[בתמונה: חברת teamlab - שעוסקת ביצירת מרחבי אומנות דיגיטאלית - עצבה משרד לחברה ביפן. המשרד כולו מעוצב בהשראת הג'ונגל ובעצם מאפשר מתרחש כולו בסביבה דיגיטאלית. אמנם לעיצוב זה יש בעיקר משמעויות אסתטיות; אבל, בקלות ניתן לחשוב על מגוון האפשרויות שמשרד כזה יכול לספק לצורך תפקוד טוב ויעיל יותר של העובדים והארגון... התמונה היא צילום מסך]

[לאוסף המאמרים על מערכות היברידיות, לחצו כאן]

אלון שוורץ הוא יועץ ארגוני ואסטרטגי, עובד כבר מעל 15 שנים בסביבות ארגוניות ובתפקידים בכירים (לשעבר מנכ"ל התאחדות המלאכה). הוא מתמחה במרחבים; ומספק לארגונים כלים ושיטות לייצור סביבות עבודה שיתאימו לפעילות הארגונית. סביבת עבודה צריכה לספק איכות חיים לעובדים, לייצר תקשורת ארגונית זורמת ויעילה, להיות סביבה המאפשרת למידה ושיתופי פעולה נכונים, ליצור חדשנות ארגונית ומעל לכל שורת רווח- פריון!

לבלוג של אלון שוורץ, לחצו כאן.

*  *  *

כשמדברים על עבודה היברידית מדברים בדרך כלל על שתי סביבות עבודה מופרדות המאפשרות תנועה בניהן: מעבר בין עבודה בדיגיטלי לעבודה במשרד הפיזי.

אבל, האמת היא שכבר זמן רב שתי רמות העבודה הללו נוכחות באופן מקביל בחיי העבודה; וככל שעובר הזמן הן מתאחדות לכדי רמה אחת או ממדים שונים של אותה ה"מציאות".

חברת הייעוץ בוסטון שבנתה את משרדיה בניו יורק בקשה להקים משרד דיגיטלי. לכל עובד היכולת לעקוב אחר הפעילות הפיזית של המשרד, להזמין חדרי עבודה, לבחון היכן נמצאים העובדים האחרים ולתקשר בבניין (כל עובד שנכנס למשרד מזוהה על ידי הפלאפון שלו והעובדים יכולים לתקשר בינם לבין עצמם.

אבל, הדבר שעשה שינוי מהותי יותר הוא היכולת של כל עובד להיכנס למשרד גנרי ולהפוך את סביבת העבודה לשלו. על ידי התחברות למשרד יכול העובד לעצב את סביבת העבודה המועדפת עליו ובעצם להיכנס לתוך ה"יקום" המשרדי הייחודי שלו:

[להרחבת המושג: 'שיתוף פעולה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'גנרי', לחצו כאן]

[להמחשות נוספות של חברת הייעוץ 'בוסטון', לחצו כאן]

חברת teamlab - שעוסקת ביצירת מרחבי אומנות דיגיטאלית - עצבה משרד לחברה ביפן. המשרד כולו מעוצב בהשראת הג'ונגל ובעצם מאפשר מתרחש כולו בסביבה דיגיטלית.

אמנם לעיצוב זה יש בעיקר משמעויות אסתטיות; אבל, בקלות ניתן לחשוב על מגוון האפשרויות (Diversity) שמשרד כזה יכול לספק לצורך תפקוד טוב ויעיל יותר של העובדים והארגון:

[להעמקה בנושא ה'מגוון', לחצו כאן]

.

אילון מאסק פרסם לפני מספר שבועות על התקדמות בפרויקט החיבור בין אדם למכונה, במסגרתו ניתן להשתיל שבב במוחנו; ובעצם, לאפשר קיום משותף לאדם ולמכונה.

החיבור הזה בוודאי ישנה מהותית את עולם העבודה ובכלל את הסביבה האנושית:

[לכתבה המלאה של אילון מאסק ב- DEZEEN, לחצו כאן]

הסתכלות על התחום הנפשי- דיגיטלי ועל התחום הפיזי בעבודה כשני מרחבים מנותקים אינה רלוונטית יותר. משרדים חכמים - משרדים שמבקשים להיות מותאמים ליום שאחרי הקורונה - יבקשו לשלב את שני התחומים באופן מקסימלי:

• מחד גיסא, הכנסת המרחב הפיזי לתוך הדיגיטלי, כדי למקסם את יכולת הייצור והשליטה של העובד מכל מקום פיזי.
• מאידך גיסא, החדרת המרחב הדיגיטלי לתוך המרחב הפיזי, כדי להגביר את חווית העבודה ושיתוף הפעולה והידע בעת מפגשים משותפים במרחב.

הפתרון - ליצירת מיתוג מעסיק, קהילה ותרבות של עבודה משותפת ושמירה על ביזור ועצמאות העובדים - עובר דרך האחדה של המרחבים ולא דרך הפרדה היברידית.

[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מערכות היברידיות, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), מצב גנרי: מצב בסיסי המשותף למגוון תחומים, ייצור ידע, 24/3/20.
• יחזקאלי פנחס (2014), ידע, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מגוון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על הקורונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 23/3/20.