[לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן]
האלוף במילואים יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן מעל עשור שנים כנציב קבילות חיילים. בשנת 2018 יצא בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, ונאבק באומץ, בהתנגדות צה"ל לביקורת זו.
* * *
אתמול, קיבלתי מכתב שקיבלתי מקצין בכיר בדרגת תא״ל, המצוי מאוד במתרחש בפיקוד העורף. הוא כתב לי מכתב זה, לאחר שקרא אתמול את המסמך שפירסמתי קודם לכן על על תיפקוד העורף, שנכתב ע״י קצין בכיר בן 35 המשרת שנים רבות בפיקוד העורף.
[למאמרו הקודם של האלוף יצחק בריק: "רח"ל רח"ל", לחצו כאן]
הנה המכתב לפניכם:
״קראתי את המסמך שכתב הקצין הבכיר בן 35 על ההכשרה והכשירות בפיקוד העורף, שפירסמת לפני יומיים, ואני מזדהה עם כל מילה הכתובה במסמך, ועם התוספות שאתה כתבת כהקדמה למסמך.
אין שליטה היום על מה שהולך בפיקוד בעורף ובצבא, מצד אחד הצבא, (על פי הנחית שר הביטחון), מבזבז מיליוני שקלים על גיוס מילואים לטובת הקורונה, מבלי שקיימת שום שליטה על מה שעושים מאות מילואימניקים שגויסו. ומצד שני לא נותנים ימי מילואים לאימונים והכשרות של גדודי החילוץ וההצלה של הפיקוד. לוקחים מילואימניקים לפעול ברשויות המקומיות, כאשר אין למפקדים המשרתים בקבע בפיקוד העורף שום מושג איך עובדת רשות מקומית; ולכן, הם אינם שולטים ומפעילים כראוי את מאות אנשי המילואים, שרבים מהם מבזבזים את זמנם לריק.
הם לא מבינים שרשות מקומית היא לא יחידה צבאית, יש שם רווחה, חינוך, בריאות, מים ביוב כבישים תברואה וכו', ומה מבינים בזה מפקדים בקבע מפיקוד העורף? כלום!!! זו התוצאה של החלטה שהובילו שלושה בכירים ממשרד הבטחון והצבא, בניגוד להחלטות הממשלה וחוקי המדינה.
[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
הם פשוט המציאו את הגלגל מחדש, כיצד מכינים ומטפלים ברשויות מקומיות בעתות חירום וזה בניגוד מוחלט לכל מה שנעשה ונבנה בעמל רב וניסיון של בעלי תפקידים אזרחיים במשך שנים רבות, כלקח ממלחמת לבנון השנייה, שבה התפקוד בעורף לא עבד והבלגן היה עצום.
החלטות אלה של אותם בכירים, הנוגדות את החוק, הביאו להתרסקותה של רח״ל (הרשות לחרום לאומי), ע״י העברתה לאחריותו של פיקוד העורף (וצמצום התקנים מ- 60 ל- 30 איש בלבד), מצבה של רח״ל היום הוא חוסר תפקוד מוחלט. רח״ל הוקמה על פי החלטות הממשלה אשר תקפות בחוק והיתה כפופה ישירות לשר הביטחון כרשות העוסקת בתיאום משרדי ממשלה והרשויות המקומיות בעתות חירום, כמו כן אחריותה על סדרי העדיפויות בחלוקת משאבים הלאומיים -מזון, מים, חשמל, גז, דלק, רפואה ועוד, לרשויות שיפגעו במלחמה. רח״ל אוישה ע״י אזרחים בעלי מיקצוע וניסיון רב, המכירים היטב את הצרכים של הרשויות המקומיות ואת דרכי פעולתם בשיגרה ובחירום, כמו כן, את אחריותם של משרדי הממשלה במצבי חירום.
[למאמר: “להמציא את הגלגל מחדש” – סימפטום של חולי ביורוקרטי, לחצו כאן]
לאחרונה הוחלט למנות לראש רח״ל, את רמ״ט פיקוד העורף הקודם, שהיה חלק מהתהליך של העברת רח״ל לאחריות פיקוד העורף (בניגוד לחוק), מינוי זה מקבע תהליך לא חוקי שיגרום לחוסר שליטה מוחלט של פיקוד העורף בצרכים של הרשויות המקומיות והערים בזמן מלחמה, וקביעת סדר העדיפויות בחלוקת המשאבים.
