רועי צזנה: מה טראמפ רוצה להשיג?

[בתמונה: דונלד טראמפ - מה הוא מנסה להשיג? תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי IoSonoUnaFotoCamera לאתר flickr]

[לקובץ המאמרים על פוליטיקה אמריקנית, לחצו כאן]

המחבר (ראו תמונה משמאל), רועי צזנה, הוא דוקטור לננו-טכנולוגיה; עמית בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, ומרצה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון.

בוגר קורס המנהלים של אוניברסיטת הסינגולריות ומחבר הספר המדריך לעתיד.

[התמונה משמאל: מאלבום התמונות הפרטי של המחבר]

האתרים של ד"ר רועי צזנה

* * *

כמו בכל בחירות, גם הפעם התקשרו אליי לפני הבחירות באמריקה וביקשו לקבל תחזית: "ביידן או טראמפ?". לכולם עניתי באותה תשובה: זו השאלה הלא-נכונה, כי לא עומד להיות יום בחירות.

[בתמונה: דונלד טראמפ - מה הוא מנסה להשיג? תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי IoSonoUnaFotoCamera לאתר flickr]

הסוקרים האמינו שסיכוייו של דונלד טראמפ קלושים – בין 10 ל- 17 אחוזים בלבד [1] [2]. אני העדפתי להסתמך על שווקי התחזיות, בהן מהמרים אלפי אנשים על תוצאות הבחירות, ובמקרים רבים מספקות תחזיות טובות יותר מהמומחים. לפי אותם שווקים, סיכוייו של טראמפ היו קרובים יותר לארבעים אחוזים[3].

ובסופו של דבר, כפי שאמרתי, כל זה כמעט לא משנה. התחזית שלי היא הייתה, שאת תוצאות הבחירות האמיתיות לא נגלה עד תחילת 2021. אסביר.

מה מנסה טראמפ להשיג?

אם יש דבר אחד שמאפיין את טראמפ הרי זה חוסר הכבוד שלו לנורמות ולדרכי ההתנהלות המקובלות. הוא מציב לעצמו מטרה ואז חותר אליה בכל דרך מוסרית או שאינה-מוסרית. טראמפ רוצה להמשיך לכהן כנשיא, זה ברור, והוא כבר סידר לעצמו מספר דרכים לעשות זאת.

ראשית, הוא התחיל בערעור אמון הציבור בשירות הדואר שאמור לשאת חלק משמעותי מההצבעות. העבר מלמד ששכיחות הזיופים בהצבעות דרך הדואר אפסית, אבל זה לא משנה. טראמפ יצר את הבסיס עליו הוא יכול להישען כדי להסביר איך זויפו הבחירות.
שנית, הנה סיפור מעניין מההיסטוריה: ב- 1981 הרפובליקנים שלחו מתנדבים עם כלי-נשק חמים ובולטים למראה, שפטרלו באזורי הקלפי והרתיעו את הבוחרים מקרב בני-המיעוטים מלהצביע. התוצאה הראשונית? הנציג הדמוקרטי באותו אזור הפסיד בבחירות. התוצאה השניונית הייתה שהתגבש הסכם בעל תוקף חוקי, במסגרתו נאסר על הנציגים הרפובליקניים להשגיח על הקלפי [4].

[להרחבת המושג: 'אמון', לחצו כאן]

[בתמונה: זה לא ייגמר לפני ינואר 2021... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי IoSonoUnaFotoCamera לאתר flickr]

רוצים לנחש מה קרה להסכם הזה לקראת בחירות 2020? נכון – בתי המשפט תחת ממשל טראמפ ביטלו את התוקף החוקי שלו. וטראמפ ניצל את ההיתר החדש היטב. לפי בכירים בקמפיין, גויסו בערך 50,000 מתנדבים טראמפיסטים-שרופים שיפטרלו באזורי הקלפי ויקפידו על טוהר הבחירות. כלומר, כל עוד מדובר ברמאויות של דמוקרטים. כי כפי שאמרה דוברת הקמפיין של טראמפ – "הדמוקרטים הוכיחו את חוסר המהימנות שלהם פעם אחר פעם במחזור הבחירות הזה. המתנדבים… יאומנו על מנת לוודא שכל החוקים מיושמים במידה שווה, כל הפתקים התקפים נספרים, וכל מקרה של שבירת חוקים מצד הדמוקרטים ידווח." [5]

טראמפ הלהיט את הרוחות עוד יותר באמצעות נציגיו ועמיתיו השונים שמפזרים תיאוריות קונספירציה לכל עבר. אחד מהם טען שהממשל הפדרלי – כלומר, של טראמפ – צריך לקחת שליטה על הקלפי בנבדה מכיוון ש- "הם כבר מושחתים." [6] בנו של טראמפ טען באופן דומה ש- "השמאל הרדיקלי מכין את התשתית לגנוב את הבחירות מאבי, הנשיא דונלד טראמפ." [7]

ומה קורה כשהאנשים האמונים על טוהר הבחירות בפילדלפיה מגרשים את המשגיחים-מטעם-עצמם, שמסתובבים עם סמארטפונים ומצלמים את הבוחרים? הנשיא עצמו, שאמור לחזק את אמון המצביעים בדמוקרטיה, מודיע שמתרחשים "דברים רעים בפילדלפיה, דברים רעים." [8]

ואם תגידו שצריך יותר שקיפות בבחירות, אסכים איתכם לגמרי. אלא שיש תחושה ברורה שאותם משגיחים-מתנדבים מוצאים בכוח ראיות-לזיוף. כך, למשל, הם העלו לרשת שלוש תמונות של בוחרים שמשלשלים לקלפי שניים או שלושה פתקים. נשמע נורא… עד שהעניין הגיע לבית המשפט שם הם נזרקו מכל המדרגות כשהשופט הבהיר שבחלק מאזורי הבחירה בארה"ב הותר לבוחרים להביא לקלפי את פתקי ההצבעה של אחרים שנתנו היתר מפורש לכך. מוזר, אני יודע, אבל חוקי לגמרי באותם אזורים (אתם יכולים לקרוא את פסק הדין המקורי ברפרנס המצורף) [9].

