בשנים האחרונות התפתחה תמה משותף לכל המפסידים בפוליטיקה המקומית והבינלאומית - האשמת הטרול.
שלשום הופיע סגן ראש המל"ל לשעבר, ערן עציון, בפני פורום 555 ודיבר על הסיבות שמביאות אנשים כמו דונלד טראמפ ובנימין נתניהו לנצח במערכות בחירות. אחת הסיבות - לטענתו של עציון - היא קמפיינים אינטרנטיים שקריים ואגרסיביים, שנותנים ייתרון לא הוגן כלפי מי שבוחרים שלא לשחק בזירה הרעיונית.
האמת? זה נשמע נהדר והמאזינים בפורום 555 - שהינם אנשים, שמרגישים שהביביסטים גנבו להם את המדינה - מחאו כפיים (מטאפורית) בנקודה המתאימה ועברו לנקודה הבאה.
אני מצטער להגיד למר עציון ככה:
בישראל, התכווצות השמאל התרחשה בגלל דבר אחד עיקרי: ספירת גופות. למצביע הישראלי ששמע את כל סיפורי השלום נראה מאוד מוזר שיש שלום אבל סופרים גופות. זה לא מסתדר הסיפור הזה.
בארה"ב, לאמריקאי הממוצע - שלא חי לאורך החוף האטלנטי או החוף הפסיפי - הדיבורים על שגשוג כלכלי בתקופת ברק אובמה נראו מוזרים למדי, כי הוא היה בלי עבודה; ואיבד את הבית; ומקומות הישוב שלו הפכו פחות או יותר לערי רפאים.
לכן בסופו של דבר, נבחר מי שהציע מוצא מהמצב הלא נעים, שאליו הביאו מילים יפות שנשמעות טוב, רק אין להם שם תוכן.
בניגוד לנרטיב - שהשמאל המקומי והבינלאומי מנסה להשריש - בסוף, בחירות זה מאבק על רעיונות. השמאל לא מצליחים לקדם את רעיונותיו כי הציבור לא מתחבר.
למה הציבור לא מתחבר? כי אתה יכול למכור לו איטריות קרות רק מספר פעמים קצוב. בסוף הוא רואה שזה לא עובד. אנשים מבינים את זה ומצביעים בהתאם.
אז תמשיכו לבכות על הטרולים שמופיעים באוויר (תוך כדי שכולם עושים אותו דבר); ותמשיכו לבלבל את המוח, על כמה נורא זה השימוש שעושים בטכנולוגיה ובהיתוך מידע להבנת המצביע.