[לסדרת המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'ספינים תקשורתיים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תקשורת ודמוקרטיה, לחצו כאן]
כמה מילים על התקשורת האמריקאית וכמה על סקרים...
התקשורת אמורה להיות כלבת השמירה של הדמוקרטיה; רק שנדמה, שבתהליך ההולך ומתגבר במהלך 20 השנים האחרונות, התקשורת איבדה את תפקידה המסורתי ככלבת שמירה, והפכה לסתם כלבה...
זה בסדר, שלעיתונאים יש דעות ועמדות פוליטיות. זה קצת פחות בסדר כשהם משעבדים את העובדות לטובת עמדתם הפוליטית.
לפני כמה ימים שאלתי את הציבור מי התחיל את המהומה הציבורית בארה"ב ביחס למקום לידתו של ברק אובמה. התשובה הצפויה מכולם הייתה דונלד טראמפ; והציבור, כמובן, לא אכזב.
למה טראמפ? כי זה המסגור התקשורתי (Framing) שהציבור זוכר... רק שהציבור כרגיל טעה. אובמה שחרר לציבור את תעודת הלידה שלו, כבר ביוני 2008 הרבה לפני שטראמפ שם עליה את הידיים, ב- 2011...
[להרחבה בנושא 'חדשות מזויפות – Fake News', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'ספינים תקשורתיים', לחצו כאן] [להרחבה על תופעת המסגור, לחצו כאן]
[למאמר המלא של Amy Hollyfield ב- PolitiFact, מ- 2008, לחצו כאן]
מה מביא את אובאמה לשחרר את תעדות הלידה שלו?
אצל הילרי קלינטון בקמפיין עבד פוליטרוק בשם סידני בלומנטל (ראו תמונה משמאל). בלומנטל הגה, לכאורה, רעיון גאוני: להפיץ שמועה על מקום לידתו של אובאמה דרך עובדת זוטרה בקמפיין של קלינטון באיווה. הוא דאג, שהשמועה תתפרסם בחדשות המקומיות, ומשם תזלוג לארציות, דרך שורה של עיתונאים שהוא מכיר; ופיטר את העובדת הזוטרה. מה לא עושים, כדי לפגוע ביריב פוליטי...
איך השיג סידני בלמונטל את מטרתו? דרך שורה של עיתונאים, מחויבים פוליטית, שמתפרנסים שנים ארוכות מהקשרים שלהם עם משפחת קלינטון ומחויבים להם פוליטית ועסקית. הסיפור הפוליטי על מיקום לידתו של אובאמה מלווה אותו לאורך שמונה שנות כהונתו.
כשאובאמה עולה לשלטון הוא עשה שני דברים:
- ראשית הוא קרב אליו את קלינטון במטרה לשלוט על הנרטיב.
- שנית הוא מקים תיבת תהודה ענקית של מקורבי תקשורת שמתחילים לעבוד אצלו בממשל המפה המצורפת היא מפת הקשרים של עובדי ממשל אובאמה עם התקשורת. למפה הזאת יש השפעה מכרעת על הדבקת הפרשה הרוסית לטראמפ...
[למקור התמונה באתר: there are no sunglasses, לחצו כאן]
וכיוון שהבטחתי, אז כמה מילים על סקרים
מי שחושב בעולם של תקשורת מגוייסת הסקרים יהיו אוביקטיביים, כדאי שישלח את הראש שלו לבדיקה; וזה, לפני שדיברנו על השינויים בעולם התקשורת, שהופכים את הסקרים ללא רלוונטיים.
איך בכל זאת ניתן להבין את כיוון הרוח? יש מערכות 'ביג דאטה', שבודקות כל מיני פרמטרים שבעזרתם אפשר לנסות ולנבא מי יהיה הנשיא הבא. כך למשל, אני מכור לדאטה; ואני בודק כל מיני תנועות ומגמות במדינות המפתח, על בסיס מאגרי מידע שאיחדתי. אני מסתכל, למשל, על כמות המצביעים הדמוקרטים הרשומים ב- 2016, שעזבו את המפלגה ושינו את הרישום המפלגתי שלהם או לעצמאיים או לרפובליקנים (וההפך); או, כמה דמוקרטים רשומים תרמו לטראמפ, או 1001 קומבינציות אחרות...
אבל וודאות אין. לעומת זאת, פייק ניוז יש גם יש...
[לסדרת המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'ספינים תקשורתיים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תקשורת ודמוקרטיה, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2024), תקשורת ודמוקרטיה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/1/24.
- פנחס יחזקאלי (2018), מומחים, פרשנים ומאחזי עיניים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 26/5/18.
- פנחס יחזקאלי (2017), חדשות מזויפות – Fake News, ייצור ידע, 19/2/17.
- פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
- פנחס יחזקאלי (2019), ‘ספינים’ תקשורתיים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 10/9/19.
- פנחס יחזקאלי (2015), מסגור: עובדים על עצמנו ועל אחרים…, ייצור ידע, 4/10/15.