אחרון חביב, טראמפ כבר טען בפומבי שהבחירות צריכות לקחת יום אחד בלבד [10]. אלא שזה פשוט לא עובד ככה בארצות הברית, במיוחד בתקופה בה יותר מחמישים מיליון פתקים נשלחו בדואר, עלולים להתעכב בהגעה ומחייבים ספירה מיוחדת. למעשה, מכון ברוקינגס מיפה את כל הבעיות והתריע מראש ש- "יום הבחירות" עלול להפוך ל- "חודש הבחירות" [11]. למדינות עצמן לוקח לפחות שבוע (וברוב המקרים שבועיים או יותר) עד שהן מאמתות סופית את התוצאות [12].

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Matt Johnson לאתר flickr]

כל זה הוביל לתוצאות שונות ביום הבחירות עצמו, ובסוף ימשך לאורך חודש הבחירות. והנה נתון מעניין: שישים אחוזים מתומכי טראמפ הצהירו שהם מעדיפים להצביע אישית בקלפי, לעומת 23 אחוזים בלבד מתומכי ביידן [13]. תוצאה היא שביום הבחירות עצמו נספרו בעיקר קולות האנשים שהגיעו ישירות לקלפי – וכך התקבלה תוצאה מעוותת בערב הבחירות… שתתוקן ותעודכן רק בשבועות לאחר מכן.

וטראמפ כבר נערך לעניין. למעשה, הוא מכין את הבוחרים בדיוק לכך. כפי שאמר אחד היועצים הבכירים שלו בראיון טלוויזיוני – "אם תדבר עם דמוקרטים חכמים רבים, הם מאמינים שהנשיא טראמפ ינצח בערב הבחירות… ואז הם ינסו לגנוב את הבחירות בחזרה לאחר מכן." [14]

ניצחון, ניצחון או ניצחון

מה המשמעות של כל זה? טראמפ מנסה לערער את אמון הציבור בבחירות, וזה דבר שמשרת רק אותו כפוליטיקאי הקולני והמתסיס ביותר. התקרבותו של ביידן לניצחון בערב הבחירות, גררה את הכרזתו של טראמפ שהיה כאן מקרה ברור של זיוף. הוא מביא אינספור 'ראיות' שנאספו על-ידי המשגיחים ויודיע שהצבעות בדואר אינן אמינות. ואם היה טראמפ מנצח בערב הבחירות; אזי היה מודיע שבזכות אותם משגיחים נמנעו הזיופים. מקרה ברור של win-win. הוא מנצח בדעת הקהל בכל מקרה.

כך או כך או כך, טראמפ ניצח בזריעת ספק ואי-אמון במערכת. ומה עתה?

ניצחון גדול – או ניצחון לאורך זמן

במצב שנוצר – בו ביידן מנצח בהפרש קטן יחסית – הדרך סלולה עבור טראמפ להתנגד לתוצאות. הוא ידרוש מבית המשפט העליון להכריע בעניין, ושם יש לשופטים הקונסרבטיביים – שנבחרו על-ידי הרפובליקנים – רוב של שישה על שלושה. למעשה, טראמפ נערך אפילו למקרה הזה כשמינה את השופטת הקונסרבטיבית אמי קוני ברט לתפקיד, שבוע בלבד לפני יום הבחירות. הוא גם הבהיר היטב מה יהיה תפקידה בכס המשפט – "ההונאה שהדמוקרטים מבצעים – זו הונאה – ההונאה תגיע לבית המשפט העליון של ארצות הברית." [15]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Matt Johnson לאתר flickr]

ומה יעשו השופטים?

את זה כבר קשה יותר לחזות. בתרחיש הטוב ביותר לדמוקרטים, הם יחליטו שאין מספיק ראיות כדי לתמוך בקונספירציה של זיוף תוצאות הבחירות, וטראמפ יסיים את הקדנציה שלו בינואר 2021. בתרחיש האופטימי ביותר עבור טראמפ, השופטים יחליטו שבחלק מהמדינות יש באמת חשד לזיוף, וידרשו ספירה חוזרת שאת תוצאותיה אי-אפשר לדעת מראש… או שיקבעו שהזיופים היו נרחבים כל-כך שאין מנוס מלבצע מחזור בחירות נוסף. נשמע מוכר?

נסכם

יום הבחירות מתארך לחודש בחירות, ונראה, שטראמפ לא יסכים לקבל במסגרת החוק שום תוצאה שאינה לטובתו. השאלה האמיתית שכולנו צריכים להתרכז בה אינה "מי ינצח", אלא איך לשקם את אמון הציבור האמריקני בדמוקרטיה, לאחר שחווה את כהונת טראמפ ששבר את כל כלי המשחק המקובלים. בין שטראמפ יפסיד או ינצח, הוא ימשיך לחרחר מדונים ולהסית את הרפובליקנים כנגד הדמוקרטים בכל דרך אפשרית. במערבולת שכזו של שנאה וזעם הדדיים, יש רק אחד שמרוויח – והוא זה שנמצא במרכז.