[ תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי janeb13 לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על שיווק הלכה למעשה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על רשתות חברתיות, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כיצד מערימים עלינו בהרשתות החברתיות; וגורמים לנו להאמין למשהו שאינו נכון? כיצד נוצרת ויראליות ברשת? 

הגורם לכך הוא אחת מהטיות תפיסה המרתקות שגורמות לנו הרשתות החברתיות. היא קרויה: "אשליית הרוב ברשתות החברתיות" (The Majority Illusion in Social Networks); ועלתה לתודעה הציבורית ב- 2015, עם פרסום מחקרם של קריסטינה לרמן ואחרים - Kristina Lerman, Xiaoran Yan, and Xin-Zeng Wu מאוניברסיטת דרום קליפורניה;

אשליית הרוב היא אחד ההסברים החשובים לתופעת הויראליות ברשת: האופן שבו מסרים, תמונות או רעיונות מסוימים - כולל רעיונות קיצוניים והזויים - יכולים להתפשט כמו אש, בעוד שאחרים שנראים קליטים או מעניינים באותה מידה כמעט ולא נקלטים. התוכן עצמו איננו הסיבה להבדל הזה. הסיבה, מן הסתם, נעוצה בתכונות הרשת עצמה.

בשל כך, נעשה באשליית הרוב שימוש נרחב על ידי מומחי שיווק.

[למחקר של קריסטינה לרמן ואחרים (באנגלית), לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'הטיות תפיסה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'רשת', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על רשתות חברתיות, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'ויראליות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שיווק הלכה למעשה, לחצו כאן] 

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

'אשליית הרוב': המשגה

אשליית הרוב (Majority Illusion) היא הרושם המקומי שאנו מקבלים, עד כמה תכונה ספציפית נפוצה; כאשר האמת הגלובלית שונה לחלוטין. אם תופעה היא נפוצה בקרב חברינו הקרובים אנו ניטה להאמין שהיא נפוצה גם באופן גלובלי. זאת למרות שהיא יכולה להיות נדירה ברשת כולה.

קריסטינה לרמן ואחרים המחישו זאת בדוגמה התיאורטית הבאה: 

לפניכם למטה קבוצה של 14 צמתים, המקושרים ליצירת רשת חברתית אמיתית (ראו תמונת רשת למטה). עתה, נצבע שלושה מהצמתים הללו בשתי גרסאות - A ו- B; ונספור כמה מהצמתים הנותרים מקושרים אליהם בשלב אחד.

מהר מאוד נגלה שוני משמעותי ברמת הקישוריות של הצמתים הצבועים בשתי הגרסאות: ניתן לראות שהצמתים בגרסה A מקושרים הרבה יותר מהצמתים שבגירסה B. זאת, למרות שמבנה הרשת זהה בשני המקרים; והדבר היחיד שמשתנה הוא הצמתים הצבעוניים.  

משמעות הדבר היא שבגירסה A, הרבה יותר מרכיבים ברשת רואים שכנים צבעוניים מבגירסה B. לכן נדמה להם שרוב מרכיבי הרשת צבעוניים!

[התרשים מתוך מאמרם המקורי שלך קריסטינה לרמן ואח'. למאמר המלא לחצו כאן]

לרמן ואח' המשיכו לשנות את הפרמטרים של הרשת, על ידי שינוי התפלגות הקישורים, כדי לראות כיצד תלויה אשליית הרוב בהם. מתברר שהתנאים בהם יכולה להתרחש האשליה רחבים באופן מפתיע.

[לאוסף המאמרים על שיווק הלכה למעשה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על רשתות חברתיות, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• Kristina Lerman, Xiaoran Yan, and Xin-Zeng Wu (2015), The Majority Illusion in Social Networks, USC  Information Sciences Institute, 4676 Admiralty Way, Marina del Rey, CA 90292 (Dated: June 10, 2015).
• פנחס יחזקאלי (2014), הטיות בתפיסה (הטיות קוגניטיביות): כשלי החשיבה שלנו…, ייצור ידע, 4/11/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), שיווק הלכה למעשה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 19/6/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), פנחס יחזקאלי: ויראלי – מתפשט במהירות…, ייצור ידע, 17/12/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), רשתות חברתיות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 5/11/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), רשת ורשת מורכבת: הדרך להסביר ולפשט מערכות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניתוח רשתות ארגוניות, ייצור ידע, 23/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניתוח רשתות חברתיות, ייצור ידע, 12/4/14.