[בתמונה: מה עושים כשהילד לא רוצה ללכת לגן? התמונה נוצרה, הועלתה לויקיפדיה ואושרה לשימוש על ידי תמר הירדני]

[לאוסף המאמרים על טיפול משפחתי, לחצו כאן]

שאול שלו הוא פסיכותרפיסט ממוקד טראומה‏ ויועץ משפחתי, המטפל ב'לצמוח אחרת'

פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף.

*  *  *

מי לא מכיר את הסיטואציה הזו? בוקר. אנחנו לחוצים לצאת לעבודה וילדנו בן ה- 4-3 איננו רוצה לקום ומסרב ללכת לגן. מה עושים?

חשוב לנו שיבין שאנחנו צריכים לצאת לעבודה; לגרום לו לרצות להגיע בבוקר לגן. לקום בבוקר, לפתח אחריות על מעשיו ולהיות שותף לכל מה שקורה בבית; אבל, איך עושים את זה?

אם ילדנו מתעקש שלא לקום, ברור שלא נשאיר אותו לבד. אבל חשוב שהאדם שיישאר איתו לא יהיה אחד שממוקד בו כל העת: ינעים את זמון, ישחק איתו, ישעשע אותו, יפנקו, יגיש לו ממתקים וכדומה.; כי אז, הדפוס הזה רק יתחזק. המשגיח חייב לתפקד באופן שאותו אני מכנה: "סבתא סורגת". למה? כשהסבתא סורגת היא עסוקה בסריגה ולא בילד!

במקביל, עלינו לשתף את הגננת ולבקש את עזרתה. נבקש ממנה, שבסביבות 1000, כשיש הפסקה בגן, שתתקשר לילד, תתעניין בשלומו ותאמר לו שהיא דאגה לו. זהו המסר החשוב שאנחנו מבקשים שהילד יפנים: "אם אינני מגיע לגן, בגן דואגים לי!". ההבנה הזו - ביחד עם תחושת חוסר הנוחיות מכך שהגננת מחפשת אותו, תביא אותו, עם הזמן, לפתח אחריות!

לשיחה המוקלטת

[לאוסף המאמרים על טיפול משפחתי, לחצו כאן]