[בתמונה: זה המנדט הבריטי טמבל... מקור התמונה: צילום מסך מסרטון היו טיוב: Elephant & Rope | AIM High School | Assembly presentation by Farhan Khan]

[לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תורות הפעלה במשטרה (דוקטרינה), לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על סמכות, אחריות ואחריותיות, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף. 

*  *  *

אני מניח שאתם מכירים את השיטה לאילוף פילים (ראו התמונה בראש המאמר): מגיל ינקות קושרים את הפיל בחבל דק. הפיל מנסה להשתחרר אבל מבין לבסוף שהוא אינו יכול; ואז הוא גדל והוא יכול; אבל עוד נדמה לו; והוא גם וויתר מזמן...

זו הסיבה מדוע אחרי 100 שנות שיטור בארץ ישראל, עם ישראל – הבעלים החוקי של משטרת ישראל – משלים עם איכות השיטור שהוא מקבל. עוד נדמה לו שמשטרת המנדט מולכת פה; והוא וויתר מזמן:

• בבריטניה – האזרח הוא בעל הבית של השוטר. הוא יודע את זה; ולכן, והמשטרה מתנהגת בהתאם.
• בישראל מיסדו הבריטים את המשטרה ככלי שליטה על האוכלוסייה; וכשהחליפו השוטרים סמל על הכובע ממשטרת המנדט למשטרת ישראל, לא השתנה כלום: האזרחים היו כבר מאולפים ובטוחים, שלפחות בכל הנוגע למשטרה, המנדט הבריטי נמשך (יש עוד תחומים, אבל זה בשיחות אחרות...); והמשטרה ממשיכה להוליך את הציבור בחבל דק...

[פרודיה על איכות השירות של משטרת ישראל שאומרת הכל... היוצר: משה הלוי. אם רק היו האזרחים יודעים מה מגיע להם... התמונה הועלתה ע"י עו"ד פנחס פישלר לקבוצת הפייסבוק: לואי דה פינס]

אז אם בעל הבית נותן לעובדיו למשול בו, איך אפשר בכלל לבוא אליו בטענות?

למה אני מספר את כל זה? בגלל פרשת מצלמות המהירות - אחד החטאים הכבדים ביותר של המשטרה נגד הציבור בדמוקרטיה הישראלית; שעלתה שוב לכותרות מהסיבות הלא נכונות.

המרוץ הנצחי למפכ"לות בעיצומו, ומישהו רצה לתקוע עוד מסמר בארון הקבורה של מועמדותו של מפקד מחוז ירושלים, דורון ידיד. הוא עשה זאת ב- 8 בנובמבר דרך התכנית "הצינור", בערוץ 13. כבדרך אגב, התעוררה גם הפרשה הזו.

[לכתבה נגד ניצב דורון ידיד ב'צינור']

למה הוא היה צריך? השד יודע. מיותר. מעולם לא היה ניצב שהצליח להשניא את עצמו בזמן קצר כל כך על ציבורים רבים כל כך.

אבל, נחזור לענייננו – למחדל מצלמות המהירות.

במדינה דמוקרטית יש שלושה חובות של המשטרה לבעל הבית שלה, הציבור:

• הוגנות באכיפה: המדינה מסמלת את החוק;
• שיקול דעת באכיפה: פרשנות ייחודית של המשטרה, מתי לאכוף ואיך.
• שקיפות ואחריותיות: מתן דין וחשבון לציבור.

[התרשים: 'ייצור ידע']

באחריותיות המשטרתית (Police Accountability) נתמקד

אחריותיות משמעה, ניהול עבודת משטרה באופן אפקטיבי, וגם יעיל במידת האפשר, תוך קבלת אחריות אישית ומקצועית, ומתן דין וחשבון שוטף. זאת, מתוך שקיפות ופתיחות מקסימלית לכולם. קודם כל לציבור הרחב, למפקדים, לגורם הפוליטי הממונה, לגורמי בקרה ציבוריים. אחריותיות רלוונטית לשוטר הבודד, כמו גם למפקדי המשטרה ולארגון עצמו.

