[לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן]
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
* * *
ב- 3 בספטמבר 2020 פרסמה גילי מרין בעיתון 'הארץ' מאמר תחת השם: "הרחוב העירוני נמצא בימיו האחרונים. איך יראה הרחוב החדש?". המאמר גורס כי "מרקם המסחר השכונתי משתנה לחלוטין בימים אלה, אך ייתכן שהתפנית הזאת לא מבשרת רעות...".
המאמר הזה הוא, לטעמי, טקסט חשוב על עיר ודינמיקת ההתהוות; ומהווה נקודת אחיזה ממשית להתבוננות בפוטנציאל ההתהוות - זה שמעל לכושר התכנון והשליטה של מתכנני על מוכשרים בפרויקט.
עיר היא גילום של תופעת המורכבות. מערש לידתה, תופעת העיר מתוארת כהתפרצות תרבותית, שחוללה משהו שלא היה קיים קודם. ההיווצרות הזו - הנוצרת בידי אדם, כאילו יש מאין - מתוארת באנגלית בכינוי: emerging phenomena. מדובר בישות תרבותית חדשה, שלא נולדה באופן ליניארי מתוך התשתית היישובית שקדמה לה.
[להרחבת המושג 'התהוות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'ליניאריות', לחצו כאן]
[למאמר המלא ב'הארץ', לחצו כאן]
כאן טמונה תכונה עיקרית המבחינה בין מערכות מורכבות למערכות פשוטות. מערכות מורכבות אינן מאפשרות לאדם - יהיה מומחה ככל שיהיה - להשיג בהן שליטה הנובעת מאחיזה בקשר סיבתי חוזר ונשנה.
אדריכלים מתכנני ערים, שונים בכך באופן קטגורי ממהנדסי גשרים. בעוד בניית גשר מצייתת לחוקי טבע, מה שמקנה למתכננים יכולת שליטה בתוצאה המתוכננת בזיקה הישירה בין תכנית בשולחן השרטוט לבין הביצוע בשטח, בתכנון עיר, מעצם מהותה של עיר כתופעה מתהווה, אין למתכננים יכולת שליטה בהתהוות התוצאה. זה מה שמסביר מדוע בניית גשר היא פרויקט המאופיין בתהליך נשלט עם התחלה וסיום, ובניית עיר לעומת זאת היא תהליך מתהווה לאין קץ. העיר כתופעה תרבותית מורכבת, נתונה בשל כך ל דינמיקה מתמדת של השתנות בלתי נתונה לחיזוי נשלט. ב דינמיקת חיי העיר, רבעים יוקרתיים הופכים לפתע לשכונות עוני; ולהיפך.
זה לא אומר שלמוסדות התכנון ולגורמים האחראים לעיר אין אחריות למגמות המתהוות. בוודאי שיש בידי הגורמים האחראיים כלים לפעולה. אולם מדובר בכלים תכנוניים המחויבים למודעות ולהבנת מורכבות העיר. פרנסי העיר בעצת אדריכלים יכולים להעצים מגמות רצויות ולחסום מגמות פחות רצויות; אולם הפעולה הזו בהיותה נתונה בהוויית המערכת המורכבת, אינה נתונה לשליטה הנדסית.
אפשר לדוגמה לפתח את חידוש כוח המשיכה העסקי והתרבותי של מרכז עיר על ידי הפיכתו למדרחוב, על ידי עידוד כלכלי דוגמת הלוואות נוחות ומסים מופחתים, אבל התוצאה המבוקשת אינה מובטחת. היא תלויה בהתהוות הבלתי צפויה הנובעת ממגמות התנהלות אזרחי העיר, והיא אינה ניתנת לשליטה הנדסית.
[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן]
המתודה הניהולית הנדרשת לתופעה מורכבת שכזו דומה להגיון הנדרש מניהול מלחמה בתלות ברצף של מערכות. כלומר, עם פתיחתה של מערכה, המערכת בכללותה משתנה עד כדי אי יכולת לצפות ולשלוט מראש בהגעה אל התוצאה האסטרטגית, מה שמחייב בשלב מסוים להכיר בסיום מערכה; ולתכנן בהתאם לנסיבות שהתהוו מערכה נוספת.
במה שקשור לתכנון העיר, מדובר במאמץ מתמיד לאין קץ, קשוב ל דינמיקה המתהווה ולכורח ההסתגלות לתנאים חדשים שהתהוו. בהיבט זה, עיר כתופעה היא גילום מובהק לתורת המערכות המורכבות.
[להרחבה על 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
