[בתמונה: מסוקי v-22. התמונה היא נחלת הכלל]

האלוף במילואים יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן מעל עשור שנים כנציב קבילות חיילים. בשנת 2018 יצא בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, ונאבק באומץ, בהתנגדות צה"ל לביקורת זו.

*  *  *

חיל האוויר רכש מטוסי קרב חדשים אֵף־35 ורוצה לרכוש מַסוקי וִי־22 מארה״ב מכספי הלוואה של מיליארדי שקלים שלווה על חשבון הסיוע הצבאי של ארה״ב לישראל (3 מיליארדי דולר בשנה). הסיוע האמריקאי משמש עירבון להלוואה לשנים רבות לשם קניית המטוסים. המשמעות החמורה היא שבשנים הבאות ממושכן הרוב הגדול של כספי סיוע החוץ האמריקאי לצה״ל, ולאורך השנים הוא מסתכם במיליארדי דולרים רבים.

משרד האוצר בימים אלה מתנגד נחרצות לבקשת משרד הביטחון לרכוש את מַסוקי וִי־22 בהלוואות (כפי שזה נעשה לגבי מטוסי אֵף־35) לפי שהתנהלות חמורה זו של משרד הביטחון והצבא גורמת לחוסר תקציב מהסיוע האמריקאי, כדי לשקם ולקדם את צבא היבשה ע״פ התוכנית הרב־שנתית ״תנופה״ של הרמטכ״ל אביב כוכבי. כמעט כל הסיוע האמריקאי ממושכן לשנים רבות לרכישת מטוסי קרב ומַסוקים ולא נותר כמעט כלום לשאר מרכיבי המערכת.

[לכתבה המלאה של עמרי מילמן בכלכליסט, לחצו כאן]

צריך לזכור שהמרכיב השקלי בתקציב משרד הביטחון והצבא הולך ברובו לעניינים אלו: משכורות, פנסיות, אימונים, הכשרות, תעסוקה מבצעית, תשתיות ואחזקה שוטפת, ולא להתעצמות טכנולוגית; וגם זה במשורה, עקב המשבר הכלכלי העמוק שחוללה מגפת הקורונה.

גישה זו של הפיקוד הבכיר של צה״ל וחיל האוויר מביאה לידי חוסר איזון משווע בין מרכיבי המערכת ופוגע אנושות במשתתפים האחרים בקרב המשותף: זרוע הים וזרוע היבשה, וכן – ביכולת צה״ל לתת מענה לאיום הקיומי על ישראל, שבנוּ צבאות הטרור, וצִבאות ערב סביבנו. בעטייה של התנהלות בלתי שקולה ובלתי ראויה של הפיקוד הבכיר, הקבינט והממשלה – הפכנו למדינה שחיה על זמן שאול, והתנהלות זו של המנהיגות הביטחונית מעוררת תהיות רבות.

לכל בר דעת ברור שחיל אוויר אינו יכול לתת תשובות לבדו לאיום הקיומי של מדינת ישראל. הוא גם אינו נותן תשובות מאז מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון השנייה, מבצע "צוק איתן" וכל הסבבים מול החמאס והג׳יהאד האסלמי בעזה. הגיע הזמן להתעורר שלא נאחר לרכבת.

בהרצאתו של תא״ל (בדימוס) יפתח ספקטור, ששימש בין היתר ראש מַחלקת המבצעים בחיל האוויר ומפקד בסיס תל נוף הוא אומר (בניגוד מוחלט לדברי האלוף רן גורן) את הדברים האלה: ״סיוע חיל האוויר לכוחות היבשה במלחמת יום הכיפורים היה אפסי. לא היה שום אימון והכנה לפני המלחמה לשיתוף פעולה בין חיל האוויר לצבא היבשה. גם אם חיל האוויר לא היה מפעיל שום מטוס במלחמת יום הכיפורים הייתה התוצאה בקרב היבשה אותה תוצאה. שיתוף הפעולה בין חיל האוויר ליבשה במלחמות ישראל הפך להיות אות מתה, זה פשוט לא עבד. זה לא פעל גם בלבנון. חוסר סיוע חיל האוויר לכוחות היבשה, שזה משימתו השלישית של ח״א, אִפשר לפגוע חמורות בכוחות היבשה שלנו על ידי האויב. הייתה אימפוטנטיות מוחלטת בסיוע חיל האוויר לכוחות היבשה במלחמות ישראל.״

[למאמרו של האלוף בריק: 'יצחק בריק: פער רלוונטיות עמוק… תשובה לאלוף רן גורן!', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 18/9/18.
• יצחק בריק (2020), יצחק בריק: פער רלוונטיות עמוק… תשובה לאלוף רן גורן!, ייצור ידע, 3/11/20.