שקיפות מנהלית היא אחד הביטויים של אחריותיות: שקיפות היא פתיחות ברמות שונות (תלוי בעומקה של הפתיחות) לסביבת הארגון ולציבור הרחב. הארגון שקוף לכולם (ברמה שקבע); ומאפשר גישה למאגרי המידע שלו - כגון: התנהלות פיננסית, פרוטוקולים, סטטיסטיקות, תקנות וחוקים, מזכרים, ישיבות פתוחות ודרכי פעולה- כמו גם, לתהליכי קבלת ההחלטות.

לכן, מרגע שנודע למשטרה כי מצלמות המהירות אינן אמינות, היה המפכ"ל דאז, רוני אלשייך, חייב להתייצב בפני הציבור, לדווח ולעצור אכיפה... תחת זאת, לאורך זמן הסתירה המשטרה את הבעיה והמשיכה באכיפה. למה? זה המנדט הבריטי טמבל! שהרי הכסף של הקנסות אפילו לא נכנס לקופתה...

[בתמונה משמאל: המפכ"ל אלשיך - מה עם האחריותיות? מקור התמונה: פייסבוק]

המשטרה עשתה זאת, גם כאשר צוות מיוחד מטעם משטרת ישראל ומכון התקנים יצא שוב להולנד, על-מנת לנסות ולייצר קומבינה שתכשיר את מצלמות המהירות. גם כשוועד עובדי מכון התקנים התעורר, והציף את החשד שממלא מקום המנכ"ל, אילן כרמית, נמצא בניגוד עניינים.

ההסתרה המשיכה גם בבית המשפט, כאשר המשטרה הסתירה מבית המשפט חומרים הקשורים לאמינות מצלמות המהירות. כרגיל במקומותינו, הפרשה - שבמדינה כמו בריטניה הייתה מביאה להתפטרות המפכ"ל והשר - הסתיימה רק בכך שבשל הדו"ח הקשה של נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) דוד רוזן, הודחה קצינה בדרגת ניצב משנה מתפקידה.

כשההסתרה נחשפה, הגנה עליה דוברת המשטרה המהוללת, מירב לפידות, בתקשורת. לא זכינו לשום התנצלות... היא טענה שהדבר נעשה כדי להגן על הציבור מפני תאונות הדרכים הרבות...

[התמונה: 'ייצור ידע']

במדינה שבה הציבור יודע שהוא בעל הבית היו כולם עפים: השר הממונה, המפכ"ל וגם דורון ידיד; ותתפלאו, גם ראש הממשלה!

• אפשר להתפקע מצחוק למראה המפגינים שדורשים את התפטרות נתניהו, אבל אינם מבינים את הסיבה העיקרית שבגינה כל המושלים בנו היו צריכים ללכת מזמן. אם הציבור היה מבין שהוא בעל הבית, לא היה הרי צריך לשכנע אף אחד!
• ואפשר לרחם על רוני אלשיך שהטביע את המשטרה בפוליטיקה כדי לאתרג את עצמו. אם רק היה עושה את המתבקש: מסיבת עיתונאים ומודיע שלמרות עמדת הפרקליטות הוא עוצר את האכיפה בגלל החשד לאי תקינות המצלמות, הוא היה היום מועמד מוביל לראשות הממשלה.
• אבל הכי הרבה צריך לרחם עלינו כלל הציבור; ועל השוטרים. חוסר ההבנה מי בעל הבית - ומהן הזכויות והחובות של המשטרה מחד גיסא ושל הציבור מאידך גיסא - גורמות לנו ולהם ולדמוקרטיה הישראלית, נזק נוראי...

הגיעה העת לתקנו! 

לשיחה המוקלטת:

[לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תורות הפעלה במשטרה (דוקטרינה), לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על סמכות, אחריות ואחריותיות, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על משטרה בדמוקרטיה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 6/5/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), ‘קונפליקט הלגיטימציה’ בקרב משטרות בדמוקרטיות, ייצור ידע, 6/5/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על משטרה בדמוקרטיה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 6/5/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), אמון: התנאי האולטימטיבי לכל אינטראקציה חיובית…ייצור ידע, 15/6/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), אמון הציבור במשטרה, ייצור ידע, 24/6/14.