[בתמונה: מפגיני בלפור... התמונה היא צילום מסך]

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא 'אנטי שבירות', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף. 

*  *  *

היום נעשה משהו שהוא כמעט בלתי אפשרי בתרבות הפוליטית הישראלית: ננסה לקחת אירוע פוליטי ולנתח אותו מבחינה אסטרטגית.

כוונתי כמובן למערכת ההפגנות - לאורך השנים האחרונות – שמתבצעת על ידי גורמים שונים; שמאוחדים במטרה ברורה ומוצהרת: להוציא את בנימין נתניהו ממשרד ראש הממשלה.

למה זו משימה כמעט בלתי אפשרית? כיוון שהתרבות הפוליטית בישראל מקשה מאוד לעסוק באספקטים שונים של אירוע פוליטי; בלי להידרדר לווכחנות מייגעת; שבה, איש אינו משכנע, ואיש אינו משתכנע.

ובכל זאת ננסה ללמוד קצת אסטרטגיה על חשבון הפוליטיקה; ונקודת המוצא שלנו היא זאת: מערכת ההפגנות של השנים האחרונות היא אחד המפעלים החברתיים המרשימים והעקשניים שראינו; ויחד עם זאת, דומה שמבחינת השגת המטרה, היא לא ממש סיפור הצלחה, בלשון המעטה; ודומה שככל שמאמצי המפגינים גוברים; נתניהו רק מתחזק.

[להרחבת המושג: 'תרבות פוליטית', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן]

בואו ננסה להבין למה...

זה הרגע, כרגיל, לקצת תיאוריה; ויש שלושה מושגים באסטרטגיה שנעשה בהם שימוש בשיחה שלנו היום. נטפל בהם, אחד לאחד:

המושג הראשון הוא הוא  קיפאון - סטגנציה (Stagnation):

זהו מצב המתרחש במערכות מורכבות מזדקנות, שהאנטרופיה אוכלת בהן בכל פה. במצב הזה, נעצר תהליך התפתחותה של מערכת מורכבת; היא מאבדת קשר עם  מטרותיה הארגוניות, וקורסת לתוך עצמה.

אם אני חפץ להקריס מערכת יריבה; עלי, ראשית חכמה לאבחן את מצבה הארגוני. אם היא מזדקנת ועוברת תהליכי סטגנציה מתקדמים; אין טעות גדולה יותר מלאתגר אותה מבחוץ. הדבר החכם ביותר לעשות הוא לא לעשות. לתת לה להתפרק מבפנים, כי כל התערבות חיצונית תעצור את תהליך ההתפרקות הפנימי הזה; ותסייע לה לחדש את ימיה... אם ממשיכים לעשות, גורמי המערכת מפסיקים לריב ביניהם. הם מתאחדים נגד האויב החיצוני; והמערכת מרוויחה זריקה אפקטיבית של אנטי אייג'ינג, שמאריכה את חייה ואף מחדשת אותם...

[להרחבת המושג: קיפאון - סטגנציה, לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן]

דוגמה מתחום אחר הוא המאבק על גיוס החרדים לצה"ל, שמשיג את ההיפך הגמור: החברה החרדית עוברת תהליכי שינוי דרמטיים; ומי שמאריך את חיי מוקדי העוצמה הנוכחיים הוא דווקא מי שמבקש לשנותה. דווקא הוא מאתגר את המערכת מבחוץ; ועוצר את תהליכי ההתפרקות הפנימיים.

נחזור לממשל נתניהו, שהקרסתו היא מטרת המפגינים: מערכת מורכבת שמצויה בקדנציה שלישית היא מערכת מפורקת במידה רבה; שהתהליכים הפנימיים בה עושים את העבודה בצורה אפקטיבית הרבה יותר מכל גורם חיצוני;

ההפגנות החוזרות ונשנות עוצרות את התהליכים הללו של השתנות הליכוד וצמיחת התחליפים; הן מאריכות את חיי הממשל הנוכחי, גורמות לו להתאחד ומונעות את קריסתו הצפויה מבפנים.

המושג שני הוא "אנטי שבירות": מה שלא הורג מחסן!

כשם שעצמות מתחזקות כאשר לוחצים עליהן, וכפי ששמועות מתפשטות דווקא כאשר מנסים לדכא אותן; אם הלחץ שהפעלת על גורם מסוים לא הכריע אותו; הוא יפתח לאורך זמן עמידות אליו; ולא רק שיפסיק לגרום לו נזק, אלא שאף ירוויח ממנו

כמו ההידרה המיתולוגית; שככל שתכרות את ראשיה, היא רק תתחזק ותצמיח עוד ועוד ראשים נוספים (ראו התמונה למטה).

