[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]
[לקובץ המאמרים על תרבות ארגונית ו'תרבות של שקר' בצה"ל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על קידום עובדים, לחצו כאן]
האלוף במילואים יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן מעל עשור שנים כנציב קבילות חיילים. בשנת 2018 יצא בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, ונאבק באומץ, בהתנגדות צה"ל לביקורת זו.
* * *
להלן מכתבו של רס״ן מילואים הפיקוד העורף, ששמו שמור עימדי:
"... האלוף בריק שלום,
אני רב סרן במילואים, המשרת בתפקיד בכיר בגדוד חילוץ והצלה בבפיקוד העורף. השתחררתי לפני קצת פחות משנה אחרי שירות של 9 שנים בפיקוד העורף.
ראשית, יישר כוח גדול על עבודת הקודש שאתה עושה; ועל כך שאתה משמש פה להרבה קצינים ונגדים. השיחה שעשית לנו לפני 6 שנים בקורס מ״פים נשארה איתי לאורך שנים. ברשותך, ארצה לשתף אותך במה שאני ראיתי:
הסיבה המרכזית שהשתחררתי הינה התרבות הארגונית הלוקה בחסר, שאתה מציין מעת לעת בהרצאות; והטקסטים שאתה כותב. אני חושב, שהדבר שהכי מפריע לי עד היום בשחרור שלי הוא, שבחרתי בזמן חופשת שחרור שלי לשבת שעות רבות ולכתוב את התובנות שלי על פיקוד העורף; ומה ניתן לשפר בו; ועד לרגע זה, אחרי שנה, אף אחד לא טרח לשאול אותי על מילה ממה שכתבתי...
כמובן שכיתבתי את אלוף הפיקוד וכל המפקדים הבכירים בפיקוד. המפקד שלי הגדיל לעשות ואמר, שאני ״יורק לבאר ממנה שתיתי ואני עלול לפגוע לו בקידום״.
אני באמת אוהב את צה״ל ופיקוד העורף ומאמין שיש, בצה״ל בכלל ובפיקוד העורף בפרט, אנשים טובים; אבל הפחד מביקורת ומדיניות ההשתקה יעלו לנו ביוקר. אני לא מדבר על שחרור של קצין צעיר, אלא על תופעה הרבה יותר עמוקה.
ראיתי זאת גם בגיוס המילואים בזמן הקורונה וההתנהלות שלהם. הגדוד שלי גויס באופן מלא לחודש, על מנת לסייע למשרד הבריאות; ואני חושש שזה רק הקדמה למה שיקרה במלחמה משמעותית.
תודה על השירות שעשית ואתה עושה למען הצבא והמדינה.
רס״ן ...".
[לקובץ המאמרים על תרבות ארגונית ו'תרבות של שקר' בצה"ל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על קידום עובדים, לחצו כאן]
פחד,נורא ואיום.