[בתמונה: מומלץ לרמטכ"ל כוכבי לעשות כמעשה דוד בן גוריון ז"ל: לאחר שידע שאיננו יודע, הכניס עצמו ל"סמינר ביטחון" ולמד. מימין לשמאל - בן-גוריון, יעקב דורי ויגאל אלון במצעד גבעתי, 1948. באדיבות-ארכיון-צהל ומשרד הביטחון. צילום: פרד צסניק]
[לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]
תת אלוף אמציה חן (פצי) היה מפקד אוגדה. לאחר שחרורו ב- 1991, מונה במילואים כאחראי על הפקת לקחים בצה"ל.
* * *
לפני שבוע שלח אלי ידידי ברוך אלרט, צלם טבע בחסד עליון. כתבה מ"אתר וואלה", שעסקה בתרגיל "חץ קטלני", שנועד על פי הגדרת הרמטכ"ל: "לחבר בין ה"כחולים" ל"ירוקים", ברקע המשקעים והקשיים עוד ממלחמת לבנון השנייה".
עוד נכתב כי " טייסי המסוקים וכוחות הנח"ל גילו במהלכו, עד כמה שיתוף הפעולה חיוני!!!!. ובסיפא צוטט מפקד מסוק שאמר: "אני צריך שהמג"ד יסמוך עליי כשאני באוויר, ולהיפך".
את הכתבה חתם ברוך בשאלה : "האם זה אמור לפתור את תחלואי הירוקים עליהם כתבת?".
[בתמונה: האם זה פותר את הבעיה? לכתבה המלאה של אמיר בוחבוט בוואלה, לחצו כאן]
תשובתי לכל
מאז "מלחמת ששת הימים" - עובר ל"מבצע כרמה", משם למלחמת "כיפור", למשל"ג, ל"מלחמת לבנון השנייה", למנוסה מלבנון, ובשלשת מבצעי התיקו בעזה - נתן לזהות כי אותם כשלים חוזרים על עצמם. בהם:
- כשל מערכת הפו"ש;
- מכשלת השילוב הבין זרועי והבין חיילי (בצבא הירוק);
- העדר מודיעין טקטי (במובנו האופרטיבי);
- כשל מערכות התמך (הלוגיסטיקה);
- העדר רציפות לחימה;
- והחמור והכואב מכולם, ירי כוחותינו זה על זה.
מה שמעיד בראש ובראשונה על פגם מתמשך בהכנת הצבא, ופוגעני עד לא ידע - בהפעלתו במלחמה!
כך שהישנות הכשלים, ממלחמה לבאה אחריה; ונוכח העובדה שכל מפקדי צה"ל, היו והנם מהטובים שבטובים. דהיינו: חכמים, אמיצי לב, המצטיינים באהבת העם והארץ, כי אז אין מסקנה הגיונית לפרדוקס, זולת ההכרה בכך, כי ראשי המטכ"ל לדורותיהם, אולי הבחינו באותם כשלים - כולל מיקומם ב"שטח מפורז"; דהיינו, בתחום שמעבר לאחריותם של מפקדי הזרועות, החיילות, החטיבות המחלקות ואגפים במטכ"ל.
אלא שבליית מחקר לסיבות הליקויים, בחרו לאורך השנים באותו מענה לסיכולם, בדמות: הקמת מדור, אגף, יחידה מבצעית בעלת ייחוד, ומפקדה ללא בחינת עמידות המערכת הקיימת. ועלות שיקומה. מה שמחזיק מים עד המלחמה, ובמבחן הראשון מתפוגג כלא היה.
בהקשר זה טען כבר פרופ' יצחק אדיג'ס המומחה הארגוני החשוב בסוף המאה ה- 20 ותחילת המאה ה- 21, כי "ביורוקרטיות (וצה"ל הוא הרי ביורוקרטיה עצומת ממדים...) הופכות לא רלוונטיות במציאות דינאמית, כי הן מנסות לפתור בעיות בדרך שהן יודעות – הקמת יחידות מטה נוספות ותוספת נהלים, וזה הדבר האחרון שארגון זקוק לו במצבים הללו. מה שהוא צריך זה גמישות!"
[להרחבת המושג, 'גמישות', לחצו כאן]
[מקור התמונה המקורית: יצחק אדיג'ס]
ראה כמה דוגמאות להמחשת הבעיה:
- נוכח כשל במיומנות הדרג המסתער ותפקוד לוקה של מערכת הפו"ש, הוקם פיקוד האימונים. ככזה יפעל, במקביל לחטיבת האימונים באג"ם מטכ"ל.!!!.
- כמענה לבעיית הבטיחות באימונים, הוקמה במטכ"ל מפקדת בטיחות. בניגוד לעיקרון הקובע כי קצין הבטיחות הנו המפקד האורגני, שהרי בטיחות לוחמיו מהווים תנאי לביצוע משימותיו.
- הקמת "היחידה הרב תכליתית", כמענה (ראה הגדרת הרמטכ"ל / מטרת התרגיל) , להקנות יכולת נאותה בשילוב הבין זרועי והחיילי. זאת, למרות שכישלון הפעלתה של האוגדה האורגנית, לא נחקר. עדיין אין מערכת כמותה בעלת אורך נשימה לרצף לחימה, שבין שאר יכולותיה, להביא במיטב את השילוב הבין זרועי והחיילי.
כחוקר, מצטיירים לי השינויים שהכניס רא"ל כוכבי, כשווי ערך ועמידות לשינויים שביצעו קודמיו, באותה מידת של "הצלחה". אלא אם יעשה כמעשה דוד בן גוריון ז"ל: לאחר שידע שאיננו יודע. הכניס עצמו ל"סמינר ביטחון" ולמד.
יתנתק הרמטכ"ל מעיסוקיו, ויתמקד במלחמות ובלקחיהם. פתח תקווה ומעבר בטוח, לשדרוג צה"ל ממיליציה לצבא נחוש ומיומן!
