[בתמונה: טראמפ חוזר לבית הלבן... התמונה היא צילום מסך מהסרטון למטה]
[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לסדרת המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן]
ד"ר דורון מצא הוא אנליסט, מרצה, חוקר ומומחה בתחום הסכסוך הפלסטיני- ישראלי, ערביי ישראל והחברה הישראלית. זהו מאמר דעה מפרי עטו.
* * *
אני לא פרשן של הנושא האמריקני, אבל צופה וקורא את הפרשנויות בנושא בעקבות גילוי מחלתו של הנשיא, דונלד טראמפ.
כמאזין ביקורתי, אני חש חוסר נוחות מסויימת ביחס לטקסטים הנשמעים באולפנים הישראליים; שלדעתי, מחמיצים משהו רציני בהבנת המציאות האמריקנית. קשה שלא להבחין בעליצות מסויימת (זה גורלו של כל מכחיש...), אבל זה לא העניין המרכזי.
המוטו המרכזי של האמירות הפרשנויות הוא שמחלתו של הנשיא פוגעת אנושות הקמפיין הבחירות מאחר והיא מאוששת את טענת הכישלון של הנשיא בטיפול במגיפת הקורונה בארה"ב והופכת את הקורונה לעניין מרכזי בסדר היום של הבחירות.
על כך אומר את הדברים הבאים:
הטענה הזו מקפלת בתוכה מעשה של 'העתק והדבק' מהזירה הישראלית לזירה האמריקנית ויותר מכך - השלכה של הביקורת הפוליטית הקטלנית של התקשורת הישראלית על המקרה האמריקני (במילים אחרות, טראמפ הוא נתניהו).
צריך להבין משהו בסיסי לגבי המערכת האמריקנית. האתוס המכונן של המערכת האמריקנית ממוקד בענייני כלכלה וחירות. זה בכלל לא מקרי שטראמפ הגיב למשבר הקורונה כפי שהגיב. סגירת המשק האמריקני והתכנסות בסגנון הישראלי, האירופי וכמובן האסיאתי הוא רעיון או אסטרטגיה המנוגדת בתכלית השינוי לאתוס של המערכת האמריקנית וודאי ל'טיקט' עליו 'רץ' הנשיא טראמפ ונבחר בבחירות הקודמות לנשיאות. מבחינה זו, ספק אם מתקיים מתח או קיימת ניגודיות בין טראמפ האיש והפוליטיקאי ובין החברה האמריקנית.
ההנחה הסמויה של פרשני התקשורת כי החברה האמריקנית ביקורתית כלפי 'הכחשת הקורונה' על ידי הנשיא או מסויגת מגישתו שחתרה להותיר את המשק האמריקני פתוח חרף המגיפה, נראית על פניו מופרכת ביותר. הפגנות ומחאות לא התקיימו בארהב, למיטב ידיעתי, נגד הנשיא האמריקני בעניין הטיפול במשבר הקורונה; וזה אינדיקטיבי לזהות האינטרס והאתוס בין הממשל האמריקני לבין הציבור האמריקני.
אגב, מי שמחפש אינדיקציות לאיך חושב הציבור האמריקני, יכול ללמוד על כך מהאח התאום של הציבור הישראלי, רק בהפוך על הפוך. מדובר בציבור שאימץ במידה רבה את האתוס הכלכלי האמריקני ויצא בגנות הממשלה דווקא על רקע הניסיון לסגור את המדינה, את המשק ולצמצם את הפעילות הכלכלית ואת תרבות הפנאי והשפע לצד הגבלת חופש התנועה.
מבחינה זו, אני סבור כי בניגוד גמור לשיח הפרשנים הישראלי מחלת הנשיא האמריקני אינה משנה דבר מהותי לגבי סיכויי ההצלחה של הנשיא האמריקני הבחירות, כל עוד יהיה כשיר רפואית ופיסית להתמודד. הטענה כאילו הידבקות הנשיא בקורונה מסיטה את האש הפוליטית אליו על אופן ניהול המשבר היא אם כן טעות אופטית.
הביקורת כלפי הנשיא אינה ממוקדת על כך שטראמפ לא סגר את אמריקה ולא הטיל סגרים ומגבלות על אזרחי אמריקה. הזלזול של הנשיא בקורונה מוברג היטב וארוג בתוך האתוס של החברה האמריקנית לכן הבחירות יוכרעו שוב, כמו הבחירות הקודמות, לא על זהות הנשיא שינעל ויסגור את הכלכלה האמריקאית, אלא להיפך על זהותו של מי שיוכל להחזיר אותה לפסים של נורמליות.
[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לסדרת המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן]
מקורות והעשרה
.
אכן זו התרשמות נכונה
אבל מנגד יש תוצאות סקרים המגבים את הירידה הדרמטית בתמיכה בטראמפ