[התמונה למעלה מתוך הכתבה המלאה של תחיה ברק ב'לאשה', על נורית גל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על נשים באתר, לחצו כאן]
בגיל 24, בשנה א' ללימודים, הייתי פתאום חברה של אסיר, וזה טלטל את חיי. במסגרת הלימודים, יצרתי ספר בשם ״מה שאת זה בסדר״ - נורית ונשים מדברות כליאה.
בספר ראיינתי נשות אסירים בעבר ובהווה על חווית הכליאה מהצד שלהן, ואת השיחות חתכתי וחיברתי מחדש לפי נושאים - זוגיות, הורות, התמודדות עם המערכת, וגם התמודדות עם החברה.
אני כבר לא אשת אסיר. עמוס שהיה חבר שלי לפני כמה שנים, הוא שוב בכלא, אבל הוא כבר לא חבר שלי.
קטעים מהספר עולים לעמוד הפייסבוק ולעמוד האינסטגרם של הפרויקט, אבל כדי שאני אוכל גם להדפיס אותו (שזה עולה מלא כסף, ש.. אין לי) אני צריכה אתכם איתי!
בזכות התמיכה שלכם אני אוכל להדפיס את הספר באלף עותקים ולהכניס אותו לחנויות, ככה שהוא יוכל להגיע לכל מי שחשוב שיכיר אותו - משפחות אסירים, אנשי מערכת הביטחון, ויודעים מה? כולם..
אשמח שתצטרפו אליי ולספר, מוזמנים לבחור מבין התשורות, ונתראה בהשקה 3>
לשאלות נוספות דברו איתי - 0504061151.
[בתמונה: מתוך הספר. מתוך אלבום התמונות של נורית גל]
מתוך הספר - אחת מנשות האסירים מספרת:
"...
בעלי נעצר חודש וחצי לפני החתונה; ואני לא ידעתי מה לעשות. כבר היה לי את השמלה, ואת האולם, והכל היה כמו שצריך, והכל, והוא נעצר.
אממ.. זאת הייתה טראומה, אני לא ידעתי איך לספר את זה להורים שלי, מאחר ואנחנו משפחה נורמטיבית, לא סיפרתי להם עד שבועיים לפני החתונה, כי לא ידעתי מה הולך להיות.
השופטת לא רצתה לשחרר אותו. פתחתי את החיסכון שלי ולקחתי לו עורך דין במאה אלף שקלים. העורך דין בין הטובים שיש. הוא שיחרר אותו לכמה שעות לחתונה... כאילו... ב-4 בצהריים.
קניתי לו את החליפה, הכל עשינו לבד. התחתנו, שהוא באמת הבטיח לי באחד מהמפגשים שהיו לנו, שהוא לא יחזור לעשות את זה לעולם, וכולי, וכולי.
אחרי החתונה הוא חזר לכלא. והעורך דין.. את יודעת, הפעיל את כל כישוריו בשביל להוציא אותו למעצר בית. כי זה לקח חודש וחצי.
מקסימה!
אני תומך