כך שרמת הסיכון, הנובעת מכשל המערכת, יורדת באופן משמעותי (אל"ם ש', 2014, ע' 6). משאבים עודפים מהווים גורם משמעותי לחוסנה של מערכת במצב של שינוי (שם, ע' 7) [להרחבה בסוגיית ה'התאוששות מהפתעה', לחצו כאן].

ניקולס טאלב (2014, ע' 70) טוען בספרו: "אנטי שביר" (ראו תמונת כריכה משמאל) כי יתירות הינה סוג של ביטוח עצמי, ואפילו של השקעה: "... הטבע אוהב לבטח את עצמו. רבדים של יתירות הם דרכן העיקרית של מערכות טבעיות לנהל סיכונים. יש לנו שתי כליות... וקיבולת עודפת בדברים רבים מאוד, ובהם הריאות, מערכת העצבים וכלי הדם. מערכות שעוצבו בידי אדם, לעומת זאת, נוטות לחסכנות נעדרת יתירות... היתירות מעורפלת משום שכל עוד לא קרה שום דבר יוצא מן הכלל, נדמה שהיא בזבוז גרידא, אלא שדברים יוצאים מן הכלל מתרחשים בדרך כלל".

קים ונתנזון (טרם פורסם) מבחינים בין 'יתירות חיובית' ו'יתירות שלילית': נוכחותה היא חיובית רק אם היא משמשת כגיבוי (Buffer) לאותו הערך. אם היא אינה משמשת גיבוי, משמעותה שלילית – 'רעש':

• דוגמה ליתירות חיובית הוא הגליקוגן, האגור אצלנו בכבד ומשחרר ברגעי דחק לשרירים כמויות של גלוקוז כאנרגיה זמינה. דוגמה אחרת היא עובדת המצאותן של שתי כליות בגוף האדם. האחת מחפה על האחרת, ומבטיחה המשך תפקוד במקרה של בעיה בכליה האחרת.
• דוגמה ליתירות שלילית מביאות קים ונתנזון (טרם פורסם) מעולם התוכנה: שורות קוד שאינן הכרחיות, מעלות את זמן החישוב שלא לצורך. הקידוד המינימלי של הקוד הוא הנחשב חיובי. קביעה זו ידועה בשם 'סיבוכיות קולמגורוב'.

פרדוקס היתירות במערכות מורכבות

פרדוקס היתירות במערכת מורכבת ניתן, אם כך, להגדרה כך: בכל הנוגע ליתירות, מערכת מורכבת אינה יכולה להיות גם אפקטיבית בטווח הארוך וגם יעילה, בעת ובעונה אחת. על כן, עליה לסנכרן כל העת בין שני המתחים המנוגדים הללו!

• ככל שנעלה את היתירות, עד לרמה מסוימת, נבטיח אפקטיביות: חוסן ושרידות בטווח הארוך.
• אבל, נפגע ביעילות.

[לאוסף המאמרים על 'יתירות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'יתירות'.
• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• הרחבה על פרדוקס היתירות במערכות מורכבות.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'סנכרון'.
• הרחבה על 'תורת המערכות המורכבות'.
• הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• מאמרו של האלוף גרשון הכהן: 'האדריכל כמייצר מקום ומספר סיפור'.
• מאמר רלוונטי של האלוף גרשון הכהן: 'איזו הכשרה צריכים פקידי ממשל בכירים לקבל?'.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• הרחבת המושג 'אפקטיביות';
• הרחבת המושג 'יעילות';
• הרחבת המושג 'מערכת מורכבת';
• הרחבת המושג: 'סדר';
• הרחבת המושג: 'כאוס',
• הרחבה בסוגיית ה'התאוששות מהפתעה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סנכרון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• גרשון הכהן (2000), איזו הכשרה צריכים פקידי ממשל בכירים לקבל?, ייצור ידע, 16/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• גרשון הכהן (2015), האדריכל כמייצר מקום ומספר סיפור, ייצור ידע, 4/9/15.
• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014),יעילות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), התאוששות, ייצור ידע, 25/6/14.
• שיזף רפאלי (2016), חשבתם שהנמלים חרוצות?, כלכליסט, 8/4/16.
• אל"ם ש' (2014), מרכיבי חוסן ארגוני כמפתח לרציפות תפקודית בצה"ל, עשתונות, גלילות: מרכז המחקר של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל.
• ויקיפדיה (2011), הערך: 'יתירות'. המקור
• טאלב ניקולס נסים (2014), אנטי שביר, איך לשרוד ולנצח בעולם של ברבורים שחורים, אור יהודה: דביר.
• קים איריס, נתנזון נטע (טרם פורסם), אסטרטגיית פרשנות אפשרית להגחה בלתי נמנעת של סדר.