[לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]
ד"ר פנחס יחזקאלי ואינג' שרית אונגר-משיח הם מומחים לניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis). ושותפים בחברת 'ייצור ידע'.
זהו השני בסדרת מאמרים זו:
- למאמר הראשון של אלון שוורץ: איך לא ליפול ברשת, לחצו כאן.
- למאמר השלישי של אלון שוורץ: איך לא ליפול ברשת 2, לחצו כאן.
- למאמר הרביעי של יחזקאלי ואונגר-משיח: אבחון לא צריך להיות דינאמי! – תשובה שנייה לאלון שוורץ, לחצו כאן.
* * *
למרות ההתפתחות העצומה במדעי הרשת בעולם (ואנחנו עושים כמיטב יכולתנו לשתף באתר זה חומרים שכותבים עמיתינו מחברות רשת אחרות בחו"ל), העיסוק המקצועי במדעי הרשת בישראל חסר מאוד וכמעט לא קיים בכלל.
יתרה מכך. לכל תחום עיסוק המכבד את עצמו נדרשת ביקורת / היזון חוזר. בישראל יש רק נר ביקורתי אחד שדולק בחשיכה המקצועית הזו של מדעי הרשת: היועץ ארגוני ואסטרטגי, אלון שוורץ, איש חושב, שהסכים לשתף חלק מהביקורת המקצועית שלו גם באתר 'ייצור ידע'.
נדגיש: הביקורת ממוקדת בניתוח רשתות ארגונית; ופחות בניתוח רשתות חברתיות ובניתוח תהליכי עבודה.
השורה התחתונה - והמוצדקת - של המאמר היא, למרות שמערכות מורכבות מתוארות טוב יותר על ידי המטאפורה של הרשת, יש להכיר במגבלות של התפיסה וזאת כדי להשתמש בה באופן מדויק יותר בבואנו לתאר מציאות. לטענתו הצודקת של שוורץ, הרשת היא כלי פרשני.
עד פה ההסכמות שלנו עם אלון שוורץ. ועכשיו, אפשר סוף סוף לפתוח בוויכוח מקצועי הגון:
שוורץ משווה את הרשת למעין מפה, שבמסגרתה אנחנו מבקשים להתמצא במרחב המערכת מורכבת ולקבל מושג טוב יותר על יחסי הכוחות בתוכה, על האופן בו היא פועלת ועל טיב הקשרים המתהווים בתוכה; ומפות מטבען מתארות אספקטים מסוימים של המציאות ובמידת דיוק משתנה.
לכן ע"פ שוורץ, המטאפורה הרשתית תסבול מאותם גורמי השחיקה של המפה הקלאסית. מרחב וזמן.
[למאמרו של אלון שוורץ: 'איך לא ליפול ברשת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'רשת', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על רשתות חברתיות, לחצו כאן] [להרחבת סוגיית בניית תהליכי עבודה כרשת, לחצו כאן] [להרחבת המושג: משוב - היזון חוזר, לחצו כאן]
האמנם מפה? למה לא צילום רנטגן, או פלט MRI דוח רווח והפסד ומאזן?
לדעתנו נקודת המוצא שבה בחר שוורץ ללכת שגויה. לטעמנו, הרשת איננה מפה. המפה נותנת מידע בסיסי; ואינה מתיימרת לגלות את רזי השטח. טוסו מעל השטח; ותראו הרבה יותר ממה שתגלה לכם המפה.
הרשת - לעומת המפה - חושפת את מה שאנחנו לא רואים על פני השטח. לכן, היא דומה הרבה יותר לצילום רנטגן או לפלט MRI; או אם תרצו, את המאזן ודוח רווח והפסד, שמשקפים לנו את מצב הארגון ואת בעיותיו הפיננסיות בנקודת זמן.
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי jarmoluk לאתר Pixabay]
מה בודקת הרשת?
שוורץ מעלה שתי חולשות עיקריות לרשת הארגונית: המרחב והזמן. "ברמה המרחבית" - טוען אלון שוורץ - "הרשת מתארת רק את האספקט שהיא מבקשת לבדוק, כלומר, הרשת שבודקת את מערכת יחסי העבודה בארגון לא יכולה לתת אינדיקציה למה היא רשת קשרי החברות בארגון. באותו האופן אם נבקש לתאר רשת ספציפית של מערכת יחסי העבודה בנוגע לסוגיה או תוכן מקצועי ספציפי ייתכן ונקבל רשת אחרת לחלוטין."האמנם?
