[לאוסף המאמרים על משטרה ופוליטיקאים, לחצו כאן]
ד"ר מאיר גלבוע הוא קרימינולוג ישראלי וניצב משנה (בדימוס), שכיהן כסגן ראש היחידה הארצית לחקירות פשעים במשטרת ישראל.
לאחר פרישתו מהמשטרה, עמד בראש מחלקת החקירות ברשות ההגבלים העסקיים.
לאחר מכן שימש יועץ מיוחד לענייני שחיתות למבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס.
* * *
מבקרת המדינה לשעבר, מרים בן פורת (ראו תמונה למטה), כיהנה בתפקידה שתי תקופות כהונה, כל אחת בת חמש שנים. בתקופת כהונתה השנייה, תוקן חוק מבקר המדינה, ונקבע כי המבקר יכהן תקופת כהונה אחת בת שבע שנים.
הנימוק העיקרי בעד תיקון זה היה שמבקר העומד בפני בחירה לתקופת כהונה נוספת יהיה רך כלפי השלטון. זאת, אף שאיש לא חשש שדווקא בן פורת תפסיק לבקר את השלטון באותה נחישות שאיפיינה אותה.
[בתקופת כהונתה השנייה של מבקרת המדינה, מרים בן פורת, תוקן חוק מבקר המדינה, ונקבע כי המבקר יכהן תקופת כהונה אחת בת שבע שנים. הנימוק העיקרי בעד תיקון זה היה שמבקר העומד בפני בחירה לתקופת כהונה נוספת יהיה רך כלפי השלטון... התמונה היא צילום מסך]
רציונל דומה עמד מאחורי קביעת תקופות כהונה קצובות ללא אפשרות להארכה של בכירים, לרבות היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה ובכירים אחרים במשרד המשפטים, אך גם של בכירים אחרים, ובהם נשיאי בתי המשפט, נציב שירות המדינה ורבים אחרים. הרעיון העומד מאחורי קביעת תקופת כהונה אחת - שלא ניתן להאריכה - הוא זה, שהביא לתיקון חוק מבקר המדינה, לפיו יש חשש שבעלי תפקידים אלו, שרבים מהם במערכת אכיפת החוק, ינסו לרצות את בכירי השלטון, יישאו להם פנים, ולא יבצעו את תפקידיהם באמונה וביושר, הכל כדי שימונו לתקופת כהונה נוספת. מנגנון זה מבטיח אובייקטיביות וגם אי חריגה מגבולות התפקיד ומהסמכויות הנילוות אליו מחד גיסא ומיצוי הסמכויות מאידך גיסא, כדי שהתפקיד יבוצע בצורה המיטבית.
והנה, ראש הממשלה והשר לביטחון הפנים ממאנים למנות מפכ"ל קבוע מזה כשנתיים. האחרון הבטיח שימנה מפכ"ל, אך המועדים בהם נקב חלפו מזמן. תלותו של מפכ"ל זמני, כמו מ"מ המפכ"ל הנוכחי, בדרג הפוליטי היא גבוהה מאד. על כן, הסיכויים שהוא ינהל את המשטרה לפי רצונם הפוליטי של ראש הממשלה והשר הממונה עליו גבוהים ביותר. תלות זו תביאו לסטות מתפקידו ולנקוט אכיפה בררנית לטובת הפוליטיקאים הללו.
כך, לדוגמה, יש ראיות שאכיפת חוקי הקורונה לא תואמת את ממדי התחלואה באזורים שונים, ובכל מחוז משטרתי המדיניות שונה, ושהטיפול בהפגנות נגד ראש הממשלה נוטה לאגרסיביות יתר, שלא מתאימה לעוצמת ההפגנות. על האכיפה הבררנית תעיד גם הנחיות הפרקליטות לסגור תיקי חקירה רבים שהמשטרה פתחה נגד מפגינים, שחרור על ידי בית המשפט של עצורים רבים מבין המפגינים תוך ביקורת על המשטרה ועוד.
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ShubN לאתר Pixabay]
גם תחומי אכיפה וטיפול אחרים של המשטרה נפגעים, כגון השירות לאזרח או המאבק בתאונות דרכים. לדוגמה, בשנה האחרונה לא ירד מספר הולכי רגל שנהרגו, למרות הסגרים ולמרות שיש פחות תנועה בכבישים.
גם מעמד של מ"מ המפכ"ל בתוך המשטרה מעורער. בכירי המשטרה יודעים שהוא לא מפכ"ל קבוע ושכל העת ניתן לפטרו ולהחליפו. לכן, הוא חסר סמכות כלפי פנים ובעיקר כלפי הקצינים הבכירים. מה גם, שרבים מהם לוטשים עיניהם לכס המפכ"לות, המשמעת המשטרתית תתערער, וגם הם ינסו לרצות את הפוליטיקאים, כדי שבבוא היום הם יהיו מועמדים מועדפים על ידי אותם פוליטיקאים לשמש כמפכ"ל.
ולסיום – כשבית המשפט משית עונש על תנאי על אדם שהורשע, הוא מקווה שהעונש התלוי ועומד מעל ראשו ירתיע אותו והוא ימנע מעבירות. כך גם מפכ"ל שחרב הדחתו או מינויו כמפכ"ל קבוע תלויה מעל ראשו – הוא יעשה הכל כדי לרצות את מי שבסמכותו להדיחו או למנותו.
[לאוסף המאמרים על משטרה ופוליטיקאים, לחצו כאן]