במקביל למהלך החמור הזה לא מכשירים את פיקוד העורף לייעודו המקורי, קרי - אימון גדודי החילוץ וההצלה והתגוננות העורף ומיגונו, רק לאחרונה פורסמו שתי ביקורות קשות מאוד של מבקר המדינה על אי מוכנותו וכשירותו של העורף למלחמה, אלוף פיקוד העורף הקודם, האלוף תמיר ידעי, כתב מאמר במערכות, על כך שצה״ל הזניח שנים רבות את פיקוד העורף ולא הכניס אותו לתכניות הרב שנתיות, בעוד שהעורף הישראלי יהיה הזירה המרכזית במלחמה הבאה, כאשר כל יום ישוגרו על עורף הישראלי אלפי טילים ורקטות, עוד טען במאמרו אלוף העורף הקודם, אלוף ידעי, שמה שצה״ל יעשה לאויב מעבר לגבול יהיה כאין וכאפס למה שיחווה עם ישראל מהמכות הקשות שינחתו על מרכזיי אוכלוסייה ותשתיות לאומיות.
[מקור תמונתו של האלוף תמיר ידעי משמאל: דובר צה"ל]
[לכתבה המלאה של יניב קובוביץ ב'הארץ', לחצו כאן] [לפרסום נוסף של הכתבה באתר רוטר, לחצו כאן]
פשוט לא ברור מה הולך פה, הבכירים במשרד הביטחון פועלים בניגוד להחלטות הממשלה והחוק שהתקבלו כלקח ממלחמת לבנון, שרשות החירום הלאומית ( רח״ל ) תטפל בכל העניינים האזרחיים בעורף ובכפיפות ישירה לשר הביטחון ולא בכפיפות לפיקוד העורף.
כאשר הרעיון המרכזי של החלטות הממשלה שהוגנו בחוק קובעים את הדברים הבאים - הרשויות המקומיות וראשי הערים יודעים היטב את תפקידם בניהול הרשות במצבי חירום. כל שהם צריכים את המשאבים המתאימים שיינתנו להם על ידי משרדי הממשלה, כל אחד בתחומו והתקציבים הנידרשים - זה תפקידה של המדינה באמצעות רשות החירום הלאומית (רח״ל) שהוקמה לשם כך - לתאם, לקבוע סדרי עדיפות ולהפעיל את משק החירום של המדינה לסייע לרשויות.
פיקוד העורף לעומת זאת הוא גוף טקטי, הוא צריך לעסוק בחילוץ הצלה ופינוי תושבים על פי הצורך ולסייע לוגיסטית, ובכך הוא לא עוסק ולא מתאמן, ומשקיע משאבים בתחומים בהם אין לו לא ידע והבנה מקצועית והם אינם באחריותו על פי החוק.
עליו להשקיע בהיתגוננות אזרחית, זה תפקידו ולצערנו דווקא בתחום הזה הוא אינו כשיר ומוכן כפי שגם אנשי הפיקוד בסדיר ובמילואים טוענים וכפי שמבקר המדינה הציג בביקורתו.
הפיקוד צריך וחייב לאמן את אנשיו למשימותיהם לתרחישי מלחמה ואירועי אסון כמו רעידת אדמה ומלחמה.
לא רק שאין היום שום בקרה ופיקוח על ההיערכות הנדרשת של פיקוד העורף למצבי חירום ובהתאם, על הקצאת המשאבים שלו כדי שיהיה מוכן למלחמה הבאה בעיסוקו המרכזי; גם מטילים עליו תפקידים לא לו!
[לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- יצחק בריק (2020), רח"ל רח"ל, ייצור ידע, 5/10/20.
- פנחס יחזקאלי (2020), הכל על הקורונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 23/3/20.
- פנחס יחזקאלי (2019), להמציא את הגלגל מחדש” – סימפטום של חולי ביורוקרטי, ייצור ידע, 5/8/19.
- יניב קובוביץ' (2019), אלוף פיקוד העורף: צה"ל לא נערך כהלכה לאיומים על המרחב האזרחי במלחמה, הארץ, 30/7/19.
