[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Lars Plougmann לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים על טיפול משפחתי, לחצו כאן]

שאול שלו הוא פסיכותרפיסט ממוקד טראומה‏ ויועץ משפחתי, המטפל ב'לצמוח אחרת'

פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף.

*  *  *

הילד אינו רוצה לאכול ואוכל רק ממתקים. האם להאכיל אותו למרות שהוא יודע לאכול בעצמו? האם לשחד, להבטיח, לשכנע? האם לכעוס עליו?

כשאנחנו שמים דגש על אוכל, כל כך חשוב לנו שהוא יאכל; ואנחנו מוחאים כפיים; הילד הקטן תופס, משחר ילדותו, שהערך שלו בבית תלוי באכילה. משמע, הוא מפתח באוכל תחושת ערך בהתאם למה שהוא מפרש כ'מקום הבטוח' שלו.

מהו אותו 'מקום בטוח'? כל ילד מחפש את המקום הבטוח שלו, שבו הוא מרגיש שייך בצורה בטוחה. המקום הבטוח של ילד זו הידיעה שכל חיוך, כל התנהגות וכל אמירה שלו יגרמו לחת ולהנאה אצל הוריו; ואם אין הוא יכול להשיג זאת, הוא יפעל לגרום לכך שכל פעולה שלו תגרום לפחות להתייחסות מצד הוריו ולדאגה לו.

הוא מזהה שהדאגה של ההורים ביחס לאכילה מעניקה לו תחושת שייכות. אבל בכך, לא עזרנו לילד להבין, שהאכילה היא בשבילו. על כן, נדרש מאיתנו, במצבים כאלה, זה להעביר לילד את האחריות בצורה ידידותית. להסביר לו שאם הוא רוצה לאכול זה בסדר. אנחנו נאהב אותך בין אם תאכל ובין אם לאו. כך, הילד לאט לאט יסיק את המסקנות, שמקומו לא חייב להיות בטוח על ידי זה שהוא מרצה את ההורים; ומפתח את הערך שלו באמצעות האוכל.

להלן הסרטון:

.