[בתמונה: קריירה במאה ה- 21. היוצר - אור ברוך]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
מעטים הספרים שהם ספרי לימוד מחד גיסא וגם ספרי קריאה מעניינים ושימושיים מאידך גיסא. בימים אלה ראה אור אחד כזה: "קריירה במאה ה- 21 לד"ר אשרית כספי ברוך, שראה אור בהוצאת רסלינג (ראו תמונת כריכה בתחתית המאמר).
ד"ר כספי-ברוך היא פסיכולוגית תעסוקתית, בעלת ניסיון רב בפסיכולוגיה תעסוקתית בתחום של מיון עובדים בארגונים; חברת סגל ומרצה מצטיינת במכללה האקדמית אחוה ובאוניברסיטת בו גוריון בנגב, בתחומים של ניהול משאבי אנוש, התנהגות ארגונית, פסיכולוגיה ארגונית וסמינרים בנושא קריירה ומגדר.
היא הקדישה את הספר הזה לאחד התחומים הדינמיים וה'חמים' בתחום משאבי האנוש: השינויים הדרמטיים שעבר שוק העבודה לאורך השנים, ועמו - מסלול הקריירה של העובדים.
וגילוי נאות: יש לי הכבוד ללמד לצידה במכללת 'אחוה'; וגם לארח מאמרים שכתבה באתר הזה, 'ייצור ידע'.
יש לציין, שהשימוש האקדמי במושג "קריירה" שונה מהשימוש היומיומי שלו. כאשר אנשים אומרים ביום יום יש לו או לה קריירה הם מתכוונים לכך כי מדובר באדם מאוד מצליח עם קריירה תובענית וכי הוא בעל סטטוס גבוה. אולם המושג "קריירה" במובנו האקדמי אינו מתייחס דווקא לקריירה תובענית או בעלת סטטוס גבוה, אלא מתייחס לרצף מסוים לאורך החיים הכולל סוגים שונים של עיסוקים וסוגים שונים של תפקידים.
כדרכי, לא אעסוק בספר כולו אלא אביא קטע ממנו, העוסק במגמות עתידיות בעולם העבודה:
"... היה היה תינוק שנולד לסטודנטית צעירה. למרות שהא מאוד אהבה אותו, היא מסרה אותו לאימוץ. המשפחה הראשונה שהייתה אמורה לאמץ אותו לא רצתה אותו כי הם רצו בת. המשפחה שבסופו של דבר אמצה אותו, הייתה משפחה לא עשירה, אבל הם השקיעו בו את מיטב כספם ושלחו אותו ללמוד באוניברסיטה. אולם אותו תינוק גדל להיות איש דעתן שלא כל כך אהב שיאמרו לו מה ללמוד, ואיך ללמוד והוא נשר מהלימודים. נשמע נורא, להתחיל את חייך כתינוק דחוי, ובהמשך לנשור מהלימודים, איזה לא יוצלח. ללא יוצלח הזה קראו סטיב גובס, המייסד של חברת המחשבים והטלפונים החכמים, אפל:
.
לעומת הסיפור הקשה של סטיב ג'ובס, מסופר על בחור יהודי, שאביו היה רופא שינים ואמו פסיכיאטרית, שהיה די חנון, למד כמו כולם, ונרשם לאוניברסיטה יוקרתית מאוד. בתקופת לימודיו יצר תוכנה שתאפשר לסטודנטים לצפות ברשימת קורסים שחבריהם לספסל הלימודים לוקחים ולדרג אותם, לימים התוכנה הזו נודעה בשם פייסבוק שהינה הרשת החברתית המובילה בעולם. אותו בחור, מרק צוקנברג הגע לשיא הקריירה שלו בשנות העשרים המוקדמות של חייו.
העתיד של הקריירות לא יהיה תחום בהשכלה, גיל, זמן או מקום. כבר היום רואים ניצנים של תהליך זה, אנשים מנהלים קריירה מצליחה מאוד מבלי שתהיה להם השכלה פורמלית, כפי שהמקרה של סטיב גובס מראה. אחרים מגיעים לשיא הקריירה בגיל צעיר, כפי שהמקרה של מרק צוקנברג מראה. אנשים עובדים היום מכל מקום בעולם או מכל מקום (ארגון, בית, בית קפה...) ובכל זמן.
.
