[בתמונה: טיל טאו שנורה מג'יפ. התמונה היא נחלת הכלל]
[לאוסף המאמרים על הטילים הטקטיים - טילי הנ"ט - לחצו כאן]
אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים
* * *
אנחנו מרבים לכתוב כאן על הטילים הבליסטיים וטילי השיוט. אותם טילים כבדים, ארוכי טווח ומדויקים, שהם אימת העורף האזרחי והמתקנים החיוניים. זה אכן האיום הגדול ביותר על מדינת ישראל. זה גם של האיום הגדול על שלום העולם, איום של מדינות תומכות טרור כצפון קוריאה ואיראן; ושל ארגונים גרורות, כחיזבאללה וכחמאס.
אבל, במקביל מתגבר גם האיום הטקטי של ארגוני הטרור אך גם של הצבאות הסדירים של מדינות תוקפניות על הצבאות וכוחות המגן. לצורך כך, יש להם גם טילים המכונים 'טקטיים' (לשעבר נ"ט) והם מסוכנים...
צבא שינסה להפסיק את אש הרקטות והטילים שמשוגרים לעורף האזרחי יאלץ לכבוש את האזורים הסמוכים לגבול, כאן הוא יתקל באלפי טילים טקטיים שישוגרו כנגד הכוחות ע"י ארגוני הטרור טילים שיפגעו בכוחות; וסביר שיגרמו לאבדות כבדות.
האיום הוא גם באמצעות ירי של טילים על האזרחים באזורים הסמוכים לקווי הגבול ולאחרונה גם על מי שמתגוררים ועובדים באזורים מרוחקים יותר וכמובן על מפקדות ומתקנים חיוניים (ראו התמונה למטה):
[בתמונה: רכבו של משה פדר הי"ד שנפגע מירי של טיל קורנט ע"י חמאס, במאי 2019. מקור התמונה: משטרת ישראל]
הטילים הטקטיים כונו בעבר 'טילי נ"ט', מאחר והם שוגרו, בעיקר, נגד טנקים וכלי רכב משוריינים; שאת שריונם היו חודרים באמצעות ראש נפץ של מטען חלול. הטילים הטקטיים - שאותם פגשנו בהיקף גדול במלחמת יום הכיפורים - הם אלו שגרמו לצה"ל בחזית המצרית למאות אבדות ולאלפי נפגעים אחרים; ולמעשה, הם שסיכלו בשעתו את היכולת של צה"ל לעקור את הכוחות המצריים מהשטחים שתפסו לאורך התעלה.
ובכן, הטילים הטקטיים שופרו מאוד במהלך השנים ומצויים כעת במהלך של שיפור דרמטי נוסף:
1, הטווח שלהם גדל עד כדי כך, שלחלקם של הטילים הנוכחיים טווח מוגדל של עד ל- 30 ק"מ. כעת הרוסים מפתחים טילים טקטיים, שטווחם יהיה גם 100 ק"מ.
2, עוצמת ראש הנפץ של הטילים החדישים גדלה עד למצב שבו הטילים יכולים לחדור ולהשמיד, ממרחק עצום, באמצעות ראש הנפץ הכפול שלהם המכונה טנדם, כל מטרה ממונעת.
3, נוספה לטילים, היכולת לפגוע בשטח באנשים בודדים או בקבוצות; וגם יכולת - כשיש דרישה כזו - לחדור למבנים ולפגוע במי שמסתתרים שם. זאת, באמצעות ראשי קרב כפולים מתוחכמים.
4, השיפור המסוכן מכולם: לטילים החדשים יכולת ביות על המטרה, מהסוג של שגר ושכח / שגר ועדכן. לאמור: ברגע שהמפעיל נעל את המטרה, משמע אישר לראש הביות של הטיל את המטרה, הטיל שישוגר יפגע במטרה, גם אם זו תנסה להתחמק; וכך המפעילים יהיו חופשיים להמשיך ולפגוע במטרות אחרות.
.
בנוסף, מאחר והטיל משדר למפעיל את תמונת האזור, ניתן במהלך הדרך לשנות את מסלולו; ולפגוע במטרה מזדמנת עדיפה; או חשובה יותר. מצב זה מכונה שגר ועדכן.
בשונה מהטילים הכבדים לטילים הטקטיים יתרונות שמקשים מאוד על איתורם:
הם קטנים, מתמרנים וטסים בגובה נמוך מאוד; וכמובן, שקל לשגרם מכל מקום, לרבות ממסוקים, ממטוסים ללא טייס ומספינות.
מעשית כמעט ולא ניתן ליירט ממרחק טיל טקטי כזה, באמצעות טיל או תותח מהיר יירי.
האפשרות הסבירה היחידה ליירוט היא באמצעות לייזר רב עוצמה שמהירות התגובה שלו אדירה.
בקרבת המטרה, המהירות של הטילים החדישים, המפותחים כעת, תהיה כ- 1000 מטר לשנייה ויותר; וכך, היכולת ליירט אותם או האפשרות להתחמק מהם תהיה זניחה.
מה כן יכול לטפל בבעיה?
מערכות יירוט אקטיביות שמגינות על כלי רכב בודד, מערכות כגון 'מעיל רוח' של חברת רפאל ו'חץ דורבן' של חברת אלביט. אבל גם כאן, לא ניתן יהיה להגן על כולם באמצעות מערכות מיגון אישי יקרות. חייבים הגנה אזורית.
שוב, צריך מערכות אקטיביות מבוססות לייזר, שיאפשרו הגנה אזורית בדיוק כפי שנוכחנו לאחרונה בנושא הבלונים. אין ולא יהיה פתרון ליירוט, זולת תותח הלייזר.
כן, ולכן צריך לכבוש את השטח, ולהשמיד את מפעילי הטילים.
את רצועת עסה אפשר לכבוש בפחות מ24 שעות.
תפציץ את עזה, חאח יונס ורפיח מהאויר, עד כדי השמדה, תכניס כוח שריון וחי"ר על נגמ"שים בתפר, ולכחר מכן תשתלט על השטח.
זה נעשה בששת הימים כנגד כוחות יותר חזקים, ויכול להעדות שנית.
זאת שאלה של מנהיגות צבאית, יכולות צבאיות, והנהבה מדינית.