אבחון אחד בניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis) של בין 6-4 שאלות קצרות, יראה את כל התחומים המוצגים פה בתמונה הוליסטית אחת: שבה ניתן לראות כל יחידה בארגון וכל תחום בנפרד. שבה אפשר להפריד במסגרת הקשרים הפונקציונאליים בין קשרי חברות ועבודה (אם יש טעם, זה כבר דיון אחר); וניתן להפריד בין קשרי היררכיה חקשרים פונקציונאליים ששונים מהם מאוד.
מניתוח הבסיס ניתן לגזור ניתוחי עומק שונים - מהערכת עובד (מצ"ב דוגמה בלינק למטה) דרך מענה על שאלות ספציפיות כמו את מי לקדם בין מספר מועמדים; כמה קשה תהיה פגיעתו של מנהל משנה שמתכננים להזיז מתפקידו; ועוד ועוד.
במקרה כזה, נקבל, לכאורה, כפי שטען שוורץ: "רשת אחרת לחלוטין"; אבל הרשת הזו רק מבליטה דבר לה על בסיס שאילתה מנתוני הרשת הבסיסית שהזנו למערכת.
[לדוגמת דוח הערכה ארגוני על בסיס אבחון ONA, לחצו כאן] [לדוגמת דוח הערכה של עובד בארגון על בסיס אבחון ONA, לחצו כאן]
[בתמונה: תמונת לוח השעונים נלקחה מהערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות dna-7, חברת TECI]
אבחון מבנה ארגוני הוא תמיד בנקודת זמן; ציר זמן רלוונטי רק לבחינה של שינוי/התקדמות
הגענו לחולשה השנייה שמעלה שוורץ: הזמן. הוא כותב: "הציר השני שמייצר הטעייה הוא ציר הזמן: הרשת שמתקבלת בניתוח תמיד מוגבלת ללוח הזמנים שבניתוח (גם אם חלקן מתייחסות ליותר מנקודה אחת בזמן)."
הכל נכון. אבל לאיזה צורך נדרשת הדינאמיות לצורך האבחון? אנחנו מאבחנים תמיד לנקודת זמן וכך צריך! ממש כמו בדיקות תקופתיות בקופת חולים; ובדיקות תקופתיות, דוגמים שוב ומשווים. כך עושים גם עם בחינת הנתונים הפיננסיים במאזן ובדוח רווח והפסד.
אם היה צורך לאבחן ולבדוק מכל רגע, למי היה זמן לעבוד? מנסיוננו, הרשת דינאמית ברמה כזו שבדיקה פעם ב- 6 חודשים מספיקה; ובארגונים רבים גם פעם בשנה; בגני ילדים ובכיתות לימוד למדנו, שנכון לאבחן פעם בחצי שנה; ובקבוצות ספורט תחרותי פעם בחודש. וכמו במאזן עסקי; וכמו בבדיקות של קופת חולים, משווים בין התוצאות (ראו את תמונות הרשת למטה); מגלים מה השתנה ופועלים בהתאם.
[בתמונת הרשת: בדיקת התערבות שהתבצעה במחלקה בתום תקופת ההתערבות. הצילומים הם לצורך הצגה. ההבדליםן נמדדים במערכת בעזרת אלגוריתמים ומוצגים בגרפים ובשעונים. התמונות עובדו במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות AURORA, חברת TECI]
הנה. סיימנו את המענה לביקורת הראשונית; ואנחנו מקווים שיהיו מענים רבים וביקורות רבות; שמהן, כולנו נשכיל ונעמיק. נשמח לתגובות ונשמח לביקורת; ונשמח גם לתת לה במה כאן, באתר 'ייצור ידע'!
[לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]
מקורות
- אלון שוורץ (2020), איך לא ליפול ברשת, ייצור ידע, 17/11/20.
- פנחס יחזקאלי, שרית אונגר משיח (2018), להבין את הרשת הארגונית, ייצור ידע, 9/8/18.
- פנחס יחזקאלי (2014), ניתוח רשתות ארגוניות, ייצור ידע, 23/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2020), רשתות חברתיות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 5/11/20.
- שרית אונגר משיח (2020), כיצד בונים רשת תהליך? ייצור ידע, 10/11/20.
- פנחס יחזקאלי (2020), אבחון וניתוח ארגון בעזרת הרשת: דוגמת דוח הערכה ארגוני, ייצור ידע, 11/8/20.
- פנחס יחזקאלי (2020), רשתות חברתיות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 22/8/20.
