[בתמונה: רוביק דנילוביץ' - תנו לו ולחבריו בשלטון המקומי לטפל בקורונה... התמונה היא צילום מסך מסרטון היו טיוב: "שיחת נפש: רוביק דנילוביץ'"]
[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על מלחמת השחרור של הרשויות המקומיות מהשלטון המרכזי, לחצו כאן]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף.
* * *
אל תוך החידלון השלטוני - שנחשף לעינינו בתחום המאבק בקורונה – קופץ עכשיו השלטון המקומי.
אחד מדובריו הרהוטים והמוכשרים הוא ראש עיריית באר שבע הדינאמי והפופולרי, רוביק דנילוביץ, שמקבל בולטות רבה בעת האחרונה על האקרנים; ובצדק.
"תפקידנו להחזיר שפיות למערכת", טוען דנילוביץ. את ביצועי השלטון המרכזי כבר ראינו. "תנו לנו את הגמישות הניהולית והתפקודית שלנו" ואנחנו נעשה את העבודה":
[לראיון המלא ב'כאן 11' עם רוביק דנילוביץ', לחצו כאן]
[בתמונה: רוביק דנילוביץ' - "אנחנו נעשה את העבודה"... התמונה היא צילום מסך מסרטון היו טיוב: "ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ, באירוע חנוכת מרכז הפיתוח והמחקר של רפאל בפארק ההיי טק גב-ים נגב"]
הקרב על הקורונה הוא רק אחד מסדרת קרבות ארוכה ומתסכלת שמנהל השלטון המקומי על חירותו. נספר את הסיפור בקצרה:
לפני קום המדינה היו הרשויות המקומיות הגדולות, האלטרנטיבה לשלטון הזר הבריטי. הן עשו הכל. בתל אביב הייתה אפילו משטרה עירונית; ולתקופה מוגבלת, גם בירושלים...
לאחר קום המדינה, גילה השלטון המקומי, כי לגביו המנדט הבריטי, בעצם, נמשך. השלטון המרכזי הישראלי אימץ את כלי השליטה המנדטוריים בשלטון המקומי, שהם ללא תקדים בעולם המערבי:
- מעמדו של השלטון המקומי אינו מעוגן בחוק, עדיין, כנהוג במדינות משרד הפנים הוא מקור הכספים הבלעדי של השלטון המקומי, והמשרדים האחרים מעבירים את הכספים המיועדים לרשויות דרכו, כשהרשויות תלויות בחסדו של הפריץ.
- השלטון המקומי מורשה, למעשה, לפעול רק בעניינים שהפרלמנט או הממשלה מסמיכים אותו. שר הפנים חייב לאשר את כל חוקי העזר העירוניים, כולל מסים, תכנון, תקציב וכוח-אדם.
- השר יכול להדיח מכהונתם חברי עירייה נבחרים כ"חסרי כישרון או יכולת שלטונית", ולמנות ראש עיר בפועל וועדה קרואה. הממשלה ו/או הכנסת יכולים לבטל סמכויות מואצלות ללא התייעצות בשלטון המקומי או קבלת הסכמתו ועוד.
מספרים לנו שהשלטון המקומי מושחת ורקוב. אבל לא מספרים מי באמת משחית ומזנה אותו; ואז, צורח טוען, שאיננו ראוי לקבל סמכויות, כי הוא מושחת. האמת היא, שהשלטון המרכזי הוא מקור הבעיות האמתי שלנו והוא המושחת באמת, כי הוא רחוק מן העין.
תשאלו כל תושב בבאר שבע, מי הוא מעדיף שיקבל החלטות בנוגע לחייו, גם בנוגע לקורונה: דנילוביץ או ערימת השרים הבלתי אפשרית, הנפוחה, המורמת מעם והמנותקת, שמבזבזת בכישרון רב את הקופה הציבורית, למטרות של שליטה וכוח.
ב- 2008, במהלך עופרת יצוקה, הורה פיקוד העורף – מסיבות פוליטיות בעיקר - לפתוח את בתי הספר. כל תושב באר שבע שעיניו בראשו הבין שזו טעות; ושמי שקיבל את ההנחיה לא נמצא בבאר שבע ולא מבין מה קורה פה. תודה לאל על רוביק דנילוביץ', אז ראש עיר טרי, שלושה שבועות בלבד בתפקיד, שסרב והשאיר את בתי הספר סגורים. אז, פגעה רקטה בכיתה בבית הספר התיכון מקיף א' בעיר. אם היה ראש העיר נשמע לפיקוד העורף היה האסון הזה של הרג כיתה שלמה מלווה את העיר עוד שנים רבות.
אז פה בבאר שבע, אנחנו מעדיפים שדנילוביץ יקבל החלטות בסוגיית הקורונה, ולא רק בה! מן הסתם, המצב זהה גם בערים אחרות.
זה יקרה? חחח... על עוצמה מוותרים רק בלית ברירה או מהסיבות הלא נכונות...
לשיחה המוקלטת:
[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על מלחמת השחרור של הרשויות המקומיות מהשלטון המרכזי, לחצו כאן]