עולם העבודה עובר שינויים רבים, ונכונו לו עד שינויים משמעותיים. שינויים אלו סווגו כ"מקום העבודה הפוסט תעשייתי" וכתוצאה מכך, ההתייחסות לקריירה היא כאל "קריירה מודרנית". עולם העבודה כיום מאופיין ב מורכבות רבה יותר. בנוסף, העובד המודרני נדרש לחשוב בעצמו, לתכנן, להיות חדשני ויצירתי. נראה כי מגמה זו של מורכבות בתפקיד תמשיך גם בעתיד וככל שנתקדם הגדרות התפקיד תהיינה פחות מובנית ויותר "נזילות". מעבר לכך, יש הטוענים שגם התפקידים המוכרים לנו כיום, לא יתקיימו בעתיד; כלומר, "מקצועות העבר" יוחלפו במקצועות העתיד".
[להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'יצירתיות', לחצו כאן]
מספר גורמים ומגמות תורמים לאופי העבודה העתידי
אחת המגמות היא השפעת הטכנולוגיה, במיוחד זו המבוססת על מחשבים ותקשורת. מעריכים כי 57% מהמקצועות צפויים לעבור הליכי טכנולוגיה ואוטומטיזציה עד כדי היעלמותם. הטכנולוגיה למעשה יצרה מהפיכה באופן בו אנו עובדים. כך למשל בימינו, עובד יכול בלחיצת כפתור לקבל הזמנה מלקוח, להעבירה למחסן ולשלוח אותה ללקוח. לכניסתה של הטכנולוגיה השפעה על אופי הקריירה העתידי משום שמשמעותה היא שעובדים כיום יכולים לעבוד בכל מקום ולא בהכרח להיות מוגבלים לארגון עצמו. וכך כיום יותר ויותר אנשים עובדים גם מהבית. אם מגמה זו תימשך, יתכן שבעתיד נמצא אנשים "עושים קריירות" מהסלון או מהמטבח בבית. במובן זה, אנשים יחזרו לתקופות קדומות (כמו למשל העידן החקלאי) שבו הבית היה יחידת הייצור הכלכלית, אם כי באופן שונה.
מגמה זו נהוג לכנות בשם דרכי עבודה חדשות. לדרכי עבודה חדשות שלושה מרכיבים: זמן, מקום וטכנולוגיה חדישה. ראשית זמנים timing. זמני העבודה הפכו ליותר גמישים, לעובדים יש יותר חופש להחליט מתי לעבוד. המשמעות היא שזמני העבודה המסורתיים של 8:00-17:00 או 9:00-17:00 כפי ששם השיר working nine to five של הזמרת דולי פרטון מציין, לא בהכרח תקפים. שנית מקום place העבודה גמיש. כיום ניתן לעבוד מכל מקום, מהמשרד, מהבית, מהרכבת בדרך לעבודה והביתה וכדומה. גם בתוך הארגון, לעובדים כבר אין בהכרח חלל עבודה קבוע. שלישית הסדרי עבודה חדשים באים לידי ביטוי בשימוש בטכנולוגיה חדישה כגון טלפונים חכמים, שיחות ועידה בווידאו, אימייל, וכדומה. לכן, עובדים כיום יכולים לתקשר עם עמיתיהם, מנהליהם ולקוחותיהם במגוון מדיות.
.
ל"חזרה הביתה" בתחום הקריירה תהיינה השלכות על התחום הביתי. אם יותר ויותר אנשים יעבדו מהבית פירוש הדבר שהזליגה של העבודה הביתה תהיה גבוהה מאוד. מצב כזה עשוי להביא עמו יתרונות לצד אתגרים לא פשוטים. מצד אחד, העבודה מהבית תקנה גמישות רבה יותר ומרווח פעולה לאנשים, הם יחסכו זמן יקר של נסיעות, יוכלו לעבוד בזמנים גמישים יותר וכך לשלב בצורה טובה יותר את חיי המשפחה.
בנוסף נמצא כי העלייה ב גמישות בעבודה מעלה את התפוקות, את מהירות הטיפול והתגובה, קבלת החלטות מהירה בהקשר של עבודה. מנגד, הזליגה של העבודה לבית עשויה לטשטש את הגבולות, להפריע לעבוד להתנתק מעבודתו ולהעלות את רמות השחיקה שלו או שלה...
מאמרים של ד"ר אושרית כספי ברור, שראו אור באתר 'ייצור ידע':
- אשרית כספי ברוך: לחיי האהבה – הבסיס ההישרדותי של ההתאהבות;
- אשרית כספי ברוך: “אני עצמי ואנוכי”- נרקיסיזם: ברכה או קללה?
- אשרית כספי ברוך: “תאמין לי אני לא משקר” – האמת לגבי שקרים;
- אושרית כספי ברוך: יצירתיות ארגונית בירוק;
- אושרית כספי-ברוך: סוגים של מבנים ארגוניים.
