[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי DavidRockDesign לאתר Pixabay]

[מאמר זה ראה אור במקור באתר של עמר דנק] [להרחבת המושג, 'קבלת החלטות', לחצו כאן]

המחבר (ראו תמונה משמאל), סא"ל במיל' עמר דנק, עשה את שירותו הצבאי בחיל האוויר ובחטיבה האסטרטגית באג"ת. הוא מהנדס מערכות מידע, מוסמך ביחסים בין לאומיים מטעם אוניברסיטת חיפה. מרתוניסט...

[לאתר של עמר דנק, לחצו כאן]

מאמר זה הוא תמציתו של מאמר מעניין ב-Foreign Affairs על הסיבות לקריסתה של ונצואלה; והוא אחד משני מאמרים של עמר דנק, העוסקים בונצואלה.

• למאמר השני: 'ונצואלה - הסנקציות לא עבדו'

*  *  *

ונצואלה הפכה לדמוקרטיה בשנות ה-50 של המאה הקודמת, והייתה דמוקרטיה מלבלבת. היא הייתה יצרנית הנפט היחידה שהפכה לדמוקרטיה. עיתונות חופשית, מערכת פוליטית פתוחה וחילופי משטר ללא אלימות. היתה בה רשת בטחון סוציאלית, שכללה שירותי בריאות וחינוך מתקדם לכלל האזרחים והתשתיות הלאומיות המתקדמות ביותר באזור. היא עברה ללא פגע את עידן החונטות הצבאיות של דרום אמריקה.

בשנות ה-70 של המאה הקודמת ונצואלה הפכה למדינה העשירה ביותר בדרום אמריקה. התוצר לנפש היה בין ה-20 הגדולים בעולם. אוצרות טבע אפשרו לכלכלה לפרוח; אבל בשונה ממדינות רבות, הכלכלה התרחבה ולא התבססה רק על אוצרות טבע. צניחת מחירי הנפט בתחילת שנות ה-80 פגעו בכלכלה והתוצר לנפש ירד ב-37% על פני 7 שנים. גם בעשור שחלף עד עליית צ'אבס הכלכלה דשדשה, אך עדיין היתה השניה בגודלה בדרום אמריקה; וחוסר השיוויון היה מתון ולא כמו בדיקטטורות.

גם מדינות מסתבר, מתאבדות...

לפני עליית צ'אבס (ראו תמונה משמאל), מחירי הנפט צנחו ל-11$ לחבית והקשו על הסטגנציה הכלכלית. צ'אבס רכב על הנמר הכלכלי, כנגד חוסר השיוויון, העוני והשחיתות ביחד עם הכריזמה הטבעית שלו. הוא הפך לכוכב בפוליטיקה העולמית בזכות ההתנגדות שלו לארה"ב ולממשל בוש.

[תמונתו של הוגו צ'אבס משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Marcello Casal Jr./Abr. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0]

ב-2004, מחירי הנפט קפצו בחזרה והזרימו לממשלה כסף רב, שבוזבז ע"י צ'אבס ללא דיון פוליטי וללא דין וחשבון לציבור, אבל בעיקר אפשר לו להגדיל את הפופולריות כיוון שזה הקפיץ את הכלכלה.

במקביל, צ'אבס החל בחיסול פוליטי של הדמוקרטיה. הוא רדף לא רק אחרי יריבים, אלא גם אחרי שותפים שהעזו להטיל ספק במדיניות שלו. הוויכוחים הפוליטיים נעלמו. ב-2001 הוא ערך רפורמה חקלאית ולמעשה הלאים אותן לקואופרטיבים שיתופיים. זה הוביל לצניחה בייצור המזון. כך הולאמו חברות נפט, חברות תקשורת, הפקת מים וחשמל. בכל תחום זה הוביל לדעיכה בייצור. כאשר עובדי הנפט יצאו לשביתה במחאה נגד המדיניות של צ'אבס הוא פיטר חצי מהם. המסר שביקורת פוליטית אסורה עבר.

.

ב-2011 צ'אבס חלה בסרטן ובחר לעבור את הטיפולים בקובה, כחלק מהידוק היחסים וכדי שהציבור לא ידע על מצבו. בדצמבר 2012 צ'אבס ערך הופעה תקשורתית אחרונה; והמליץ לציבור לבחור במאדורו שר החוץ שלו. מאדורו הרחיב את הדיכוי הפוליטי אחרי בחירתו, והגדיל את המאסרים של יריבים פוליטיים, כליאה ועינוי של עיתונאים.

צניחת מחירי הנפט ב-2014 הותירה את ונצואלה עם שוקת שבורה. לא היה לי ממי ללוות כסף, כדי לחלוף את המשבר (בשונה משנות ה-80 של המאה הקודמת). הכלכלה התרסקה לחלוטין, באופן שמשווים אותו רק לסוריה, סדר גודל של חצי. המחירים מכפילים עצמם כל 25 יום. 64% מדווחים שאיבדו משהו כמו 10 ק"ג ממשקלם.