לא היה מנהיג בישראל שחווה התקפות, לאורך זמן, כמו בנימין נתניהו. אחרי שלא קרס מהן – הוא ומשפחתו – בפרשת הקבלן עמדי בסוף הקדנציה הראשונה שלו, ב- 1999, לא רק שהוא פיתח חסינות; אלא שהוא עושה שימוש אפקטיבי בהתקפות עליו ועל משפחתו להתחזק ולגבש את תומכיו מסביבו; – וככל שיהיו ההתקפות ארסיות יותר, כן ייטב לו.

[לאוסף המאמרים בנושא 'אנטי שבירות', לחצו כאן]

[בתמונה: כמו ההידרה המיתולוגית; שככל שתכרות את ראשיה, היא רק תתחזק ותצמיח עוד ועוד ראשים נוספים. התמונה היא נחלת הכלל]

המושג השלישי הוא נקודת השיא של ההצלחה (The peak of success) או נקודת המיצוי (Culminating point):

זו הנקודה שבה מתמצה יכולתנו להצליח. מהנקודה הזו נצטרך להשקיע הרבה יותר כדי להשיג פחות ופחות.

אסטרטג חכם צריך לזהות את המעבר הזה של נקודת המיצוי; להבין שהמטרה כבר לא תושג בדרך זו, להפסיק לבזבז משאבים עד כלות; לעצור ולחכות לשעת כושר.

בחזרה למטרה של הקרסת נתניהו, נקודת השיא של ההפגנות הייתה מעצרו של תת אלוף אמיר השכל וחבריו: זה היה מעשה חלמאות משטרתי, שיצרה אמפתיה למפגינים גם מהצד הימני של המפה; והעלתה באופן דרמטי את נפחן.

אולם, מיד לאחר מכן, חלה ירידה תלולה באפקטיביות של ההפגנות; ורוב עם ישראל משך בכתפיו ועבר לסדר היום. באותו רגע היה כבר ברור ששעת הכושר – אם בכלל הייתה כזו - חלפה עברה לה.

בנוסף לשלושת המשגים הללו, טעות אסטרטגית חמורה נוספת הייתה לטעמי, חוסר ההבנה שאי אפשר לתקוף את מערכת אכיפת החוק ולהגן עליה בעת ובעונה אחת. ההפגנות מידי שבת ליד ביתו של היועץ המשפטי, לאורך זמן החלישו מאוד את מעמדו; וכך גם הביקורת הקשה על המשטרה.

שתי הפעולות הללו חיזקו מאוד את טענות נתניהו, שמערכת האכיפה חולה; והחלישו מאוד כל טיעון, להלכה, על חשיבות שלטון החוק.

[להרחבת המושג: 'נקודת השיא של ההצלחה', לחצו כאן]

לסיכום

הניתוח האסטרטגי שלנו, נראה שהמאמץ האדיר שמתבצע לעינינו - אם באמת יש לו מטרות להשגה, למעט שחרור קיטור - לא רק שאינו משיג את מטרתו, אלא עובד, מפורש, לטובת המערכת היריבה.

אסטרטג חכם היה משתמש בסוגיית הקורונה וההדבקה הקבוצתית כסולם אפקטיבי לעצור עצירה מכובדת; להפסיק תהליכים שפוגעים במטרה; ולתת לתהליכי הפירוק הפנימיים במפלגתו של נתניהו להתארגן מחדש, ולמצות את עצמם; ואולי כשתגיע העת, לחכות לשעת כושר שתבוא ולחדש את ההפגנות.

המוזר הוא, שבתוך הקבוצה המפגינה ישנם אנשים שמבינים אסטרטגיה מהי; יש להם אמצעים; ויש לידם מומחים; ובכל זאת, הם מייצרים - במאמץ ראוי להערכה ולכבוד - טעויות של מתלמדים.

למה? חזרנו לתרבות הפוליטית בישראל. תרבות של אוהדי כדור רגל; ובכדורגל כמו בכדורגל, לא שואלים למה: רק משחררים קיטור בשביל הכיף; ודופקים את הראש בקיר למען הקבוצה...

לשיחה המוקלטת:

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא 'אנטי שבירות', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), תרבות פוליטית: התרבות הארגונית של חברות, ייצור ידע, 22/12/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון - סטגנציה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), נקודת השיא של ההצלחה, ייצור ידע, 5/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על 'אנטי שבירות' באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/7/19.