[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]
[המאמר ראה אור לראשונה ב'חדשות מחלקה ראשונה' ובבלוג של יורם אטינגר. הוא מופיע כאן באישור המחבר. לגישה לבלוג של יורם אטינגר לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על פוליטיקה אמריקנית, לחצו כאן]
יורם אטינגר הוא מומחה ביחסי ארצות הברית-ישראל, כיהן בעבר כציר בשגרירות ישראל בארצות הברית וכמנהל לשכת העיתונות הממשלתית.
[בתמונה משמאל: יורם אטינגר בעת הרצאה. טקסס, מאי 2011. התמונה היא נחלת הכלל]
* * *
לתוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב תהייה השפעה דרמטית על מעמדה הגיאו-אסטרטגי, על עוצמת הזעזועים הוולקנים המאיימים לפרוץ ברחבי העולם, ומכאן גם על ביטחונה הלאומי של ישראל. עמדות הנשיא דונלד טראמפ וסגן הנשיא ג'ו ביידן בנושאי חוץ וביטחון מדגישות את הפער העמוק בין שני האישים. לדוגמה:
- האם כח ההרתעה של ארה"ב – בעולם עתיר משטרים פורעי חוק, טרור, מלחמות ויכולות קונבנציונליות ובלתי-קונבנציונליות – ישודרג על ידי המשך הגידול בתקציב הביטחון, או יתכרסם על ידי חזרה לקיצוצו?
- האם ארה"ב תמשיך להגביר את הלחץ על האייתולות באיראן – שהם מוקד הפצה גלובלי של טרור, יכולות בליסטיות ונשק כימי וביולוגי ואולי אף גרעיני – או תחזור למדיניות הפייסנות דוגמת הסכם הגרעין מ-2015, שהעניק רוח גבית עזה לאייתולות ופגע במדינות הערביות הפרו-אמריקאיות?
- האם ארה"ב תמשיך לסייע למלחמתן של בעלות-בריתה הערביות בטרור "האחים המוסלמים", או תשחזר את תמיכת ארה"ב ב"אחים המוסלמים" במצרים ב-2013-2009?
[לקובץ מושגי היסוד של הביטחון הלאומי, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות 'הרתעה', לחצו כאן]
- האם הבית הלבן ימשיך להיות סגור בפני ארגונים אמריקאים הקשורים ל"אחים המוסלמים" (כגון CAIR) וארגונים אנטי-ישראלים, או יחזור להיות פתוח לרווחה בפניהם?
- האם ארה"ב תתמיד במלחמתה בטרור האסלאמי, או תשוב להמעיט בחומרתו, תאסור על זרועות הביטחון להשתמש במונח "טרור אסלאמי", ותראה בו "אלימות במקומות עבודה", כפי שטען הנשיא אובמה ב-2009 לאחר רצח 13 חיילים בבסיס הצבא בפורט הוד, טקסס?
- האם ארה"ב תמשיך לראות בחינוך לשנאה וטרור הפלסטיני תופעות מונחות-אידיאולוגיה רדיקלית המאיימות גם על בעלות בריתה הערביות, או תמחזר את הטענה כאילו אלו תופעות מונחות-יאוש הראויות להבנה ולמחוות?
- האם ארה"ב תמשיך להכיר בצונאמי הערבי כאיום ברור ומיידי על כל משטר ערבי פרו-אמריקאי, או תשחזר את תפישת העולם שהתייחסה לגל הטרור ומלחמות האזרחים בתוניסיה, לוב, מצרים, תימן ובחריין שפרצו ב-2010 כ"אביב ערבי", "מצעד דמוקרטיה" ו"מהפיכת פייסבוק"?
- האם ארה"ב תתמיד בעצמאות מדיניות החוץ והביטחון, או תחזור לשעבד את מדיניותה להסכמה בינלאומית רחבה, ותעניק משקל רב לאו"מ האנטי-אמריקאי ולאירופה הפייסנית?
- האם ארה"ב תמשיך לקדם תהליך שלום אזורי על ידי הכרה במשקל המשני והשלילי שמעניקים הערבים לסוגייה הפלסטינית, או תחזור להתייחס לסוגייה הפלסטינית כאילו הייתה לב הסכסוך הערבי-ישראלי, בבת עין ערבית ומוקד זעזועים מזרח תיכוניים?
- האם ארה"ב תשמור על מדיניות שאינה רואה בנסיגה ישראלית תנאי לקידום השלום, או תשוב לראות בנסיגה תנאי לאופק מדיני?
- האם ארה"ב תתמיד בהכרה ששליטת ישראל ברמת הגולן ורכסי יו"ש חיונית להרתעת אויבי ישראל ואויבי משטרים ערביים פרו-אמריקאים (כגון ירדן), או תישגה שוב בהנחה ששליטה ישראלית היא שורש הסכסוך הערבי-ישראלי?
- האם ארה"ב תמשיך להכיר בעובדה ש"סיוע החוץ" השנתי המוענק לישראל מהווה השקעה ב"מעבדה בתנאי-קרב" ומכפלן-כח ייחודי, המניבים לארה"ב תשואה שנתית של מאות אחוזים (תחליף להצבת כח אמריקאי, מודיעין, שידרוג תעשיות ביטחוניות ואזרחיות ותורות לחימה), או תחזור לראות ב"סיוע החוץ" כלי-לחץ לסחיטת ויתורים ישראלים?
- האם תוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב יביאו לאנחות רווחה או לאכזבה רבתי בטהראן, סין, רוסיה, מפקדות "האחים המוסלמים", חיזבאללה, חמאס והרש"פ?
זהות המנצח בבחירות לנשיאות ארה"ב תשפיע על זירה רחבה הרבה יותר מנושאי כלכלה, בריאות, חוק וסדר ובחירת שופטים עליונים, העומדים במוקד התעניינות הבוחרים. אמנם רק מיעוט זעיר של הבוחרים מתעניין בנושאי חוץ וביטחון, אבל זהות המנצח תשפיע באופן ישיר על הביטחון הלאומי של ארה"ב ושל ישראל השזורים זה בזה.
[לקובץ המאמרים על פוליטיקה אמריקנית, לחצו כאן]
