[בתמונה: תופעת "כתובות הכביש" – סטריט מיורל - street mural היא אחת התופעות הסוציולוגיות המרתקות – אם תרצו גם האמנותיות ובטח – הפוליטיות בהפגנות בארצות הברית. התמונה היא צילום מסך]
[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מאבק השחורים בארצות הברית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משטרה ופוליטיקאים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף.
* * *
תופעת "כתובות הכביש" – street mural היא אחת התופעות הסוציולוגיות המרתקות – אם תרצו גם האמנותיות ובטח – הפוליטיות בהפגנות בארצות הברית (ראו תמונה בראש המאמר).
אם אינני טועה, הרעיון נולד לראשונה בוושינגטון די.סי., כאשר ראש העירייה הדמוקרטית השחורה, מיוריאל באוזר, הורתה ב- 5 ביוני 2020, לצבוע על הכביש המוביל לבית הלבן את הסיסמא: "חייהם של שחורים נחשבים" ("Black Lives Matter"), שהפכה לססמת המחאה.
תוך 24 שעות המשיכו המפגינים את הכתובת, ורשמו: "הקטינו את מימון המשטרה" ("defund the Police") (ראו התמונה למטה). מאז, הפכו כתובות הכביש לחלק בלתי נפרד מהמחאה. עם הזמן הפכו הכתובות הללו ליצירתיות יותר, בדומה לתופעת ציורי הקיר – הגרפיטי (ראו תמונה בראש המאמר).
[התמונה היא צילום מסך]
בערים הנשלטות על ידי הרפובליקנים אין בעיה. הסדר ברחובות הערים נשמר; והכתובות הללו מוסרות, בדרך כלל; אבל בערי הדמוקרטים הכתובות הללו מתרבות והולכות – בעידוד ראשי הערים - כחלק מהניסיון לייצר תנופה למסע הבחירות של ג'ו ביידן. זה הרגיז, מטבע הדברים, את הרפובליקנים; שחיפשו דרך לבלום את המומנטום הזה.
והנה, סוף סוף ראינו במאבק הזה לא רק "ראש בראש" ו"ראש בקיר", אלא גם קצת עורמה ותחבולה...
בעיר פיניקס-אריזונה הגישו הפרוגרסיבים בקשה לצביעת כתובת נוספת של BLM - "חייהם של שחורים נחשבים" ("Black Lives Matter"); והעיריה - הנשלטת על ידי ראשת העיריה הדמוקרטית, קייט גאייגו (Kate Gallego; ראו תמונה משמאל) - ראתה זאת בתחילה, בעין יפה, ועמדה לאשר, כרגיל.
אבל אז דרשו גם הרפובליקנים להציב כתובת משלהם מול מטה משטרה, תחת הכותרת: "איש אינו נמצא מעל החוק" - “No One is Above the Law”. כך נקלעה עיריית פיניקס למלכוד; שהרי מתן אישור לקבוצה אחת בלבד מהווה אפליה שלא ניתן להגן עליה בבית המשפט. על כן, הורו היועצים המשפטיים לדחות את כל הבקשות (ראו הכתבה למטה):
[לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן]
הנה, דומה שהמתנגדים להפגנות מצאו את הג'וקר שמאפשר להם לבלום את התופעה; והמומנטום התהפך הנה, למשל, "שידור חוזר" של אותו תרגיל בגרינווד שבחבל טולסה, אוקלהומה:
עתה ינסו הרפובליקנים לדחוק בעיריות למחוק את הכתובות הללו עד הבחירות בתחילת נובמבר 2020; גורם נוסף שיחזק את המסר של השבת החוק והסדר שעליו רץ דונלד טראמפ, בבחירות הללו.
ראשי הערים הדמוקרטיים, מצידם, יצהירו שהכתובות יימחקו; אבל ינסו למשוך זמן ולגרור רגלים, ככל שיוכלו.
משעמם לא יהיה...
לשיחה המוקלטת:
[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מאבק השחורים בארצות הברית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משטרה ופוליטיקאים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2019), הכל על משטרה בדמוקרטיה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 6/5/19.
- פנחס יחזקאלי (2016), עורמה ותחבולה - למה וויתרנו עליהם?, ייצור ידע, 11/2/16.